ואני בשלי
לא משתתף בפולמוס הדקוראטיבי . אבל חשבתי להאיר עוד פאן קטן . ואולי להסיר את הלוט מעל מספר דברים . אז היכן נתחיל? העלתי על כתב את דבר המעבר בין הפנימי לחיצוני ובהתאמה הרמות של אורו של האדם בכל רמה ומה משמש האור המקיף בתהליך זה והיכן המאגיה פה . אז חשבתי לתאר את המעבר הזה בצורה חז"לית . נתחיל ב-"ארוך"- אז ככה כל דבר שפועל מתחיל מהאל רק שבדרך יש תחנות של מאמרות וכו' והיכן הדברים עומדים בתוך הבריאה ומשם התחלות משניות , עד לרמות שבהם אנו מפעילים עצמאית כביכול הכל . המילה ארוך בעצם נותנת את הטווח בו הפעולה המצויינת באות א' פועלת ומקיימת , ה-א' - מציינת את הפעולה , ה-ר' את ירידתה או הפחתה בעוצמת האור (ואז זה נותן טווח של רמות) שבהם יש: ו'-קיום שקיום זה הוא בעצם מורכב מכוונת הפעולה ואיפיונה כברת חולף ,ולכן :ך-המציינת את הכוונה שהתכוונה וחלפה מהקיום . דהיינו כל זה נותן לי טווח של פעולת האור ומגדיר את עוצמתו הנחלשת ככל שמתרחקים מהפעולה , היבט שיוצר יחס בין פנים לחוץ . ולעומת גופינו את הפעולה דרך טווח כל הרמות המאפיין בכללות גם כל רמה לחוד . ואז בעצם תוחם לנו את הגדרי ורמות הכלי/גוף . בהמשך אז בו נתייחס לאור הפנימי הנמשך ומתמעט מרמה לרמה כלפי חוץ ,כמו מלבושים יותר אוורירים ככול שמגיעים החוצה יותר , ונייחס להמשכת האור לאות צ' , (משום ששני המשכות המתחילות באופן יחסי המציינות ב-"יי" , וכאשר משלבים זאת עם מפיק(נקודה פנימית) +האות נ' המסמלת תהליך , מקבלים את מובן האות צ' , דהיינו שני המשכות אור +נקודה פנימית +תהליך-שסה"כ זה מצב הצבירה של האות צ') ואז בעצם המשכות האור הפנימי מסומלות באות צ' . ונמשיך ב-קצר , אז אנו רואים פה ק+ר מעבר להמשכת אור ה-צ' , שזה בא לציין הק'-את התחלפות העולם הרוחבית שלעומת המשכת האור (דווקא התחלפות העולם מההבנה שהפעולה של האור יוצרת ממשק קיומי הנקרא עולם) +הר'- ירידתה , דהיינו העניין הנ"ל בא ללמד אותנו שאור הנמשך של ה-צ', מתלווה אליו הארה כעולם רוחבי (לעומת ה-א' של הארוך) שיורד , היבט שמסביר כביכול את המעבר מרמה לרמה בגוף וסיבת יצירת הרמה הנמוכה יותר . ועד כאן ראינו את הפעולה בארוך על טווחיה ופריסתה הרוחבית הנמשכת בקצר . דהיינו מעברים בין רמה לרמה של אור . ולבסוף ההיבט המשאיר את הרמה כ-רמה אבל לא קובע אותה היבט ה-בינוני . דהיינו היווצרות הטווח של כל רמה תלוי באות ב' , שהיא מורכבת מ-ר' ירידה + ו'-שוכבת ,(דהיינו קיום רוחבי ) ואז לזה נוספים יחסיות ההמשכות בתוך הרמה והתהליכים הקיומיים המתהלכים ביחסיות =בינוני . ואז בעצם כל הסיפור הנ"ל הזה של חז"ל , מתאר לנו פעולה פריסה על טווחים ורמות ויצובם הקיומי , בדיוק מה שצריך כדי לתאר מעבר של אור מרמה לרמה בעוצמה מוחלשת . ןלהסרת הלוט , כאשר משלבים את הארוך קצר ובינוני , יש לזה מאפיינים משולבים . דהיינו מה בא לזה באופן יחסי במקיף כיחסיות מתקיימת וחולפת מהקיום (דהיינו פירוש המילה "ימין",והיכן נכנסת פה המאגיה עם האור המקיף) ואז ראה איזה פלא יש לנו את הבסיס