אם את מרגישה כאילו אתם שנה יחד מהבחינה של מיצוי הקשר אז לא.. אם מבחינת איך שאתם מכירים ובוטחים אחד בשני אז זה מעולה ואני מברכת אותך... וזה רק טבעי לפעמים לרצות להיות לבד אני במקומך לא היתי מתרגשת מזה...
יש אנשים שאוהבים להיות אחד בתחת של השני, ויש כאלה שחשוב להם החופש והזמן עם עצמם. כל אחד יש לו את המינון שלו. אם מישהו צריך את החופש שלו ואת הזמן לבד, בן הזוג חייב לכבד את זה. אם לא - היחסים לא יילכו לכיוון טוב.
תשמעי יעל, אין לך מה לדאוג, זה לגיטימי ונורמלי לגמרי להרגיש צורך להיות לבד לפעמים. אחרי הכל אנחנו בסה"כ בני אדם עם רגשות ולפעמים אנחנו מוצפים בכל-כך הרבה דברים שאנחנו פשוט לא יכולים יותר וחייבים להתרחק מהכל ואז, בעצם, אנחנו רוצים להיות לבד. מימי
ברור שלכל אחד מגיע המרחב שלו, ולא צריך ל-ק-ח-ת אותו, זה צריך פשוט להיות שם. אבל בתור נפגעת "הלבד", שהוביל ל"לבד לנצח", אני מציעה לבדוק מקרוב למה רוצים להיות לבד, ומה בדיוק מעיק.
בטח שזה לגיטימי. אבל משהו פה מסריח. זאת שאלה טריויאלית. את רוצה אשכרה לומר שיש לך ספק אם זה לגיטימי לרצות להיות לבד לפעמים? נראה לך שיש מצב הגיוני שלא? זה כמו לשאול עם זה לגיטימי ללכת לישון. זה הכי טבעי שיש. השאלה שלי: את צריכה לבדיות עם עצמך? או לבדיות מהסוג של בילוי זמן איכות עם ידידים שלך?
לבד ממה ? זאת השאלה שצריך לשאול קודם ... ואחר כך , למה ? " , מתי זה קורה ? " , כמה זמן אתם ביחד ? איך הגעתם למסכנות האלו ולמה ? היא שאלה שאלה מאוד מאוד טריוולית .