הטיסה המאויישת הבאה - בעוד 10 שנים
לפי ידיעה שפורסמה ב-NasaSpaceflight.com (לא אתר רשמי של נאס"א אבל כן אתר חדשות מעניין), נאס"א פרסמה את הלו"ז החדש לפיתוח והשמשת ה-SLS – Space Launch System. 21 שנים זה הזמן שיידרש להשלמת פיתוח מערכת השיגור. כרגע עדיין אין החלטה סופית על הקונפיגורציה הסופית של המערכת. בשימוע בקונגרס שנערך ב-15 ביולי, לקח ראש נאס"א צ'ארלס בולדן את האחריות על העיכוב בקבלת ההחלטה בדיוק על איזה כלי שיגור ללכת, ואמר שההחלטה נובעת מניתוח עלויות ארוך שאמור למנוע מצב של עלויות עצומות בלתי צפויות כפי שהיה במקרה המעבורת. תהליך ניתוח העלויות התחיל ב-5 ביולי ואמור להסתיים באמצע אוגוסט. עכשיו מתברר שהלו"ז לפיתוח ה-SLS יוצא ארוך, ארוך מאוד. ארוך כל כך, שחלק מהעוסקים במלאכת בניית כלי שיגור חושבים שהמטרה בלו"ז הארוך היא להרוג את היוזמה של ה-SLS מסיבות פוליטיות. ויש בזה קצת מן ההיגיון: אם פקיד אוצר כזה או אחר רוצה להראות "קשיים ודרישות תקציב גבוהות" בפרוייקט, הוא צריך להשהות את ההחלטה על קונפיגורציית הטיל רק בחודש. ב-26 באוגוסט, אנשי מקצוע מנוסים רבים, שאמורם להוות את הגרעין המקצועי של ה-SLS, יפוטרו, והעלויות של שכירתם מחדש אכן תהיה גבוהה. לעומת זאת, אם יוחלט על סוג כלי השיגור, ניתן יהיה להשאירם. אם העיכוב אינו פוליטי, אולי ישאירו אותם עוד חודש נוסף עד להצהרה כשתבוא. אז מה הלו"ז? המשימה הראשונה של ה-SLS (שנקראת SLS-1), תוכננה במקור ל-2016, אך תתבצע רק בדצמבר 2017. במהלכה תוטס קפסולת אוריון סביב הירח. הקפסולה מסוגלת לשאת אנשים אך במקרה זה תהיה ריקה מאדם ותישלט מרחוק. באופן אירוני, טיל של חברת SpaceX הפרטית שיוכל לבצע משימה כזו יהיה מוכן הרבה לפני 2017 (לפי הצהרת החברה). קצת פחות מ-4 שנים יחלפו עד למשימה הבאה, SLS-2, שתהיה זהה למשימה SLS-1, רק שהפעם מדובר במשימה מאויישת (אבל שוב ללא נחיתה). פה מדובר כבר על אוגוסט 2021. ואז: SLS-3 ב-2022, SLS-4 ב-2023, ו-SLS-5 באוגוסט 2024. כן, משימה אחת בשנה. טפטוף המשימות יימשך. באוגוסט 2030 יעבור הטיל, שיתבסס על הבוסטרים ומיכל הדלק של המעבורת, שיפורים נוספים כגון הוספת מנוע למשימות מטען כבדות. באוגוסט 2013, תצא לדרך SLS-13 עם משפחת הטילים החדשה והשלמה. וכך יעברו להן 21 שנים. לנו נותר רק לחכות ולקוות שאולי תוספת תקציב וסדר עדיפויות נכון של הממשל(ים) תוכל לקצר את הלו"ז.