לא לקחת באופן אישי
יקרה, ההסכמה "לא לקחת דבר באופן אישי" לדעתי נוגעת בנקודה זו. איינשטיין אמר שהדרך הטובה ביותר ללמד אנשים היא לשמש להם דוגמה. וכבר נאמר שהדרך הכי טובה למגר את הרע היא פשוט להמנע ממנו ולהרבות בעשיית טוב. אי לקיחת הדברים באופן אישי נכונה כאן, כי מה שמישהו אחר עושה זה באחריותו ואם הוא פוגע באחרים זה באחריות הרשויות וזה לא צריך להטריד אותך. כי לדעתי, אם את נותנת לזה להטריד אותך, את מכלה את כוחותייך בעצב, בכעס ובמרמור במקום בעשיית עוד מעשה טוב... כדי שאת תתני את חלקך הטוב לעולם ותרבי את הטוב בעולם עלייך לא לתת את תשומת לבך לאותם אנשים שפוגעים בערכים שלך, כי כך את מחלישה את העמדה האישית שלך. הכי טוב שתגידי לעצמך "דרכם היא אינה דרכי" והגבירי את דרכך, והנה לדרך שלך כבר התווסף אדם נוסף שמרבה בעשיית מעשים טובים, ועל אותו האדם יש לך אחריות מלאה - כי זו תהיה את בעצמך. יתירה מזה את יכולה לקום וליזום פעילויות קהילתיות שמרבות מעשים טובים וכך בכלל את מרבה את הטוב ונותנת הזדמנות לאחרים להוציא מעצמם טוב. אחזור ואצטט את הרב קוק: "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא
מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא
מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא
מוסיפים חוכמה" (אורות הקודש חלק ג,קפה וערפלי טוהר עמוד לט). אגב, האם קראת את
דרך האהבה של דון מיגל רואיס?
