התייעצות בתור הריונית לגבי פגיות

[פישון]

התייעצות בתור הריונית לגבי פגיות../images/Emo131.gif

קצת היכרות: בהריון הקודם שלי ילדתי בסוף שבוע 36, בת במשקל 2700. התחילה לידה רגילה ו- פשוט ילדתי. הרופאים אמרו שהם לא יודעים למה, אבל בסיטואציה כזו זה מגדיל את הסיכוי לפעם הבאה מ- 3% ל- 10%. הלכנו הביתה תוך יומיים, והפגות נקראה "גבולית", אבל אחר כך אושפזנו שוב עם צהבת והיו גם קצת בעיות בעליה במשקל. לא משהו שאני מעיזה לכתוב לידכן, אבל לא נעים. עכשיו אני בהריון עם תאומים, שבוע 19. אני כבר מכינה את עצמי לאפשרות של שמירת הריון או אשפוז יותר מאוחר בהריון, וגם לאשפוז של הילדים בפגיה לתקופה קצרה או ארוכה. שמעתי דברים נהדרים על תל השומר, ורציתי לשאול לדעתכן גם על איכילוב. (שניהם קרובים לסבתות ונצטרך הרבה עזרה).

 

[נירית של עידודנה]

יש לי הערה חשובה לגבי "בחירת" פגיה

אני אושפזתי עם צירים בבי"ח קפלן, ומכיוון שהצליחו לעצור לי את הצירים (כלומר לא יילדו אותי במקום), הוחלט ל"גרש" אותי מבי"ח קפלן לבי"ח ברזילי כדי שאלד שם. נאמר לי שהפגיה בקפלן עמוסה, ואם אלד פג, הם ימצאו לו אינקובטור, אבל לא מכשיר הנשמה

הייתי בשבוע ה- 29, ודי היה ברור לי שמכשיר הנשמה הוא MUST, לכן נכנעתי והסכמתי לעבור ל"ברזילי" (חרא של בי"ח!!!). הסתבר לי שאני לא היחידה. כשיללתי בבי"ח על כך שמעבירים אותי ל"ברזילי", מישהו מהצוות אמר לי להגיד תודה, כי לפני חודש הם העבירו מישהי מרחובות ל"רבקה זיו בצפת"

, ולא ממזמן הגיעה ל"קפלן" ערביה מהשטחים (בגלל שהפגיות בירושלים היו מפוצצות). בכלל הסתבר לי שיש ענף שלם של העברת יולדות בסיכון מבי"ח לבי"ח ע"פ מידת התפוסה בפגיות באותן בי"ח. בקיצור בחירת פגיה היא הרבה פעמים פיקציה. ובמדינה המודרנית שלנו יש מערכת בריאות שמזכירה מדינות עולם שלישי...

 

[אינה של יערה]

דילמה - צריך לחשוב גם על המחלקה

של הריון בסיכון גבוה. אני ילדתי בתה"ש לאחר אישפוז של חודש במחלקה. אם נתעלם מהעובדה שבמשך חודש ראיתי אמהות טריות מניקות, משפחות מאושרות ותינוקות "אמיתיים" בקופסאות פלסטיק, הטיפול הרפואי והיחס האנושי במחלקה היו *מדהימים*. קודם כל הצליחו לסחוב אותי משבוע 26 לשבוע 30, במצב טוב פחות או יותר. האחיות (כמובן לא כולן... אבל הרוב המכריע) נתנו לי הרגשה שההריון הזה חשוב להן כמעט כמו שהוא חשוב לי. איזה חיבוקים ונשיקות קיבלתי מכל הצוות אחרי הלידה, הייתי מאמצת אותן בתור דודות! לגבי הפגייה - על רמת הטיפול הרפואי קשה לי להעיד כי יערה, טפו טפו טפו, עברה שם 10 שבועות בלי שום צרה מיוחדת (ניתוח הרניה לא ממש נחשב). מבחינת היחס האנושי, אני אישית הרגשתי שמתייחסים להורים כאל מטרד (חוץ מחיה, העובדת הסוציאלית המקסימה). - צריך לרדוף אחרי הרופאים כדי לקבל תשובות (ולכל הורה יש שאלות, גם לגבי בעיות שהן לא מסכנות חיים). גם כשמשיגים אותם, הם לא תמיד עונים ואם עונים אז בפרצוף מאוד חמוץ. לא רוצה פוציניו מוציניו, רק שלא תנפנפו אותנו או תענו לנו בגסות. - לא מדברים איתך על כלום. לא מיידעים על תוצאות בדיקות, לא מתקשרים אם קרה משהו (בוקר אחד באתי וקראתי בגיליון שעבר על יערה לילה מאוד קשה - אף אחד לא טרח ליידע אותי למרות כל מספרי הטלפון שיו מודבקים על האינקובטור). על ניתוח ההרניה שיערה היתה מיועדת לעבור, שמעתי משיחה בין אחת המתמחות למנהל הפגייה. - התנאים הפיזיים בקאנטים. אין כורסאות נורמליות להחזיק בהן את הגוזל כשסוף סוף אפשר כבר להחזיק אותו/אותה. אין מיקרוגל או מקרר בחדר המנוחה של ההורים, שלא לדבר על מתקן מים. אז מה אם אנחנו מבלים שם 16 שעות ביום. חברה שלי העזה לקחת כוס מים ממתקן המים של האחיות, וחטפה צרחות. מאוד צרם לראות את חדר ההדרכה להנקה במחלקה, יפהפה, מקושט ועם כורסאות נוחות. לנו לא מגיע? - הם מאוד שמרניים. אי אפשר לעשות קנגורו לפני 1.200 קילו, ימות העולם יישרף הים. אז מה אם הילדה כבר שבוע 34, יציבה לחלוטין, נושמת לבד מהרגע הראשון, בלי ברדיקרדיה אחת לרפואה, ורק שוקלת קילו? חכי. כשכל תא בגוף שלך רוצה לתלוש אותה והמוניטור, לשים בתיק (אז היא עוד נכנסה לתרמיל גב) ולקחת הביתה, זו לא התשובה שאת רוצה לקבל. זהו זה. מבחן התוצאה הוא שיש לי ילדה, והיא בסדר. אבל את התינוק הבא אני כנראה אלד ב"שניידר" או ב"ליס".

