וידוי מעשה תשוקה
היא היתה במשך השנים החברה הטובה. אשת הסוד שלי..ההכרות היא של שנים אחורה עוד מימי ביה``ס היסודי. עברנו דברים יחד ולחוד..תיכון,צבא,אוניברסיטה. ביום החתונה שלי היתה זו היא שליוותה אותנו במהלך כל אותו יום,היא לא היתה זרה בביתנו דלתנו היתה תמיד פתוחה בפניה 24 שעות ביממה. כשהתגרשה מבעלה, שאגב אותו לא סבלתי מיום הראשון..אני נאנחתי אנחת רווחה . אבל גם במהלך נישואיה הדבר לא פגם בחברות הזו שפיתחנו ושמרנו עליה באדיקות ואז קרה הדבר. אין לי מושג למה זה קרה ולמה באותו יום אישתי האהובה נסעה לה ליום כייף מטעם העבודה ,ערב לפני כן היא התקשרה וביקשה מהחתול לבוא לשמור על העכברים הקטנטנים רק שאני הייתי העכבר הגדול,עמדנו יחדיו במטבח,והכנו ארוחה לילדים שעמדו לחזור . ושם במטבח קערת הבצק עם ידיה הלשות אותו באיטיות לכדו את מבטי... הכנסתי את כף ידי לתוך הקערה .. קרבתיה אל ידה... שילבתי את אצבעותיה... מבטינו התלכדו.. ליבה דפק בפראות... הנגיעות אחד בשני עוררו דבר שנקרא תשוקה... שתי הלבבות פעמו במרץ מעוצמת ההתרגשות סובבתי אותה אליי הרמתי את השמלה שלה עד למתנים..ושם בצמוד לשיש..טעמנו את הטעם האסור..זה היה מהיר היו אלה דקות גנוזות של בעירה שאחזה בשנינו זה היה כמו מטוס מאיץ על מסלול ...ואז בקצה שם השיא של שנינו. מלא אשמה הרמתי את מכנסי ויצאתי במהירות מן המטבח , כולי רועד, כשאני משאיר אותה על השיש. מה שארע, החברות שלנו הגיעה לסופה כעת הדילמה הנוראית מכל אישתי שחזרה לא הבינה מעולם מה קרה מדוע היא החברה חדלה מלהגיע ולמה אני שתמיד לאורך כל הקשר יזמתי ופעלתי לשלומה. מה יכולתי לומר לה...ששנינו הפרנו יחד משהו..שנכנענו לרגע של תשוקה בוערת..??!! אשתי צלצלה אליה והזמינה אותה לבוא אלינו לסופשבוע והיא סרבה. ואז שאלה אותי יום אחד: האם כשלא הייתי כאן אתה העלבת אותה?????????? אני לקחתי את העיתון והסתרתי את פני ממנה... עניתי לה שממש לא. ובכלל איני מבין מה כל הטראראם. כשתרצה תבוא לבד. אשתי לא הבינה איזו אדישות תפסה אותי. כעבור שבוע כשלא יכלתי יותר התקשרתי אליה וקבענו להפגש..במקום שהיה אהוב על שנינו. שם במקום ההוא תמיד היינו גלויים זה לזה.. מחוגי השעון עברו את השעה שבה קבענו..והיא כהרגלה איחרה.... לפתע הפכתי לאדיש וחסר ענין.אני מצטער אני לא המתנתי לה..פשוט לא ראיתי אייך אנחנו יוצאים מהסבך הזה ששנינו נכנסנו אליו ..ואייך אפשר להשיב גלגל אחרונית? התשוקה גבתה מחיר יקר ביותר .. ולגבי אישתי..היא בדרך מסתורית זנחה את השאלות ועל זה לא נותר לי לומר:``תודה לאל על חסדים קטנים!`` taylor
היא היתה במשך השנים החברה הטובה. אשת הסוד שלי..ההכרות היא של שנים אחורה עוד מימי ביה``ס היסודי. עברנו דברים יחד ולחוד..תיכון,צבא,אוניברסיטה. ביום החתונה שלי היתה זו היא שליוותה אותנו במהלך כל אותו יום,היא לא היתה זרה בביתנו דלתנו היתה תמיד פתוחה בפניה 24 שעות ביממה. כשהתגרשה מבעלה, שאגב אותו לא סבלתי מיום הראשון..אני נאנחתי אנחת רווחה . אבל גם במהלך נישואיה הדבר לא פגם בחברות הזו שפיתחנו ושמרנו עליה באדיקות ואז קרה הדבר. אין לי מושג למה זה קרה ולמה באותו יום אישתי האהובה נסעה לה ליום כייף מטעם העבודה ,ערב לפני כן היא התקשרה וביקשה מהחתול לבוא לשמור על העכברים הקטנטנים רק שאני הייתי העכבר הגדול,עמדנו יחדיו במטבח,והכנו ארוחה לילדים שעמדו לחזור . ושם במטבח קערת הבצק עם ידיה הלשות אותו באיטיות לכדו את מבטי... הכנסתי את כף ידי לתוך הקערה .. קרבתיה אל ידה... שילבתי את אצבעותיה... מבטינו התלכדו.. ליבה דפק בפראות... הנגיעות אחד בשני עוררו דבר שנקרא תשוקה... שתי הלבבות פעמו במרץ מעוצמת ההתרגשות סובבתי אותה אליי הרמתי את השמלה שלה עד למתנים..ושם בצמוד לשיש..טעמנו את הטעם האסור..זה היה מהיר היו אלה דקות גנוזות של בעירה שאחזה בשנינו זה היה כמו מטוס מאיץ על מסלול ...ואז בקצה שם השיא של שנינו. מלא אשמה הרמתי את מכנסי ויצאתי במהירות מן המטבח , כולי רועד, כשאני משאיר אותה על השיש. מה שארע, החברות שלנו הגיעה לסופה כעת הדילמה הנוראית מכל אישתי שחזרה לא הבינה מעולם מה קרה מדוע היא החברה חדלה מלהגיע ולמה אני שתמיד לאורך כל הקשר יזמתי ופעלתי לשלומה. מה יכולתי לומר לה...ששנינו הפרנו יחד משהו..שנכנענו לרגע של תשוקה בוערת..??!! אשתי צלצלה אליה והזמינה אותה לבוא אלינו לסופשבוע והיא סרבה. ואז שאלה אותי יום אחד: האם כשלא הייתי כאן אתה העלבת אותה?????????? אני לקחתי את העיתון והסתרתי את פני ממנה... עניתי לה שממש לא. ובכלל איני מבין מה כל הטראראם. כשתרצה תבוא לבד. אשתי לא הבינה איזו אדישות תפסה אותי. כעבור שבוע כשלא יכלתי יותר התקשרתי אליה וקבענו להפגש..במקום שהיה אהוב על שנינו. שם במקום ההוא תמיד היינו גלויים זה לזה.. מחוגי השעון עברו את השעה שבה קבענו..והיא כהרגלה איחרה.... לפתע הפכתי לאדיש וחסר ענין.אני מצטער אני לא המתנתי לה..פשוט לא ראיתי אייך אנחנו יוצאים מהסבך הזה ששנינו נכנסנו אליו ..ואייך אפשר להשיב גלגל אחרונית? התשוקה גבתה מחיר יקר ביותר .. ולגבי אישתי..היא בדרך מסתורית זנחה את השאלות ועל זה לא נותר לי לומר:``תודה לאל על חסדים קטנים!`` taylor