ושכח שאיתו הצדק
_ אז אמר השטן: הנצור הזה איך אוכל לו. איתו האומץ וכשרון המעשה וכלי מלחמה ותושיה עצה לו. ואמר: לא אטול את כוחו ולא רסן אשים ומתג ולא מורך אביא בתוכו ולא ידיו ארפה כמיקדם, רק זאת אעשה: אכהה מוחו ושכח שאיתו הצדק. _ _ _ כך דיבר השטן וכמו חורו שמים מאימה בראותם אותו בקומו לבצע המזימה. נתן אלתרמן מדוע ההסברה חשובה --------------------- במאמרי, בכוח הזכות, כתבתי: במאה שראתה את המצאת שטיפת המוחות הממלכתית ושיכלולה לכדי אומנות ומדע, במאה שידעה את היטלר ואת גבלס ואת סטאלין בין השאר, דוגמאות לשקרים גדולים אינן בחסר. אף-על-פי-כן הצליחה להתבלט בתחום זה התעמולה האנטי-ישראלית – הערבית, הסובייטית ולבסוף השמאלנית-אירופאית – ולהגיע לדרגה של עזות מצח וזלזול מוחלט באמת ובזכות האדם לה, שהיו מסעירות את ג'ורג' אורוול בעצמו. התדמית השלילית של ישראל כמדינה תוקפנית וחסרת כבוד לזכויות אדם, המנוגדת לחלוטין לפניה האמיתיות, מובילה להשפעה בינלאומית הפעולת לרעתנו. כך קורה שעל אף כוחה הצבאי הרב של ישראל, היא מתקשה לשמור על הישגיה הצבאיים תחת לחץ בינלאומי. מספר חודשים לאחר שבן גוריון הכריז ברגשנות לא-אופיינית על תקומת בית שלישי, והבטיח שנישאר בסיני עוד אלף שנה, בכשלונו לגייס את דעת הקהל האמריקנית לצידו לצורך הפעלת לחץ על אייזנהאואר שרצה בנסיגתנו, פינינו את הסיני מכוחותינו בחופזה; אף שהפצצת הכור העיראקי – מבצע נועז וחסר תקדים שמכה מומחים תדהמה עד היום – חסך מהעולם כולו את ההתמודדות עם עריץ חמוש באטום (כפי שיודה לימים שר ההגנה האמריקאי) תעמולה ערבית שלא נענתה כראוי שכנעה את העולם בתוקפנותנו; ומלחמת שלום הגליל, שהייתה מכה כואבת לטרור הבינלאומי ולכן באינטרס המערב כולו, נצרבה בתודעה העולמית כפשע מלחמה ישראלי בעקבות השתיקה התקשורתית שלנו בימים הראשונים והמכריעים של המלחמה. כמו כן, לתעמולה האנטי-ישראלית, השפעה עמוקה – מסוכנת יותר לטווח הארוך, אני מאמין – על משאביה הנפשיים של אומתנו. האשמתנו בעולם בתוקפנות, והאובססיה היהודית עתיקת-היומין 'לרצות את הגויים', הולידו מדיניות הבלגה, כניעה וּויתורים, ייחודית בכל האומות החופשיות, שחורגת הרחק מעבר להתחשבות רציונלית בזכויות אדם ומוסר-במלחמה, וכולה זועקת פחדנות וחולשה. חלחול התעמולה אל התקשורת הישראלית יצרה תרבות של תבוסתנות ומרמור. כבודנו העצמי, נחישותנו, ותחושת הצדק שלנו, פינו מקומם לתיעוב עצמי, ציניות ופסימיות. להמשך המאמר.
_ אז אמר השטן: הנצור הזה איך אוכל לו. איתו האומץ וכשרון המעשה וכלי מלחמה ותושיה עצה לו. ואמר: לא אטול את כוחו ולא רסן אשים ומתג ולא מורך אביא בתוכו ולא ידיו ארפה כמיקדם, רק זאת אעשה: אכהה מוחו ושכח שאיתו הצדק. _ _ _ כך דיבר השטן וכמו חורו שמים מאימה בראותם אותו בקומו לבצע המזימה. נתן אלתרמן מדוע ההסברה חשובה --------------------- במאמרי, בכוח הזכות, כתבתי: במאה שראתה את המצאת שטיפת המוחות הממלכתית ושיכלולה לכדי אומנות ומדע, במאה שידעה את היטלר ואת גבלס ואת סטאלין בין השאר, דוגמאות לשקרים גדולים אינן בחסר. אף-על-פי-כן הצליחה להתבלט בתחום זה התעמולה האנטי-ישראלית – הערבית, הסובייטית ולבסוף השמאלנית-אירופאית – ולהגיע לדרגה של עזות מצח וזלזול מוחלט באמת ובזכות האדם לה, שהיו מסעירות את ג'ורג' אורוול בעצמו. התדמית השלילית של ישראל כמדינה תוקפנית וחסרת כבוד לזכויות אדם, המנוגדת לחלוטין לפניה האמיתיות, מובילה להשפעה בינלאומית הפעולת לרעתנו. כך קורה שעל אף כוחה הצבאי הרב של ישראל, היא מתקשה לשמור על הישגיה הצבאיים תחת לחץ בינלאומי. מספר חודשים לאחר שבן גוריון הכריז ברגשנות לא-אופיינית על תקומת בית שלישי, והבטיח שנישאר בסיני עוד אלף שנה, בכשלונו לגייס את דעת הקהל האמריקנית לצידו לצורך הפעלת לחץ על אייזנהאואר שרצה בנסיגתנו, פינינו את הסיני מכוחותינו בחופזה; אף שהפצצת הכור העיראקי – מבצע נועז וחסר תקדים שמכה מומחים תדהמה עד היום – חסך מהעולם כולו את ההתמודדות עם עריץ חמוש באטום (כפי שיודה לימים שר ההגנה האמריקאי) תעמולה ערבית שלא נענתה כראוי שכנעה את העולם בתוקפנותנו; ומלחמת שלום הגליל, שהייתה מכה כואבת לטרור הבינלאומי ולכן באינטרס המערב כולו, נצרבה בתודעה העולמית כפשע מלחמה ישראלי בעקבות השתיקה התקשורתית שלנו בימים הראשונים והמכריעים של המלחמה. כמו כן, לתעמולה האנטי-ישראלית, השפעה עמוקה – מסוכנת יותר לטווח הארוך, אני מאמין – על משאביה הנפשיים של אומתנו. האשמתנו בעולם בתוקפנות, והאובססיה היהודית עתיקת-היומין 'לרצות את הגויים', הולידו מדיניות הבלגה, כניעה וּויתורים, ייחודית בכל האומות החופשיות, שחורגת הרחק מעבר להתחשבות רציונלית בזכויות אדם ומוסר-במלחמה, וכולה זועקת פחדנות וחולשה. חלחול התעמולה אל התקשורת הישראלית יצרה תרבות של תבוסתנות ומרמור. כבודנו העצמי, נחישותנו, ותחושת הצדק שלנו, פינו מקומם לתיעוב עצמי, ציניות ופסימיות. להמשך המאמר.