לכל הטענות של קו ימין . עכשיו בפעולה המשולבת כשיש המשכה נוספת של אור ה-צ' , המתלווה לפעולה במקיף כהיבט של עולם יש לנו "אמצע", רק רגע אמרנו מקיף אז גם זה שייך למאגיה . ולבסוף שמאל רק מה גם שם יש מקיף (האות מ') אז זה גם מאגי . אבל נחזור לתיאור האות ש' (עם הסימן בצד שמאל ) שהיא מראה על שלוש המשכות קיומיות של אור המחוברות ב-ו שוכבת . (ונהוג לא לצייר זאת כ-ו' שלא יהיו דינים בחיבור ) . ולזה נוסף ראיה אספקלריטיבית המתבוננת על ההמשכות ונותנת לזה ראייה עתידית .דהיינו לאן זה זורם . בדומה נניח אם אני רואה כוס על שולחן , אני ישר משליך על זה מאיפה זה בא בעבר ומה יהיה העתיד של זה והתודעה שביניהם יוצרת לי את הסובב הראלי . ואז אם נחזור מהדוגמא הזאת של הכוס , ונתמקד בכך ששלושת ההמשכות עם החיבור וראיית העתיד הנמשך מתייחסות למקיף(מ) ולפעולה(א) ולבסוף מה מתעצב מכל זה ומשתלשל (ל) . ואז יש לנו את מוטיב השמאל . ובכך השלמנו את התאוריה על ארוך קצר בינוני ימין אמצע ושמאל . ואת הקשרם , ומה כל אלה שלא מבינים מייחסים לזה . רוצים שנמשיך למה כל קו זה גבורות או חסדים או תפארת ושאר משחקי אותיות שכבר מחוץ לגוף כמו הספירות . ואני יכול להמשיך ולתאר את ההתפתחויות מזה גם עד לרמת קלפי הטארות של מסדר שחר הזהב , כולל ספירות עד לרמת תוכן הציורים . טוב אני כבר סתם נסחף ... אבל חשבתי שזה יסיר משהוא מחוסר ההבנה התאורטית בכל מיני עניינים מאגים מיסטים קבליים וכו' מקווה שתהנו מהשיתוף למרות כבדות התיאור . דוד
לא משתתף בפולמוס הדקוראטיבי . אבל חשבתי להאיר עוד פאן קטן . ואולי להסיר את הלוט מעל מספר דברים . אז היכן נתחיל? העלתי על כתב את דבר המעבר בין הפנימי לחיצוני ובהתאמה הרמות של אורו של האדם בכל רמה ומה משמש האור המקיף בתהליך זה והיכן המאגיה פה . אז חשבתי לתאר את המעבר הזה בצורה חז"לית . נתחיל ב-"ארוך"- אז ככה כל דבר שפועל מתחיל מהאל רק שבדרך יש תחנות של מאמרות וכו' והיכן הדברים עומדים בתוך הבריאה ומשם התחלות משניות , עד לרמות שבהם אנו מפעילים עצמאית כביכול הכל . המילה ארוך בעצם נותנת את הטווח בו הפעולה המצויינת באות א' פועלת ומקיימת , ה-א' - מציינת את הפעולה , ה-ר' את ירידתה או הפחתה בעוצמת האור (ואז זה נותן טווח של רמות) שבהם יש: ו'-קיום שקיום זה הוא בעצם מורכב מכוונת הפעולה ואיפיונה כברת חולף ,ולכן :ך-המציינת את הכוונה שהתכוונה וחלפה מהקיום . דהיינו כל זה נותן לי טווח של פעולת האור ומגדיר את עוצמתו הנחלשת ככל שמתרחקים מהפעולה , היבט שיוצר יחס בין פנים לחוץ . ולעומת גופינו את הפעולה דרך טווח כל הרמות המאפיין בכללות גם כל רמה לחוד . ואז בעצם תוחם לנו את הגדרי ורמות הכלי/גוף . בהמשך אז בו נתייחס לאור הפנימי הנמשך ומתמעט מרמה לרמה כלפי חוץ ,כמו מלבושים יותר אוורירים ככול שמגיעים החוצה יותר , ונייחס להמשכת האור לאות צ' , (משום ששני המשכות המתחילות באופן יחסי המציינות ב-"יי" , וכאשר משלבים זאת עם מפיק(נקודה פנימית) +האות נ' המסמלת תהליך , מקבלים את מובן האות