השנה אין לנו היכן לחגוג את ליל הסדר

[אנאבלית]

השנה אין לנו היכן לחגוג את ליל הסדר

בוקר "טוב" לכם! מחפשת פתרון לליל הסדר-אין לנו איפה לחגוג-יש לכם הצעות/רעיונות? אני לא מאמינה-אבל זה הולך לקרות לי השנה, אני עם הילדה הקטנה ואין לנו איפה לחגוג את ליל הסדר. הייתי בטוחה שנקבל הזמנה מהורי גיסתי, ונאדה. בשיחת הבהרה עם אחי מסתבר שלו בכלל לא איכפת שלאחייניתו לא יהיה ליל סדר, והוא בכלל לא שאל... מבחינתו-שנשב לבד בבית, והוא נתן לי כל מיני תירוצים והצדקות, מבלי שפציתי פה אפילו-למה אי אפשר להזמין אותנו....בכלי-זה קשה, המון עבודה, יש מספיק אנשים, המארחת עובדת מאד קשה וכו´...(בולשיט אחד גדול-אנחנו כולה שתים, ויכולנו לעזור!) אז זה מחזיר אותי אחורנית בכמה שנים, נותן לי שוב את התחושה שמי צריך אוייבים כשיש כזה אח. והכי מרגיז שבאופן כללי, הוא מתנהג כאילו הכל בסדר.....וישנם חגים שאנחנו כן נפגשים.... אילו ידעתי מראש-אולי הייתי מתארגנת איכשהו, אולי מארגנת חברות, או נוסעת לבית מלון עם הילדה-ועכשיו? זה נראה לי מאוחר מדיי, וזה עושה לי מאד עצוב לדעת שלילדה שלי לא יהיה השנה ליל סדר. רציתי להכנס לכל הפורומים, ולבקש ממישהו שיזמין אותנו. זאת הרי מצווה, אבל אני לא בטוחה שזה רעיון טוב. מה דעתכם?

 

[רק אביגיל]

מעיק

כל הצורך ההתכנסותי הזה. מעיק עלי מאוד , כל שנה. וכשאני הולכת לאן שאני מוזמנת זה באמת רק בשביל ג´וניור שיכיר קצת מסורת ומינהגים ובמיוחד אחרי שלומדים בגן ובביצפר כל מיני מינהגים ושירים שצריך "ליישם" בסדר הזה.ובשביל הג´וניורים הגדולים שהם יצורים מאוד "משפחתיים" משום מה ורוצים את כל המשפחה לידם. בשמחה הייתי נשארת בבית וכל שנה משכנעים אותי מחדש. אז השנה , כמעט כמו בכל אחת מהשנים האחרונות אנחנו מוזמנים שוב למשפחה של ה-X שלי מזה מעל עשרים שנה. וזה בגלל שהגו´ניורים הגדולים מתעקשים לחגוג עם אחיהם הקטן ואיתי , מאז שהיו קטנים , זה אחד הדברים ששמר על השפיות שבפרידה מאמא וגם כיום כשמזםן הם עברו את גיל 20. השנה הגדילו לעשות וגם ההורים שלי מוזמנים אליהם. וזה לא מתנגש עם העובדה שלאבא שלהם יש גם חברה , כבר כמה שנים שמגיעה גם היא עם הילדים שלה. אבא שלהם אומר שכשמתגרשים המשפחה מתרחבת

אנאבלית , את רואה , לכל אחד "צרות" אחרות. אני הייתי שמחה להיעזב בשקט...... אבל באמת לשמוע תשובה כזו מאח , במיוחד כשהאירוע חשוב כל כך וכשהוא יודע שאין לכן אלטרנטיבה אחרת , זה באמת מאכזב ופוגע ועוד אומרים שדם סמיך ממים. מעניין מי הם האורחים "האחרים" שיותר חשובים לו ממך. זה ממש בלתי נתפס , אפשר לחשוב כמה טירחה ו/או אוכל אתן יכולות "לתפוס" לו. וחוץ מזה , את לא חייבת ליהנות מ"שירותי אירוח" , את יכולה גם לעזור בהכנות ולהשתתף , הרי משפחה זה לא "אורחים". לא אצלי , על כל פנים. אבל את מי שצריך לשכנע אותו לארח אותך , לא מגיע לו שתתארחי אצלם , גם אם יירד על הברכיים. מקווה שבכל זאת תמצאי פיתרון שיישמח אתכן באיזשהו אופן

.

