ומעט על זמנים ומרחקים
צברתי קצת ניסיון בתחבורה הציבורית בחודשים האחרונים, כשהמטרה להגיע למיטות שונות באיזור... ממוזאון טיקוטין, לבית שלי בבאר-שבע, 4 שעות כיוון בממוצא (דלת לדלת). המתנה, אוטובוס (קו 22) או כרמלית, המתנה, רכבת, הליכה ברגל. ביום שלישי לפני שבוע, כשתיקנו את המסילה באיזור קרית גת ונסעתי לתת טיפול חירום לעבודה חשובה שנפגעה מלחות, הייתי בנסיעות תשע שעות. מהמוזאון לבית של מריאנו--2.5 שעות כיוון ; כנ"ל לנתניה; ובעצם לכל מקום במרכז שאינו ממש על קו הרכבת, בערך אותו הזמן. לתל אביב גופא, קצת פחות. לדירה של סרגיי ליד הטכניון--חצי שעה כיוון (אבל היה לי רכב לאותו יום) לידיד הבדואי בכפר עיספיה שליד חיפה--שעה ורבע הלוך (בשש או שבע בערב---יותר מאוחר קשה אפילו לתפוס טרמפ) וארבעים דקות חזור בבוקר, במוניות שרות לחוף דדו (חוף הכרמל), שעה (המתנה, אוטובוס, הליכה), אחרי זה 20 דקות עד שמיגיעים לדיונה הראשונה שסביר להקים שם אוהל; 15 דקות להקים אוהל לאור יום (אותו אהל ישן ממסעותי ביערות קנדה), או 30 דקות בחושך מוחלט ליערות הכרמל, באיזור שלפני עיספיה---שעה פלוס להגיע, 20 דקות להכנס ליער ולמצוא מקום סביר שאף אחד לא יגלה אותך, עוד רבע שעה לאהל; רצוי מאד שכל זה יקרה *לפני* שקיעת החמה. ושימו לב: ביער יש תנים.
נ.ב. סעדיה אל תשכח לעדכן אותנו אם יהיו סדנאות! או לחילופין, אם יגיעו ספרים. אני מוכנה לנסוע בשביל זה עוד פעם את כל הדרך!