צ' , דהיינו שני המשכות אור +נקודה פנימית +תהליך-שסה"כ זה מצב הצבירה של האות צ') ואז בעצם המשכות האור הפנימי מסומלות באות צ' . ונמשיך ב-קצר , אז אנו רואים פה ק+ר מעבר להמשכת אור ה-צ' , שזה בא לציין הק'-את התחלפות העולם הרוחבית שלעומת המשכת האור (דווקא התחלפות העולם מההבנה שהפעולה של האור יוצרת ממשק קיומי הנקרא עולם) +הר'- ירידתה , דהיינו העניין הנ"ל בא ללמד אותנו שאור הנמשך של ה-צ', מתלווה אליו הארה כעולם רוחבי (לעומת ה-א' של הארוך) שיורד , היבט שמסביר כביכול את המעבר מרמה לרמה בגוף וסיבת יצירת הרמה הנמוכה יותר . ועד כאן ראינו את הפעולה בארוך על טווחיה ופריסתה הרוחבית הנמשכת בקצר . דהיינו מעברים בין רמה לרמה של אור . ולבסוף ההיבט המשאיר את הרמה כ-רמה אבל לא קובע אותה היבט ה-בינוני . דהיינו היווצרות הטווח של כל רמה תלוי באות ב' , שהיא מורכבת מ-ר' ירידה + ו'-שוכבת ,(דהיינו קיום רוחבי ) ואז לזה נוספים יחסיות ההמשכות בתוך הרמה והתהליכים הקיומיים המתהלכים ביחסיות =בינוני . ואז בעצם כל הסיפור הנ"ל הזה של חז"ל , מתאר לנו פעולה פריסה על טווחים ורמות ויצובם הקיומי , בדיוק מה שצריך כדי לתאר מעבר של אור מרמה לרמה בעוצמה מוחלשת . ןלהסרת הלוט , כאשר משלבים את הארוך קצר ובינוני , יש לזה מאפיינים משולבים . דהיינו מה בא לזה באופן יחסי במקיף כיחסיות מתקיימת וחולפת מהקיום (דהיינו פירוש המילה "ימין",והיכן נכנסת פה המאגיה עם האור המקיף) ואז ראה איזה פלא יש לנו את הבסיס לכל הטענות של קו ימין . עכשיו בפעולה המשולבת כשיש המשכה נוספת של אור ה-צ' , המתלווה לפעולה במקיף כהיבט של עולם יש לנו "אמצע", רק רגע אמרנו מקיף אז גם זה שייך למאגיה . ולבסוף שמאל רק מה גם שם יש מקיף (האות מ') אז זה גם מאגי . אבל נחזור לתיאור האות ש' (עם הסימן בצד שמאל ) שהיא מראה על שלוש המשכות קיומיות של אור המחוברות ב-ו שוכבת . (ונהוג לא לצייר זאת כ-ו' שלא יהיו דינים בחיבור ) . ולזה נוסף ראיה אספקלריטיבית המתבוננת על ההמשכות ונותנת לזה ראייה עתידית .דהיינו לאן זה זורם . בדומה נניח אם אני רואה כוס על שולחן , אני ישר משליך על זה מאיפה זה בא בעבר ומה יהיה העתיד של זה והתודעה שביניהם יוצרת לי את הסובב הראלי . ואז אם נחזור מהדוגמא הזאת של הכוס , ונתמקד בכך ששלושת ההמשכות עם החיבור וראיית העתיד הנמשך מתייחסות למקיף(מ) ולפעולה(א) ולבסוף מה מתעצב מכל זה ומשתלשל (ל) . ואז יש לנו את מוטיב השמאל . ובכך השלמנו את התאוריה על ארוך קצר בינוני ימין אמצע ושמאל . ואת הקשרם , ומה כל אלה שלא מבינים מייחסים לזה . רוצים שנמשיך למה כל קו זה גבורות או חסדים או תפארת ושאר משחקי אותיות שכבר מחוץ לגוף כמו הספירות . ואני יכול להמשיך ולתאר את ההתפתחויות מזה גם עד לרמת קלפי הטארות של מסדר שחר הזהב , כולל ספירות עד לרמת תוכן הציורים . טוב אני כבר סתם נסחף ... אבל חשבתי שזה יסיר משהוא מחוסר ההבנה התאורטית בכל מיני עניינים מאגים מיסטים קבליים וכו' מקווה שתהנו מהשיתוף למרות כבדות התיאור . דוד