אהוב יקר
אתה חסר לי. כוחו של הרגל, אתה מבין? השיחות שלנו. המילים שלנו. המשחק שלך בריגשותיי ולא ראית בי את התמימות.....אכן יודעת להסתיר אותה תחת מעטה נסיון החיים הרב שלי. אתה מבין? אין לי נסיון חיים בלתת לב. הלב תמיד נשאר אצלי. אהבה....זה תמיד יש לי בשפע. מכל הלב האוהב. אבל הלב שלי נשאר אצלי. סליחה אהוב. לוקחת אותו בחזרה אל תוך תוכי. אעטוף אותו בצילופן יקר ואזכור את עצמי תמיד. יש בי מספיק אהבה. מספיק לכולם. עכשיו תראה מה קרה.....בגלל שקיבלת את כל הלב......לא אוכל לפרוש מעליך את כנפיי ולהעניק לך מאהבתי. גדולה היא אהבתי. אך אותך אוכל לאהוב רק מרחוק. רמסת את הלב, בלי משים. יודעת אהובי, בלי משים....אך לימדוני שמי שמבשל דייסה רק הוא יאכל אותה. אז אוכלת. שונאת דייסה אבל היא שלי. אז אוכלת אותה. יש זמנים שאני שוכחת את גופי....לימדת אותי לזכור. כשנכנס לי קוץ מיד זוכרת להודות שיש לי רגל. כשמקבלת מכה בברך מודה על הברך. כשנכווית מהתנור מודה על היד וכשנצרב לי הלב.גיליתי אותו ומודה על הלב שיודע לאהוב ומאחלת ללב שימשיך לאהוב. רק הפעם אהוב, הפעם הלב הוא שלי. כשבכיתי קראת לזה סחיטה רגשית. כששמחתי קראת לזה אגו מנופח....כששיתפתי אותך בכל שאני אמרת לי אני מכיר אותך טוב. אז ניראה לי שאתה רק יודע את מה שסיפרתי. אתה לא ממש מכיר אותי טוב. אבל אני לומדת להכיר אותך. רק עכשיו מתחילה הלמידה. מעבדת במוחי את הזכרונות .....ולומדת להכיר אותך. סחיטות רגשיות זה מה שאתה עשית. האגו הנפוח היה שלך ....זה מה שתרמה לך אהבתי. את הלב שלך לא נתת. כבר אמרתי: איש חכם. ואני כאן. מחשבות, מילים, מנסה להתמודד עם החלל שהותרת אחריך. חושבת לעצמי...מה קרה לי? למה רצתי ונתתי את ליבי? אני יודעת למה...כי לא רצית את גופי. פחדת להתמכר. אמרת לי שאי אפשר כי אני אישה נשואה ואתה נגד בגידות. אז אולי תסביר לי מה אתה כותב ומכיר נשים בפורום של נשואים? אז אולי תסביר לי .לא אין צורך. יודעת בדיוק. הסתבכת איתי. אני יודעת. רצית שנישאר וירטואלים , התחננת, בואי נשאיר את אהבתנו כמו שהיא. לא הסכמתי. אני אישה שאוהבת לגעת כשנוגעים בה. נפגשנו ושוב טענת שאני נשואה.....אופס.....נישואין פתוחים. לזה לא היית מוכן. אז לפתע נהיית נזיר. יקר שלי. מתה על נזירים. בחיים לא אעשה דבר לפגוע באמונתך ואם נזיר אתה אתאפק. אז בסוף לא התאפקתי.לחצתי. אז היית חיייב לנפנף אותי. הפחד מהדת טענת. יסקלו אותנו באבנים הפחדת....סלחתי והבנתי וויתרתי. בסוף סיפרת לי שאתה אוהב נשים. רק אחרי שגיליתי שיש לך אישה שאתה נוגע בה במילים בכל פורום אפשרי. אמרת לי אבל את הכי מיוחדת שלי ותמיד תהיי. הרשה לי לצחוק במעט כאב......היחידה שהצלחת לפגוע בה אולי. אכן בזה אני מיוחדת. תודה באמת. אחר כך היא הופיעה. יפה. חדשה. צעירה. רווקה. טוב, זזתי הצידה. אבל נולד משולש של כאב. והיא מה? אתה האהבה האסורה שלה......טיפשון אחד. האישה שבה התאהבת תבגוד בחבר שלה...נו יופי. הכרתי אותה בכלל כשהיתה בקשר עם גבר נשוי . נו יופי. בוגדת סדרתית. ואתה? אתה הלוא נגד בגידות...טהור. כווי. חחח הרשה לי לצחוק את כאבי אהוב. ניראה לי שפג תוקף מילותיך, אין כיסוי להצהרותיך. הכל היה טקטיקה לשמור אצלך את הלב שלי. סליחה אהובי. אלף סליחות ועוד אחת אם תרצה..... הלב חוזר הבייתה. אתה בשלך, אני בשלי. התגברתי מספיק בשביל לחייך ועוד אתגבר בשביל להשלים......ואת התודה האחרונה שהפניתי אליך על ששמרת על ביתי.....אני חושבת להפנות להוא שם למעלה. היום כבר אינני בטוחה שידעת שזה מה שמעשיך יניבו. אולי פשוט התנתקתי בזמן הנכון. בטוחה בכך לגבי עצמי. אתה ואולי תישארו לנצח חבורים בנשמתי. ליל מנוחה ממנ באהבה גדולה לייל סגולה.