 

[אנאבלית]

תודה אביגיל על תשובתך הכנה!../images/Emo24.gif

 

[האחים וויזלי]

אוי, זה חג כ"כ מיותר...

ואוי- אני כ"כ קיצוני... כתבתי פה תגובה (ומחקתי) כ"כ מפגרת ולקחתי דברים יותר מדי הצידה לומשנה... אנאבלית (זה לא שם של מחלה או משהו? אנאבליזם?! (הייתי מסתכל באנציקלופדיה אבל עוד לא קנינו ספריה למרות שהלכנו לראות ולא הייתה אחת מספיק גדולה בשביל כל הספרים...)), הייתי מזמין אותך אלי אבל השנה הסדר הוא קצת אינטימי וחוצמזה- אמא לא מרשה להפגש עם אנשים מהרשת...

מה לומר? חרא של אח (מנסה להקצין כמה שפחות) סידור לעכשיו...? זה רעיון די דבילי אבל זה רעיון אחרי הכל...

(מקווה שלא הורידו את האמוטיקון הזה...) נפתח פורום "לעבור את הפסח בשלום" בקטיגורית אנשים וחברה כמדומני ואם אני זוכר טבוב מספרו הוא... 392 או משהו בסביבה... המנהל שם מאוד אוהב לעזור ומשקיען אולי תמצאי משהו? אולי ללכת לאיזו חברה, אבל אם תעשי זאת תדאגי שאת לא תרגישי שאת נטל. השתדלי להעביר את הכל בכיף ללכת אליה למשל בבוקר הליל (

) להכין כמה דברים שברקע יהיו שירים ברדיו (רק שירים! לא חדשות!!!) תביאי גם את הקטנה (בת כמה?) תעשו בוקר של כיף בלי לחץ ומניסיון- גם כשלחוצים ורוצים כבר לגמור עם כל ההכנות אפשר לעשות הכל בשקט ובלי עצבים מיותרים. טוב, נהיה סלט אבל גם סלט זה טוב

-פורג´

 

[אנאבלית]

לאח הוירטואלי שלי.....כנראה שמצאנו

סידור להפעם! רוב תודות על ההשקעה הכפולה-על זאת ששלחת ועל זאת שמחקת. באמת תודה על הנסיון לעזור. לפורום שהצעת גם הכנסתי הודעה ועדיין לא בדקתי מה התגובות.....

 

[אנאבלית]

פורג´-אנבליזם זאת לא מחלה, אהבליזם../images/Emo46.gif

זה אולי מה שהתכוונת? מלשון-אהבלית? מכיר את המילה? אז לפעמים אני קצת אהבלית, כמו כולנו -לא? השם המקורי שלי הוא אנאבל, אבל כשנכנסתי לכאן הוא היה תפוס אז שיניתי-לא מוצא חן בעייניך? גם אני לא ממש אוהבת את התוספת..... בקיצור-לגבי אח שלי-אני לא יודעת מה באמת לחשוב עליו, אני לא בטוחה שהוא כזה חרא, וגם אם כן-אז קשה לי לחשוב עליו ככה, למרות הרגשות שלי-אז זה תמיד אצלי בקונפליקט.... נפגשנו למחרת החג אצל הורי, הם סיפרו מי נכח שם בסדר, וחשבתי לעצמי שאולי באמת לא היה לחמתו כוח גם אלינו......כלאמר-אולי באמת קשה לה, ואז הוא בכלל לא אשם.היו לה שם הנכדים שלה, שזה מספיק רעש כשלעצמו, אנחנו לא ממש קרובים אליהם, ולכן היא בעצם לא חייבת לנו שום דבר. אז אני יכולה לכעוס אבל אולי אין לי על מה בעצם. ואולי רק המצב, הסיטואציה כשלעצמה היא עצובה בשבילי ומעצבנת....אני חושבת שבשביל הספורט אני ארים טלפון לכל בני משפחתי מדרגה שנייה וברר איפה הם חגגו, והאם היו בקשר עם אמי, לפי התשובות אגבש לי את עמדתי בנושא. אנחנו משפחה די קטנה, תוצאה של השואה, וזה מה יש...... לומדים לחיות עם זה, ומה של הורג-מחשל......