 

[פישון]

על זה לא שמעתי (טוב שהקימו את הפורו

מזל שאמרת לי. אני מקווה שלא אצטרך (ועכשיו בטח לא אגיע לקפלן, אפילו שאני מרחובות).

 

[קרנושה]

גם אותי רצו להעביר.....

כל הזמן עמדו איתי עם האצבע על הדופק ומכיוון שהייתי מסובכת בכל כך הרבה סיכונים (רעלת הריון, ירידת מים, דימום וצירים) חששו קצת לטלטל אותי...אך כל הזמו חששו מהיום שיצטרכו לנתח ולהוציא את השלישיה בשבוע מוקדם.....מה יקרה אם לא יהיה מקום בפגיה? בכל זאת מדובר על 3 פגים בשבועות צעירים...בסוף נותרתי בנהריה...הפגיה אדירה!! צוות ומיכשור שחבל"ז....(אני מנסה להיות אובייקטיבית אך לא יודעת להשוות לבתי חולים אחרים כי לא מכירה)...מיום טרם לידתי הפגיה התכוננה לקבל השלישיה...הן מבחינת מיטות וצוות לקבלת הפגונים.....בדיעבד התברר לי שזה היה יום שהם זוכרים היטב....(הקפיצו כמה אנשי צוות והכינו את עצמם כראוי לקבלתם).

 

[ורד של שירה]

אני מסכימה לגבי זה שאי אפשר לבחור

פגיה שמעתי על הרבה שילדו במקום אחד והעבירו את הפג למקום אחר אני בכל אופן ממליצה בחום על שניידר. כשהפורום יתפוס עוד קצת ויהיה עוד קהל מתונן להיות סקר פגיות ואני מקווה שזה יקרה לפני שתלדי בעצם זה בטוח יקרה לפני שתלדי יש לך עוד איזה 20 שבועות לא? בכל אופן המון בהצלחה

 

[דורית ובניה]

מאוד קשה להמליץ

אנחנו היינו כמעט חצי שנה בבית חולים ליס. אין לי דעה מגובשת על הפגייה . סה"כ יש להם כוונות טובות הרופאים מקסימים ותומכים. לגבי האחיות , שהן אלה שמטפלות בפגים, היו נחמדות מאוד והיו נחמדות פחות. בכל מקרה השהות בפגיה היא מאוד טראומטית. עומר שלי היה במצב מאוד קשה ולכן סביר שהיו לי טענות , גם בגלל התסכול וחוסר האונים שבו הייתי. לעומר היתה בעיה רפואית מורכבת (חסימה בקנה הנשימה שנגרמה עקב צינורות ההנשמה) ובפגיה בליס כנראה לא שמעו על כך ולא עלו על הבעיה, מה שגרר ייסורים רבים מאוד. מאוחר יותר הייתי בשניידר וראיתי שאצל פג בן חודש אבחנו את הבעיה שהיתה אצל עומר, אז אולי אם הייתי יולדת בבלינסון ..., מצד שני , עומר היה מונשם לסירוגין כחמישה חודשים ובניגוד לכל הציפיות אין לו מחלת ראות שמאוד אופיינית לפגים שהונשמו, מה שאומר שטיפלו מאוד יפה בכל הקשור לבעיית ההנשמה. בכל מקרה- תעשי הכל , אבל ממש ה-כ-ל בשביל לא להגיע לפגיה. אם היתה לך לידה מוקדמת עם עובר אחד והיום יש לך תאומים , באמת נשמע שיש סיכויים שהתאומים יוולדו פגים . תנוחי , תנוחי , תנוחי ותהיי במעקב מאוד צמוד. תקראי את הסיפורים בפורום. הבעיות אצל פגים אינן רק משקל נמוך ולעיתים נשארות להם מגבלות קשות מאוד. בהצלחה ותמשיכי לעדכן.

 

[פישון]

אכן קשה. נראה לי שנלך לפי מרחק

ואז נראה לאן ירצו להעביר אותי ונתעקש שלא יעשו את זה... המון תודה, עזר לי לשמוע למה לצפות (הבנתי שמבחן התוצאה זה העיקר). מאיה

 

[שליי]

בחירת פגיה

נודע לי שמשרד הבריאות מקיים כבר כמה שנים סקר רציני ביותר עלאיכות פגיות ותוצאות הטיפול בהם. השרדות סיבוכים וכו. יש בהחלט ליגה לאומית וליגת משנה. פערי האיכות ניכרים מאד.במקום גבוה במיוחד עם תוצאה מפליאה ועם מעוט סיבוכים כמו זיהומים למשל עומדת פגיית שיבא. הבעיה שם היא שהצוות קטנטן. על פי מיפוי משרד הבריאות הוא עובד פי כמה קשה יותר מהצוות הבא אחריו. יש לזה מחיר כמובן וההורים לא מפונקים שם בעודף ליטופים. אם המטרה היא להציל פגים ולמנוע נכויות הרי יש לנתון הזה משקל רב. הלואי שמשרד הבריאות יסכים לחשוף את הנתונים שנחשבים סודיים ולא לשימוש הקהל הרחב