השאלה ששמעתי הכי הרבה השנה
(בערך פעמיים ביום): "מה, אתה עתודאי?" "בן כמה אתה?" וכו וכו. זה מה שקורה כשמשתלבים יותר מדי טוב בפקולטה. אגב, כולם טענו שאני נראה ומתנהג יותר בבגרות מהם. אז כן, זה מעבן אבל אין מה לעשות, גם שלא מנסים לצחוק עלינו וכו אנשים בהחלט מוצאים את זה מוזר ש"ילד" בן 18 (לשם השוואה, זה כמו לגייס ילד בן 10-11 ולהביא אותו לטיורנות), שלא לדבר על השם הטוב שיצא לעתודה בתור תכנית לחיים... אין מה לעשות, בינתיים גם כשכולם מסתדרים איתך מצויין, יהיה תמיד את הגבול הדק הזה. אבל אני בהחלט מבין ללבם, גם אני בטח הייתי מתנהג ככה. סביר להניח שזה גם "מעצבן" כהמ אנשים שהם, אחרי צבא, טיול, לפעמים תואר ראשון, עבודה, שגרים לבד בת"א, לומדים באותה הרמה כמו ילד בן 18 שגר בבית ולא משלם שכ"ל.
(בערך פעמיים ביום): "מה, אתה עתודאי?" "בן כמה אתה?" וכו וכו. זה מה שקורה כשמשתלבים יותר מדי טוב בפקולטה. אגב, כולם טענו שאני נראה ומתנהג יותר בבגרות מהם. אז כן, זה מעבן אבל אין מה לעשות, גם שלא מנסים לצחוק עלינו וכו אנשים בהחלט מוצאים את זה מוזר ש"ילד" בן 18 (לשם השוואה, זה כמו לגייס ילד בן 10-11 ולהביא אותו לטיורנות), שלא לדבר על השם הטוב שיצא לעתודה בתור תכנית לחיים... אין מה לעשות, בינתיים גם כשכולם מסתדרים איתך מצויין, יהיה תמיד את הגבול הדק הזה. אבל אני בהחלט מבין ללבם, גם אני בטח הייתי מתנהג ככה. סביר להניח שזה גם "מעצבן" כהמ אנשים שהם, אחרי צבא, טיול, לפעמים תואר ראשון, עבודה, שגרים לבד בת"א, לומדים באותה הרמה כמו ילד בן 18 שגר בבית ולא משלם שכ"ל.