זה בדיוק מה שמעניין!
אולי אני טועה, אבל דווקא נראה לי שזה לא מקרה שמי שהעלתה את זה היא אם - אישה
כבר הזכרתי לפחות איזו פעם, ועוד בטח אזכיר את זה בהזדמנויות אחרות,
משפט ש-את פעם אמרת:
זה ש- אבא עושה כמיטב יכולתו, ו-אימא עושה את מה שצריך
פה ושם עוד יוצא לי להיתקל ב-אבות שמצהירים שבשום אופן,
הם לא "מסוגלים" לגעת ב-חיתולים מלוכלכים.
(למרות שהם זן הולך וניכחד)
באופן כללי כל העניינים שקשורים ל-הורות,
הם עדיין יותר בגדר בחירה עבור אבות.
יותר ויותר אבות בוחרים להיות יותר ויותר מעורבים.
ברוב רובם של המקרים - לאימהות אין את "זכות הבחירה" הזו.
(ה-"מצב" יהיה תקין (בעיני) כאשר ל-אבות לא תהיה זכות בחירה כזו,
או ש-מידת המעורבות תהיה עניין של דינמיקה פרטית בין כל זוג הורים...)
בקטע הזה של - עבודה, "קריירה" מול בית והורות,
ה-"מצב" כמו שאני רואה אותו (רואה, שומע קולט מהסביבה,
אני לא מבסס את דבריי על נתונים ומחקרים)
הרבה פחות טוב.
מה שמעניין בדיון ההוא שם, לא רק מי שהעלה אותו,
אלא גם התשובות (המקריות) שהתקבלו שם.
הרושם שמתקבל (לא רק מהדיון ההוא שם, אלא בכלל,
כאמור ממה שאני רואה ושומע וקולט מ-"הסביבה")
ש-קודם כל, לנשים, לאימהות יש הרבה פחות אפשרות לבחור.
אבל גם אם כן קיימת (עוד נקודה מעניינת - השאלה ששאלתי שם:
בנוגע לבן הזוג - מודה שהתשובות די הפתיעו אותי
שהבחירה לא קשורה לבן הזוג! למרחב שהוא נותן או לא נותן)
הרבה אימהות (הייתי מעיז להגיד/להניח אפילו שרוב די גדול)
בוחרות או היו בוחרות (או ייבחרו)
להעדיף את הבית והילדים, על פני "קריירה" ו-"הגשמה עצמית".
אפשר לתהות האם לגברים יש אפשרות בחירה
(במציאות הכלכלית/חברתית) שבה אנחנו חיים,
אבל גם כאן - אני מעז לנחש, לשער, ש-רוב הגברים
אם הייתה להם (לנו) אפשרות אמיתית, חפשית - לבחור,
היו בוחרים את ה-"קריירה", התארים, היוקרה, הכסף.
עכשיו אפשר להיכנס לדיון - למה זה ככה.