זה שיר פרידה
(זו אכן הכותרת הכי קיטשית בייקום, אבל תודו שלפורום שלנו זה הכי מתאים.)
אנשי פורום יקרים, אנשות פורום יקרות,
אחרי שיקולים והתבלטויות רבות החלטתי לפרוש מתפקידי כמנהלת הפורום. אני לא אלאה אתכם בהסברים ותירוצים גם כי לכל מי שמכיר אותי מחוץ לפורום הסיבות כנראה ברורות וגם כי אני לא באמת מרגישה שאני עוזבת.
אני לא מוחקת את תפוז מהמועדפים ואני אמשיך לקרוא ולכתוב בפרדס. וגם את הפורום אני הזה אני לא באמת עוזבת - נכון לעכשיו אני עדיין פה. עדיין לא החלטתי אם אני רוצה/מסוגלת לצפות בעונה הבאה, אבל בהנחה ואחליט להמשיך, אמשיך גם לכתוב בפורום כי אין באמת חלופה. אין לי מקום אחר שבו אני יכולה דון בפרקים, להתפנגרל בעברית, לסכמ"ש, לדרג שירים ובעיקר להתמרמר.
בסה"כ היה לי כיף לדקטטר (כן, זו מילה) את הפורום. נהניתי להביא סדר אל תוך הכאוס, לחפור, לראות דיונים מתפתחים באוירה חיובית שבה גם אם הדעות היו מנוגדות אפשר היה לראות שכיף לשני הצדדים להתנגש ולהתווכח (כן, אור ואנה, אני מדברת עליכן), לחזות במאמצים להחייאת הפורום גם כשהסדרה עשתה כל מאמץ אפשרי להרגו ובכלל היה לי כיף לראות את עצמי בכחול.
אני לא טובה במילים, אבל למזלי לכל סיטואציה יש שיר מתאים ומי כמונו יודע כמה זה נכון, אז:
It well may be
That we will never meet again
In this lifetime
So let me say before we part
So much of me
Is made of what I learned from you
You'll be with me
Like a handprint on my heart
And now whatever way our stories end
I know you have re-written mine
By being my friend...
אוהבת מלא,
מאיה
(זו אכן הכותרת הכי קיטשית בייקום, אבל תודו שלפורום שלנו זה הכי מתאים.)
אנשי פורום יקרים, אנשות פורום יקרות,
אחרי שיקולים והתבלטויות רבות החלטתי לפרוש מתפקידי כמנהלת הפורום. אני לא אלאה אתכם בהסברים ותירוצים גם כי לכל מי שמכיר אותי מחוץ לפורום הסיבות כנראה ברורות וגם כי אני לא באמת מרגישה שאני עוזבת.
אני לא מוחקת את תפוז מהמועדפים ואני אמשיך לקרוא ולכתוב בפרדס. וגם את הפורום אני הזה אני לא באמת עוזבת - נכון לעכשיו אני עדיין פה. עדיין לא החלטתי אם אני רוצה/מסוגלת לצפות בעונה הבאה, אבל בהנחה ואחליט להמשיך, אמשיך גם לכתוב בפורום כי אין באמת חלופה. אין לי מקום אחר שבו אני יכולה דון בפרקים, להתפנגרל בעברית, לסכמ"ש, לדרג שירים ובעיקר להתמרמר.
בסה"כ היה לי כיף לדקטטר (כן, זו מילה) את הפורום. נהניתי להביא סדר אל תוך הכאוס, לחפור, לראות דיונים מתפתחים באוירה חיובית שבה גם אם הדעות היו מנוגדות אפשר היה לראות שכיף לשני הצדדים להתנגש ולהתווכח (כן, אור ואנה, אני מדברת עליכן), לחזות במאמצים להחייאת הפורום גם כשהסדרה עשתה כל מאמץ אפשרי להרגו ובכלל היה לי כיף לראות את עצמי בכחול.
אני לא טובה במילים, אבל למזלי לכל סיטואציה יש שיר מתאים ומי כמונו יודע כמה זה נכון, אז:
It well may be
That we will never meet again
In this lifetime
So let me say before we part
So much of me
Is made of what I learned from you
You'll be with me
Like a handprint on my heart
And now whatever way our stories end
I know you have re-written mine
By being my friend...
אוהבת מלא,
מאיה
