וידוי

אני אדם שמח, רוחני, מוסרי ועדין. מאז שהגעתי לכפר שלי, מתנהגים אליי החברים באלימות. הפכתי לאלים כדי להתגונן. חבל שזה כך. לפני שהגעתי הנה, אהבו אותי מאוד בכל מקום שבאתי אליו. החברים בכפר סובלים מבעיות וממצוקות ולא שולטים בהתנהגותם. יש לי התנהגויות כפייתיות. אני עושה קולות אובססיביים עם הפה, וזה מפחיד אנשים. אני משתדל להפסיק עם זה. הייתה תקופה שלא ידעתי שהם מפחידים אנשים ונראים כאיום באלימות, וחשבתי שהם מין מחאה. אני מאמין בכלי הדיבור וחוקר אותו בעניין. אני מחפש דרך מדויקת, חכמה ויעילה לדבר עם אנשים בלי להסתבך בשקרים ובאי הבנות, למשל בחקירות משטרה ובית משפט. אני מתעניין בתחביביי חברים כדי לחזק את הקשרים, ויש שחושבים שאני חוקר ולא מקבלים את זה יפה וחבל לי. אני מנסה לפתור מריבות עם אנשים בעזרת הסברים. אני מצטער שהגעתי להילחם באנשים כי העולם הקשה עליי במשך השנים, ואני משתדל עכשיו לחזור לדרך חיובית של נתינת שמחה, אהבה ורוחניות. האישה שטיפלה בי לפני עשרות שנים היא האדם שהכי אהבתי בחיים ושאני אוהב במידה אדירה מאז ועם היום. אני מכבד את סירובה לשמור אתי על קשר, אף שקשה ועצוב. חבל לי שרוב האנשים וגם חברים בכפר לא מגלים רצון לדבר אתי על האישה שאהבתי, ולעזור לי להתגבר על הצער הרב שיצר בי חוסר רצונה. אני מרגיש שהיא הדבר הכי חשוב לי בעולם. אני נלחם בעולם כבר שנים כדי לבטא את אהבתי אליה ואת הרוחניות שלי, להוכיח שאני אדם רוחני, מעניין ומיוחד ואולי גם לשפר את סביבתי ואת העולם. אני חושב שהסיבה העיקרית לסבל בעולם היא שרוב האנשים אמנם טובים, אבל חומרניים ולא חכמים.
 
למעלה