 

[חגית חד הורית]

כאמור אני לבד השנה. הבן אצל אביו

מצד אחד קצת לחזור לימי הרווקות

מצד שני עצוב. אין לי בעייה עם הפגישות המשפחתיות האלו, ואין לי בעייה גם לפסוח עליהן. ת´אמת, עדיין לא החלטתי. אחליט כשיבוא הרגע לקנות מתנה למארחת.

ובנוגע אליך, אנאבלית, כמה קשה זה להרגיש את העורף של קרוביך... כמה אומץ זה לבוא לפורום כמו שלנו ולהחשך כך. רעיונות? חברות, קיבוץ, דודים דודות (במידה ויש) לא יודעת, באמת לא יודעת. להישאר בבית ולעשות סדר אישי לא לתת להתבאסות לסחוף אותכן לערוך שולחן יפה אולי עם כמה בובות לתת לה לבשל הזדמנות לקרוא את ההגדה ולספר אותה ולהסביר אותה עם פאן אישי שלך, סיפורים פיקנטיים, חוויות שלך בתור ילדה איך הייתה קריאת ההגדה, לעשות מזה משהו שיקרב בין שתיכן. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות זו את והיא הלילה הזה זה שתיכן ביחד כאחת. או אולי לעשות סדר פיקניק (אבל בזהירות עם כל הברדק שיש בחוץ עכשיו) חג שמח.

 

[האחים וויזלי]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[אנאבלית]

צר לי שאת לבד השנה-ותודה!../images/Emo24.gif

באמת תודה על כל הרעיונות. אני חושבת שהייתי מאמצת אחד מהם לפחות בסופו של דבר, ומה שחשוב בעניין החשפות שלי הוא-שאני רק מתחזקת מזה בגלל התגובות שאתם מגיבים לי כאן-את מבינה? כי זה גם נותן לי רעיונות, גם תחושה שאני בעצם לא לבד, וגם תחושה של התחזקות ועידוד, שיש אנשים שאיכפת להם, וההתייחסות הקטנה שלכם לכאורה-נותנת המון כוח, עוזרת להשאר אופטימית, ונותנת מעין זריקת מרץ לעשות משהו ולא להרים ידיים ולשקוע בעצבות. ראיתי גם בעיתון המקומי שעורכים ליל סדר ציבורי,בעיר הסמוכה למקום מגוריי ואם לא היה לי לאן ללכת הייתי שוקלת ללכת לשם, כי הבת שלי בטוח הייתה נהנית!!!! בסופו של דבר כנראה שיהיה לנו היכן להיות, ואם כן-אספר לכן לאחר החג. ומקווה שגם את תמצאי היכן להיות ולא תשארי לבד.

 

[ממתינה]

שלחי לי מסר עם קצת פרטים

מאיפה את ובת כמה הילדה לעצמי לא כל כך עזרתי אך אולי אוכל לעזור לך ובשמחה.

 

[ממתינה]

ואל תחשבי שאין הרבה כמוך

גם לי יש אח ועוד דתי שלפעמים שוכח שאני קיימת הוא כל כך בטוח שאסרב כי אני מעשנת ולא שומרת שאפילו לא שואל. אבל אני פתרתי את הבעיה הכלכלית שלי השנה ששלחתי אותם לאבא שלהם ואני הולכת לדודים כי הם באמת נחמדים ויודעים שאני שונאת חגים ועוד בלי הילדים, תמיד מנסה להתחמק, היה לי אפילו חג אחד ששלחתי אותם לאבא שלהם והתכונתי ללכת לישון אבל תפסו אותי על חם, ולא אבא שלי ולא אחי דוקא מישהו אחר במשפחה שלא חייב לי כלום. באמת לפעמים חברים יכולים להיות יותצר ממשפחה למרות שגם חברים כאלה לצערי אין לי. יש הרבה ש"אוהבים" אותך עד שאתה צריך משהו, אך העולם הוא גלגל כמו בכל דבר. בכל מקרה אשמח להיות לך חברה ואולי יצא משהו ויהיו לנו חגים מגניבים יש לי 2 בנים והם יוכלו לקבל חברה חדשה.

