באופן כללי, אני חושב
שעירוב של מדע ואידיאולוגיה זה דבר בעייתי ואף מסוכן. והבעייתיות היא לשני הצדדים: גם השפעה של אידיאולוגיה על מחקר מדעי, וגם הניסיון להשתמש במחקרים מדעיים בכדי להצדיק עמדות אידיאולוגיות.
אני מאמין שזה בהחלט אפשרי שאנשים מושפעים מעמדות אידיאולוגיות בזמן שהם עורכים מחקר מדעי, ואני מדבר על אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית. כך שלא מן הנמנע שיהיו פרסומים מדעיים המושפעים בצורה כזו או אחרת מהעמדות האידיאולוגיות של הכותבים, וזה כולל גם כותבים ליברליים. זה נכון עוד יותר במדעי הרוח והחברה בהם אידיאולוגיה משחקת אפילו תפקיד משמעותי יותר, אבל זה לא יפתיע אותי אם זה קיים אף בביולוגיה.
אבל בעיה הרבה יותר גדולה היא ניסיון להשתמש במדע בכדי להצדיק עמדות אידיאולוגיות. בעיני זה דבר מסוכן ביותר שרצוי לנקוט בו משנה זהירות. באופן ספציפי לגבי הדיון הזה, אני אישית מאמין בעקרון שיש להתייחס לכל בני האדם כשווים. מדובר בעקרון אידיאולוגי ובעמדה מוסרית, שלא קשורה ולא צריכה להיות קשורה לשאלה האם כל בני האדם הם שווים. ברור שבני האדם הם לא שווים. ברור גם שחלק לא זניח מאי השוויון הזה מקורו בהבדלים גנטיים/מולדים. אבל השוני בין בני האדם לא סותר את העקרון המוסרי הזה, אלא אם כבר להיפך.
אז האם ניתן להגדיר גזעים מובחנים של בני אדם? לא יודע. אני מכיר כאן במגבלות הידע שלי ומודה שההבנה שלי ב-PCA לא מעמיקה מספיק בשביל לשפוט מי מביניכם צודק. אבל בוא נניח לצורך הדיון שאתה צודק.
האם ניתן לשער שבין הסיבות להבדלים במבחני אינטליגנציה בין אנשים ממוצאים שונים יש גם מרכיבים גנטיים? יכול להיות. אני לא יכול לשלול את הטענה הזו על הסף. באופן כללי, מדידת אינטליגנציה היא עניין מורכב, קשה לבודד את ההשפעות הסביבתיות לעומת ההשפעות הגנטיות, ועוד יותר קשה לעשות את זה כשזה נוגע לקבוצות שונות של בני אדם עם טווח שונות משמעותי בין בני האדם בכל קבוצה. מה גם שאינטליגנציה היא לא תכונה בודדת אלא אוסף של כישורים קוגניטיביים. אבל לא נשמע לי מופרך לחלוטין שיהיו הבדלים מסויימים בהתפלגות של הקישורים הקוגניטיביים המולדים בין אוכלוסיות שונות.
אבל גם אם היינו מקבלים את כל הטענות הללו כנכונות, זה היה מאד מאד מאד בעייתי להסתמך על הטענה הזו בכדי להצדיק תפיסה מוסרית המבדילה בין אנשים ממוצאים (או גזעים, אם תרצה) שונים. אין ולא צריך להיות קשר בין השניים, וכל מי שעושה זאת מסתכן בקפיצה לוגית ברוחב של גלקסיה.
אני לא טוען שאין מצבים בהם השפעה של תגלית מדעית על עמדות אידיאולוגיות מוצדקת. דוגמה אחת לזה היא הנושא של אפקט החממה וההתחממות הגלובאלית (או, יותר מדוייק, שינוי האקלים). במקרה הזה, הקשר בין פעילות האדם לבין העליה ברמת ה-CO2 וגזי חממה אחרים באטמוספירה ידוע וגלוי. המודלים שמראים את השר בין זה לבין שינוי אקלים קיימים כבר עשרות שנים. ידוע גם שבמאה האחרונה כדור הארץ אכן התחמם, מה שהוביל לשינויים אקלימיים. אבל בכדי שהידע המדעי ישפיע על עמדות אידיאולוגיות, מה שאנחנו דורשים זה רף מאד גבוה: דורשים להראות ששינויי האקלים שנצפו בפועל, התואמים למודל של שינוי מעשה ידי אדם, הם אכן מעשה ידינו. רף דומה צריך להיות מוכל גם במקרים אחרים.
ולכן כל העיסוק בשאלה האם PCA הוא כן או לא הכלי המתאים לניתוח קלדיסטי וכו' הוא די חסר משמעות בעניין הזה. כי גם אם תראה שאפשר לחלק את בני האדם לקטגוריות לפי גזעים או כל טקסונומיה אחרת, וגם אם תראה שיש הבדלים בין הקבוצות מעבר להבדלים המורפולוגיים החיצוניים, זה לא מצדיק משום בחינה אידיאולוגיה התומכת בהתייחסות שונה לבני קבוצות שונות אלו.
