התמודדות עם מוניטור

התמודדות עם מוניטור

לפני 4 שנים ילדתי את הבן שלי בלידה שהסתיימה בואקום. לקח לי 4 שנים להתגבר על הטראומה. בלידה הכל הלך בסדר עד שהתחילו הירידות בדופק. מאותו רגע לא הפסקתי להסתכל על המוניטור, הייתי לחוצה, לא זזתי כדי שהמוניטור לא יעלם ובעיקר לא חוויתי אפילו לדקה את הלידה כמו שתכננתי, זה היה סיוט. היום אני בשב' 39 וזקוקה לעצות איך להתמודד עם המוניטור?
 
ניטור עוברי בלידה

שלום לך
תודה רבה על השאלה, היא נוגעת באחת מההתערבויות השכיחות ביותר והמשפיעות ביותר על התנהלות הלידה בעולם המודרני המערבי. אנסה לעשות סדר בנושא.
בחדרי לידה בכל העולם, משתמשים במוניטור משנות הששים. מאז, השימוש בניטור של הדופק העוברי, הלך והתרחב באופן כזה שאין כמעט היום לידות ללא מוניטור. בעזרת המוניטור מודדים שני פרמטרים ומתעדים אותם באופן רציף על נייר: דופק העובר ופעילות הרחם (צירים). בשנות השמונים ושנות 2008-2010 נעשו מחקרים רבי היקף אשר סיכמו את הידע שהצטבר בעולם אודות הניטור העוברי בזמן לידה. המסקנות הן שהשימוש במוניטור עוברי מאפשר לגלות מצבים לא תקינים בזמן לידה אך במקביל מעלה את השיעור של כמעט כל ההתערבויות בלידה: פקיעת קרומים, מתן זירוז, אפידורל, ואקום וניתוח קיסרי. מזה שנים, שיעור התערבויות אלה עולה משנה לשנה ואילו שיעור התחלואה האמהית ושל התינוקות כמעט ולא משתנה. כל זה קורה, כי למוניטור העוברי יש תכונה אחת בולטת והיא: יש לו שיעור false positive או בעברית "חיובי כוזב" גבוה. במילים פשוטות: מכשיר המוניטור הוא כלי מעולה כדי לזהות את העוברים שטוב להם אך הוא כלי פחות טוב כדי לזהות את העוברים שרע להם. ז"א שכשמוניטור "אומר" לנו שעובר מסויים טוב לו אז בסבירות גבוהה הוא צודק, אך כשהוא "אומר" לנו שיש בעיה עם עובר מסויים, הוא לא תמיד צודק. נדמה לי שמה שקרה לך עם המוניטור ממחיש את מה שאני אומר בפסקה זאת: היו שינויים מחשידים במוניטור אך בסוף נולד תינוק בריא, ז"א שהשינויים שהיו במוניטור אשר הצביעו כביכול על מצוקה, טעו בהערכתם. כאן המקום לציין כי אין באפשרותי להתייחס באופן פרטני במאת האחוזים על הרישום של הניטור בלידה שלך כי בשביל זה חייבים להיות נוכחים, ואין מחליטים החלטות בלידה רק על בסיס של הניטור אלא יש להתייחס לכל התמונה כולה

עובדה נוספת היא שלעתים קרובות נשים בלידה ובני זוגם, מרגישים צורך לעקוב אחר הדופק של העובר על מנת לזהות מוקדם ככל שניתן, שינויים בדופק של התינוק אשר עשויים להצביע על מצוקה. דאגה זו היא אכן טבעית והגיונית אך צריך להבין שגם כאשר הצוות לא נמצא בחדר היולדת, האמצעים הטכנולוגים הקיימים במרבית חדרי הלידה בארץ, מאפשרים מעקב רצוף של הדופק העוברי בעזרת עמדות תצפית מחוץ לחדרי היולדות.
עובדה נוספת היא שאחד מהגורמים המרכזיים אשר מעודדים ומאפשרים התקדמות לידה טובה היא היכולת של הנשים היולדות "להיכנס פנימה" ולזרום עם הלידה. זהו מצב בו התודעה של הנשים היולדות מכוונת לפנימיותן ופחות לסביבתן. בעניין הזה יש למוניטור השפעה שלילית כי למעשה הוא "מושך" את האישה אל מחוץ תהליך הלידה. השפעה שלילית זו על תהליך הלידה היא כפולה: ראשית כל מכריח את האישה להיות כל הזמן במצב אכן ושנית, במידה ויש שינויים קלים במוניטור, הדאגה מעלה את האדרנלין והורמון זה נוגד את ההשפעה המטיבה של האוקסיטוצין הטבעי ובכך לידה מתעכבת.
אני לא מתנגד לשימוש במוניטור, אני דוגל בזה שנשים יולדות תזכנה לתנאים הולמים את מצבן, תנאים אשר אמורים לתת תחושה של ביטחון ולאפשר ולעודד אותן להיות כל הזמן בתהליך הלידה למענן ולמען התינוקות שבדרך. השגחה על מוניטור היא מלאכה של העוסקים במיילדות.
הנושא מאוד מורכב, אשמח מאנשי הפורום ומהצופים לשיתוף חוויותיכם מנושא המוניטור בחדר לידה.
בברכה,
 
למעלה