התייעצות קטנה...
שלום לבאי הפורום, יש לי מטופלת חדשה שפנתה אלי, ואני מתלבטת באשר להמשך הטיפול. אשמח לשמוע את דעתכם. המטופלת (ברפואה סינית ושיאצו) הגיעה אלי, וסיפרה על קשיים שחווה בנה. הוא בן 6, ואחיו התאום נפטר מ"מוות בעריסה" כשהם היו בני שש. כיום יש לו אחות בת שלוש. הילד מדבר בקול גבוה וחזק, די צורם. הוא חולם בלילות על אחיו, שהוא מנסה להצילו, וחושש לחיי אחותו. הקול הצעקני הוא כנראה הצורך להישמע, והוא מפריע לא רק להורים אלא גורם לו גם לבעיות חברתיות. שני ההורים לא עיבדו את האסון שפקד אותם, וגם היום הם לא מסוגלים לדבר על המקרה, בעיקר האבא ששהה עם הילדים כשזה קרה וניסה להחיות את התינוק ללא הצלחה. יצא שהמשבר הזה נמצא שם כל הזמן, במיוחד לאור העובדה שההורים לא מסוגלים לדבר ביניהם על זה. האב אומר שאם הוא ידבר על זה הוא יתמוטט. האמא מנסה וזה לא הולך. הילד שואל שאלות ובתגובה האמא בוכה ולא מסוגלת לענות. האמא היתה בזמנו בטיפול פסיכולוגי והשבוע הגיעה אלי. זה מאוד לא פשוט, כי שני ההורים מרגישים כל כך אשמים, שאין להם אנרגיות לתת לילדיהם. הם יודעים את זה, ולכן מרגישים כמו הורים גרועים. הם בפירוש לא יודעים להנות מחיי המשפחה שלהם. כרגע מגיעה אלי האמא, ובתור התחלה הטיפול הוא להרגעת המתח העצום שבו היא שרויה. בהמשך אנסה לעזור לה לעכל את מה שקרה ולהתמודד עם זה. אין לי ספק שזה דבר שעשוי לחזק את כל המשפחה, ואולי גם האבא יצטרף לתהליך. היא שאלה אם אוכל לטפל בילד, והאמת היא שנראה לי שצריך כאן מישהו שהתמחה בטיפול בילדים, במיוחד לאחר טראומות. היא סיפרה שהם היו אצל שתי פסיכולוגיות ושזה לא עזר. במקום בו אנו גרים קשה מאוד להגיע לשיטות טיפול רציניות, ואני שוקלת אם לנסות לטפל בילד בכלים שאני מכירה. באמצעות הרפואה הסינית והשיאצו נראה לי שאוכל להוריד את רמת המתח והעצב, ולסייע בהתגברות על הטראומה ומשקעי העבר. אבל אני לא יודעת אם זה יספיק. העניין הוא שאני לא רוצה לגרום לשום נזק, הכלים שאני מכירה הם כלים שמתאימים למבוגרים. עלו לי כמה רעיונות בראש, ואני לא יודעת אם הם לא יכולים להזיק. למשל, תרגיל של דמיון מודרך בו הוא מחבק את אחיו, תרגיל בו הוא מחבק את עצמו בהיותו תינוק, שיצייר את אחיו וישים את הציור ליד המיטה, או שישמור תמונה של אחיו או של שניהם כתינוקות. (הרעיונות האלה בגלל שההורים מנסים כל כך להדחיק את האירוע, שנראה לי שזה רק מכביד על הילד שמודע למה שקרה ורוצה לדבר על זה). אשמח לשמוע את דעתכם בנושא, מיכל
שלום לבאי הפורום, יש לי מטופלת חדשה שפנתה אלי, ואני מתלבטת באשר להמשך הטיפול. אשמח לשמוע את דעתכם. המטופלת (ברפואה סינית ושיאצו) הגיעה אלי, וסיפרה על קשיים שחווה בנה. הוא בן 6, ואחיו התאום נפטר מ"מוות בעריסה" כשהם היו בני שש. כיום יש לו אחות בת שלוש. הילד מדבר בקול גבוה וחזק, די צורם. הוא חולם בלילות על אחיו, שהוא מנסה להצילו, וחושש לחיי אחותו. הקול הצעקני הוא כנראה הצורך להישמע, והוא מפריע לא רק להורים אלא גורם לו גם לבעיות חברתיות. שני ההורים לא עיבדו את האסון שפקד אותם, וגם היום הם לא מסוגלים לדבר על המקרה, בעיקר האבא ששהה עם הילדים כשזה קרה וניסה להחיות את התינוק ללא הצלחה. יצא שהמשבר הזה נמצא שם כל הזמן, במיוחד לאור העובדה שההורים לא מסוגלים לדבר ביניהם על זה. האב אומר שאם הוא ידבר על זה הוא יתמוטט. האמא מנסה וזה לא הולך. הילד שואל שאלות ובתגובה האמא בוכה ולא מסוגלת לענות. האמא היתה בזמנו בטיפול פסיכולוגי והשבוע הגיעה אלי. זה מאוד לא פשוט, כי שני ההורים מרגישים כל כך אשמים, שאין להם אנרגיות לתת לילדיהם. הם יודעים את זה, ולכן מרגישים כמו הורים גרועים. הם בפירוש לא יודעים להנות מחיי המשפחה שלהם. כרגע מגיעה אלי האמא, ובתור התחלה הטיפול הוא להרגעת המתח העצום שבו היא שרויה. בהמשך אנסה לעזור לה לעכל את מה שקרה ולהתמודד עם זה. אין לי ספק שזה דבר שעשוי לחזק את כל המשפחה, ואולי גם האבא יצטרף לתהליך. היא שאלה אם אוכל לטפל בילד, והאמת היא שנראה לי שצריך כאן מישהו שהתמחה בטיפול בילדים, במיוחד לאחר טראומות. היא סיפרה שהם היו אצל שתי פסיכולוגיות ושזה לא עזר. במקום בו אנו גרים קשה מאוד להגיע לשיטות טיפול רציניות, ואני שוקלת אם לנסות לטפל בילד בכלים שאני מכירה. באמצעות הרפואה הסינית והשיאצו נראה לי שאוכל להוריד את רמת המתח והעצב, ולסייע בהתגברות על הטראומה ומשקעי העבר. אבל אני לא יודעת אם זה יספיק. העניין הוא שאני לא רוצה לגרום לשום נזק, הכלים שאני מכירה הם כלים שמתאימים למבוגרים. עלו לי כמה רעיונות בראש, ואני לא יודעת אם הם לא יכולים להזיק. למשל, תרגיל של דמיון מודרך בו הוא מחבק את אחיו, תרגיל בו הוא מחבק את עצמו בהיותו תינוק, שיצייר את אחיו וישים את הציור ליד המיטה, או שישמור תמונה של אחיו או של שניהם כתינוקות. (הרעיונות האלה בגלל שההורים מנסים כל כך להדחיק את האירוע, שנראה לי שזה רק מכביד על הילד שמודע למה שקרה ורוצה לדבר על זה). אשמח לשמוע את דעתכם בנושא, מיכל