 

[רק אביגיל]

אני מסתובבת

ביני לבין עצמי , כמו איזו אמא אווזה גאה בכם , על התשובות שלכם.

אתם מה זה קולעים יפה ומדוייק , ממש נבחרת. אנאבלית , כדאי לך לאמץ אותם ואת התשובות

 

[חגית חד הורית]

../images/Emo9.gif

 

[אנאבלית]

ממתינה-אני אשמח להיות חברה שלך../images/Emo13.gif

ואם יהיו מפגשים של הפורום נוכל אולי להפגש..... הבת שלי בת שנתיים וחצי, ומאד אוהבת בנים!היא בעצמה בתבן קטנה! בכללי-אני ממרכז הארץ. ואת? מהצפון?

 

[ממתינה]

היי חברה

קודם כל אני ממש שמחה שמצאת מקום לחג, בכל אופן אם ישתנה לך משהו תמיד אני פה ואני די לבד למרות שאני עושה את ליל הסדר עם משפחה אני חוזרת בסוף ל"חור" שלי שכרגע הוא גם לא שלי, מבינה לליבך שנים שאני לא עושה חג אצלי ומארחת הכל שונה פתאום, דירות שכורות משפחה לא משפחה ואין בדיוק מה לעשות עם הילדים בחג.. תאמיני לי שאני מבינה אותך כל כך. בכל אופן לימדי להיות אופטימית כמוני, למרות העליות והירידות גם בתחום האישי וגם במשפחתי וכל ההתמודדויות היומיומיות אני עדיין מנסה לחשוב חיובי ויודעת שיום אחד זה יגמר ויהיה טוב יותר, כי אין כמו כח הרצון שרק איתו אפשר לנצח ולקום שוב ושוב לסגור דלת ולפתוח דלת, כי אם לא סוגרים אחת אי אפשר לפתוח אחרת טובה יותר ושמחה יותר, כל החיים סך הכל בית ספר והמטרה ללמוד מהטעויות ולא להשלים איתם, לא חוכמה להתעצב ולאמר מגיע לי או למה מגיע לי וכו´, לכל דבר שקורה בחיים ישנה מטרה ותמיד אם נסתכל על החלק המלא בכוס נראה רק את הטוב שבדבר, אומנם הדבר היחידי שיצא יפה מנישואיי זה ילדיי אך אני חושבת שזה די מקסים וטוב. אצלי הבנים אוהבים בנות, למרות שהגיל לא מתאים זה יכול להיות נחמד ומרענן, גם אני מהמרכז ולדיוק מתל אביב. אם תרצי בכיף אפשר אפילו להיפגש פרטים בהמשך. בכל אופן מאחלת לך מכל הלב ולכל החברים המקסימים כאן חג שמח ונעים, המון טוב ושמח בלב וכמו שהחג הזה נקי כך שיהיו חיינו יפים נקיים וחלקים. מ.

 

[חגית חד הורית]

ועוד משהו קטן

 

[האחים וויזלי]

ממממממממממ...... היא תראה הרבה יותר

טוב עם קצת ממרח שוקולד עליה איכס

... לא

 

[אנאבלית]

חגית-זה היה רמז? לטיסה?אז יש לי../images/Emo160.gif

פחד מטיסות, בהזדמנות אספר לכם....בכל אופן לאילת אני עוד מסוגלת לטוס..וחשבתי על זה והחלטתי לא השנה, כי כולם יהיו שם, ויהיה צפוף מדיי.... תודה!

 

[חגית חד הורית]

זה דווקא היה רמז ליונת שלום

אבל הרמז הזה לא מופנה אליך, אני בטוחה שגם את רוצה חג שלא יהיה בו מפחיד.

 

[ניצת שושן]

אנאבלית ../images/Emo24.gif

לא יודעת מה לומר פשוט דמעות חונקות את גרוני,תמיד אמרו לי שיכולת האמפטיה שלי ענקית אבל אני נחנקת!!! כשהייתי נשואה תמיד ארחתי אצלי חברות בודדות או זוגות שלא היה להם היכן להתארח אך הימים הללו חלפו והיום אני מתארחת. ובכל זאת אם אוכל לעשות משהו,רק שלחי לי מסר ,מהיכן את?או שאולי לא אכפת לך להרחיק נדוד ואנסה באמצעים שעומדים לרשותי.