זה המקום?

זה המקום?

אני מאוד ביקורתית לגבי עצמי.. ומזה נובע גם ביטחון עצמי נמוך .. אני מודדת את עצמי כל הזמן פיסית מנטלית ונפשית , נותנת לעצמי חוות דעת ונכנסת לדיכאונות קלים מזה... (חוץ מהאחרון שבו קלטתי שעליתי 5 ק"ג וביליתי את כל הסופשבוע בדיכאון ובבכי) בנוסף. אני לא סומכת על אף אחד.. (כולל החבר) אני תמיד דואגת שאולי הוא מסתיר ממני דברים (כנראה בעקבות הקשר האחרון). למרות שעל פני השטח אין לי שום סיבה..אני כל הזמן בודקת ומקשיבה כשמתקשרים אליו..(מריצה תסריטים בראש לגבי איך הוא יוכל להסתיר ולרמות אותי אם הוא יעשה משהו) ממש הפרעה.. כל שאר הזמן (בעיקר כשאין לי זמן פנוי).. אני פעילה מאוד ולכאורה בנאדם שמח.. אבל לפעמים אני (ספק צוחקת עם עצמי ספק רצינית) חושבת שאולי אני צריכה פסיכיאטר.. אני ממש מפחדת מהזיקנה והמוות. ! וזהו.. סליחה על הבלאגן ומקווה שהצלחתי להעביר הכל..
 
כמה המלצות

לנגד הזרם שלום, תראי, את מתארת מספר בעיות שמצליחות כולן יחד וגם כל אחת לחוד , להפריע לך בחייך באופן שאת סובלת למדי בחלק לא קטן מזמנך. אין לי ספק שאת חייבת לעבור טיפול פסיכולוגי, בו תעסקי בביקורתיות, בחוסר הבטחון שלך בעצמך ואף באחרים, הקושי שלך לתת אמון, ובחרדות שלך. לא נראה לי לפי התאור שלך שזה "תיק פשוט", אבל מצד שני- אף פעם לא מאוחר להתחיל ולטפל בדברים, ובמקרים רבים ניתן להגיע לפחות לשיפור משמעותי בהרגשה ובאיכות החיים.בעיות כאלה הן כמעט תמיד תוצאה של חוויות שחווית בשלבים מוקדמים יותר של חייך, שעיצבו דרך מסוימת של ראייה שמשפיעה על ההווה שלך ותשפיע גם על העתיד, אם לא תתפרי לעצמך "סיפור אחר" לגבי עצמך. לגבי פסיכיאטר, אני לא קובעת עמדה בעד או נגד. הכל תלוי לדעתי בבעיות, במידה שהן מפריעות לך, ולפעמים שילוב בין טיפול בשיחות לבין טיפול תרופתי, יכול להיות מאד יעיל. כמובן, שאת זו שצריכה להחליט בנושא. גם אם משלבים טיפול תרופתי, יש אפשרות תמיד לראות ולשקול שוב האם להמשיך אותו, כמובן בפיקוח של רופא. ב
 
הדברים העיקריים שעלו לי בהקשר

למה שתיארת זה: קושי לתת אמון וחוסר אהבה עצמית כמובן ששני הדברים גם קשורים אחד לשני. אני לא יודעת מה חווית בעבר, אבל כנראה שחווית דברים שיצרו את מה שאת מרגישה כיום. יש כיום הרבה אפשרויות לשינוי - פסיכולוגים, מטפלים, מדריכים ועוד.
 
למעלה