ועכשיו יש לי שקט בבית \:
גדלתי לתוך זה , סבלתי את זה , סוג של התרגלתי לזה כבר . "אבא" שלי היה כל הזמן מקלל אותי ואת אמא שלי וממש לפעמםי את אחים שלי בשנים האחרונות זה נהיה בלתי נסבל , בלתי ניתן לקלוט עד לאיזה רמות בנאדם יכול להוציא רק זבל מהפה שלו , באמת שנאמרו לנו קללות שאני לא מסוגלת לכתוב . עם הזמן אני לקחתי את תפקיד " אני פה כדי להגן על אמא שלי " ו"ביצעתי" אותו כמו שצריך , כל זמן שהוא היה מקלל אותה הייתי לוקחת את האש אליי וככה היא לא נפגעת . אני כבר נהייתי חסינה לקללות שלו , מבחינתי לא היה לי שום קשר אליו אז ככה שמבנאדם זר אני לא נפגעת . אלו היו מלחמות יומיומיות מבחינתי לעבור , אני פשוט זלזלתי בעצמי או יותר נכון ממש לא היה אכפת לי מעצמי ורק מאמא שלי כי כואב לי שהוא מקלל ככה . המצב נפשי שלי היה ברצפה ממש . וביום שבת זה קרה , הוא הרביץ לי מכות רצח , וגם סטר לאמא שלי . נקרע לי הלב , איך שהוא סטר לה אני פשוט חשבתי שאני מתה . ושומדבר כמו המצב הנפשי שלי לא יהיה גרוע , גם לא המכות הפיזיות שמרוב האמוק שנכנסתי אליו בגלל שראיתי אותו מרביץ לה , לא הזיזו לי . טוב אני נשבעתי לו שהוא ישלם על זה . וכמו שאמרתי , אתמול בליווי אמא הלכתי למשטרה הלכתי לבית משפט , הרחיקו אותו מהבית עד יום ראשון וביום ראשון יהיה משפט שיכריע עוד כמה להרחיק אותו . הכל כביכול טוב ויפה , אבל אני ? אצלי כבר הכל מת , ואני בכלל לא מאושרת כמו שחשבתי שאני יהיה שהבנאדם הזה יהיה רחוק . כואב לי הללב שאחי הקטן צריך לגדול בלי אבא , כואב לי שאנחנו בתור משפחה צריכים לעבור את זה , כואב לי ברמות שאני רק רואה את אחי הקטן , והוא לא כל כך קטן הוא בן 13 אני ישר בוכה - כואב הלב , הוא כן מתגעגע לאבא שלו בגלל שאבא שלו דאג לו קנה לו , נתן לו אהבה . וכואב לי שזה באשמתי עכשיו שאין לו אבא . איך אני ממשיכה לחיות בעקבות כל זה ? חוסר שקט נפשי , חוסר אושר , כאב גדול שחונק.............
גדלתי לתוך זה , סבלתי את זה , סוג של התרגלתי לזה כבר . "אבא" שלי היה כל הזמן מקלל אותי ואת אמא שלי וממש לפעמםי את אחים שלי בשנים האחרונות זה נהיה בלתי נסבל , בלתי ניתן לקלוט עד לאיזה רמות בנאדם יכול להוציא רק זבל מהפה שלו , באמת שנאמרו לנו קללות שאני לא מסוגלת לכתוב . עם הזמן אני לקחתי את תפקיד " אני פה כדי להגן על אמא שלי " ו"ביצעתי" אותו כמו שצריך , כל זמן שהוא היה מקלל אותה הייתי לוקחת את האש אליי וככה היא לא נפגעת . אני כבר נהייתי חסינה לקללות שלו , מבחינתי לא היה לי שום קשר אליו אז ככה שמבנאדם זר אני לא נפגעת . אלו היו מלחמות יומיומיות מבחינתי לעבור , אני פשוט זלזלתי בעצמי או יותר נכון ממש לא היה אכפת לי מעצמי ורק מאמא שלי כי כואב לי שהוא מקלל ככה . המצב נפשי שלי היה ברצפה ממש . וביום שבת זה קרה , הוא הרביץ לי מכות רצח , וגם סטר לאמא שלי . נקרע לי הלב , איך שהוא סטר לה אני פשוט חשבתי שאני מתה . ושומדבר כמו המצב הנפשי שלי לא יהיה גרוע , גם לא המכות הפיזיות שמרוב האמוק שנכנסתי אליו בגלל שראיתי אותו מרביץ לה , לא הזיזו לי . טוב אני נשבעתי לו שהוא ישלם על זה . וכמו שאמרתי , אתמול בליווי אמא הלכתי למשטרה הלכתי לבית משפט , הרחיקו אותו מהבית עד יום ראשון וביום ראשון יהיה משפט שיכריע עוד כמה להרחיק אותו . הכל כביכול טוב ויפה , אבל אני ? אצלי כבר הכל מת , ואני בכלל לא מאושרת כמו שחשבתי שאני יהיה שהבנאדם הזה יהיה רחוק . כואב לי הללב שאחי הקטן צריך לגדול בלי אבא , כואב לי שאנחנו בתור משפחה צריכים לעבור את זה , כואב לי ברמות שאני רק רואה את אחי הקטן , והוא לא כל כך קטן הוא בן 13 אני ישר בוכה - כואב הלב , הוא כן מתגעגע לאבא שלו בגלל שאבא שלו דאג לו קנה לו , נתן לו אהבה . וכואב לי שזה באשמתי עכשיו שאין לו אבא . איך אני ממשיכה לחיות בעקבות כל זה ? חוסר שקט נפשי , חוסר אושר , כאב גדול שחונק.............
