זכרים ואני

[המפוזרת מכפר אזר]

זכרים ואני

אני אוהבת בנים, שיהיה ברור לגמרי, התחתנתי עם אחד, הוא אהבת חיי כנראה, ואין לי ספק שהיו לי עוד ועוד אהבות גדולות. אני מסוג הנשים ש"כל יום מאבדת בחור יפה ברחוב" כמו שרימונה די-נור כתבה פעם. אבל הם מצליחים להרגיז אותי נורא. לא כמו נשים, נשים מצליחות להרגיז אותי עד אובדן עשתונות לפעמים, מה שמרגיז אותי בגברים הוא הנטייה האווילית שלהם לנהוג כילדים קטנים לעתים, ואני אסביר: פגשתי מעט מאוד זכרים, שכאשר דיברתי אליהם באסרטיביות [תקיפות] והייתי ישירה איתם, הגיבו אלי לעניין. הרוב המוחלט תקף אותי פתאום, ואמר לי את הדברים האלה: תורידי ת'טון, סתמי ת'פה, אל תדברי אלי יותר..... וכן הלאה. מעטים ענו לעניין והגיבו לתוכן דברי. אף זכר לא היה מדבר כך אל זכר אחר לו זה היה עונה לו באסרטיביות. ואני שואלת את עצמי: האם הם עונים לי כך כי אני מפחידה אותם? האם הם עונים לי כך כי אני מכוערת , וככזאת נתפסת בעיניהם כחלשה? האם הם עונים לי כך כי מעולם לא התבגרו כמו שצריך? או האם הם עונים לי כך כי הם עונים כך לכל הנשים? ואני שואלת אתכן לדעתכן, ואני שואלת במלוא הרצינות. כי אני מרגישה לפעמים ש"מי שמם לדבר אלי ככה?" אגב, אסנת, זו הסיבה בגללה אני פה. כי זה פורום של נשים למען נשים ועל נשים, ואין לו שם של פורום פמיניסטי [יש לי בעייה עם התוויות והגדרות].

 

[מלאכי עליון]

הם עונים ככה-

כי הם חושבים כנראה שוואלה, את אישה, את נתפשת עבורם כחלשה בגלל היותך אישה והם מרשים לעצמם לתקוף אותך מילולית, הרי זה לא שאת תתני להם מכות על זה...

 

[hayapollak]

מפוזרת

את מעלה כאן נושא מעניין וחשוב. השתמשת בתקיפות,ישירות,עיניניות את זוכרת באילו תחומים? בעבודה, בבית, בנהיגה? מה למשל ביקשת? תני דוגמא בבקשה.(אני סקרנית) איך לדעתך היו מגיבות לך נשים על אותם משפטים שהשתמשת את?

 

[הילה בסגול]

מצטרפת לחיה ומוסיפה שאלה/תהיה

מדוע דיברת אל אותם זכרים באסרטיביות תקיפה ?

 

[אמברון]

מרשה לי קצת ציניות והומור?

גברים שמגיבים כך מרגישים מאויימים מהאסרטיביות נשית כי יש להם ז^$#ן קטן. ועכשיו ברצינות - יש הבדל בין אסרטיביות לבין יכולת מילולית מופלאה שלעיתים צועקת חזק מדי. שמתי לב שכשאני אסרטיבית בשקט, הדברים שלי מתקבלים בברכה, וכהאסרטיביות שלי קולנית יותר היא קשה מאוד לעיכול. אני חושבת שמשפטים כמו "תסתמי את הפה" או "אל תדברי אלי יותר" מצביעים על סוג של כניסה לדרך ללא מוצא בשיחה, בה לצד השני אין יכולת להגיב עניינית למה ולאיך שאת אומרת את הדברים. לא יודעת עם זאת אסרטיביות ואני לא בטוחה שהתנהגות כזאת אופיינית לגברים בלבד. גם אנחנו, הנשים, אוויליות מספיק כדי להגיב כמו גברים. זה תופס אותנו במקום הקטן והמגעיל הזה של רגשי נחיתות. אולי זה תפס את הגברים שהגיבו לך כך בדיוק באותה הנקודה. אילצת אותם להתעמת עם משהו שמפחיד אותם, שגורם להם תחושה של חוסר ביטחון ונחיתות מולך והדרך הטובה ביותר להגיב זה להתקיף אותך כדי לעצבן או להשתיק או לסיים את השיחה כשהם יוצאים ה"מנצחים" (לכאורה בלבד!). דברי חלש

 

[hayapollak]

אמברון - העניין הוא

שאם דבריה גרמו לאחר לומר "אל תדברי אלי יותר" או "מה זה הטון הזה" לא היתה כאן אסטרטיביות - משום שהיא לא השיגה את המטרה על אף תקיפותה. אסטרטיביות אמורה לגרום לך להשיג את מבוקשך ביעילות ובעיניניות וכן לגרום לשני להתייחס כך לבקשתך.

 

[שירה1973]

פמיניזם אינה קללה

מפוזרת יקרה, הפמיניזם (ממנו את מתרחקת...) מדבר בחלקו בדיוק על העניין הזה שאת מעלה כאן. חלק מהראייה הלא-שוויונית בחברה שלנו של נשים לעומת גברים, קשורה למוסר הכפול בנוגע לתכונות אופי ודפוסי התנהגות אצל גברים ונשים. גבר שמחליף בנות זוג כמו גרביים ייחשב כגבר-גבר, בוודאי שלא יהיה בזה שום פסול ורוב האנשים יביטו בו בסוג של הערצה והדרת כבוד. אישה, לעומתו, גם במאה העשרים ואחת עדיין תזכה למבטים עקומים אם היא תנהג בדיוק באותו האופן. מדוע ? פשוט מפני שהיא אישה. גבר בן 45 רווק, שמעולם לא נישא, לא זוכה לשום ביקורת מהחברה. מקסימום, יגדירו אותו כ"רווק מושבע", ידברו על כך שהוא קרייריסט או אוהב את החופש שלו, ילד נצחי (והכל בקונוטציות חיוביות, מיותר לציין). אישה שהגיעה לגיל 45 ועדיין לא נישאה ? אני משאירה לכן להשלים בדמיונכם את התייחסות החברה אליה. כנ"ל לגבי התנהגות. לגבר מותר (ואף ר צ ו י ) להיות אסרטיבי, זו תכונה שנחשבת "גברית". גבר "אמור" לקחת את העניינים בידיים, להזיז דברים, להיות החלטי ותקיף כשצריך. אם הוא יהיה אסרטיבי - הוא יזכה להערכה. אישה אסרטיבית לעומת זאת, תזכה כמעט אוטומטית לתגובות בנוסח: "מה קרה, את במחזור היום ?" (אחת התגובות שהכי מוציאות אותי מהכלים, אגב). אישה אסרטיבית עלולה להיחשב כאישה "גברית". הלוואי ואזכה לראות את היום בו המוסר הכפול ייעלם מהעולם (אני קצת סקפטית בעניין...)

 

[המונשרי]

מפוזרת - את מזכירה להם.............

את האמא שלהם ( כשהיו קטנים וסוררים).

את הגננת שלהם.

את המורה.

את המכ"ית בצבא. מבחינתך את שווה בין שווים ויש לך זכות לומר כל מה שבליבך. ואילו אצלם מתרחשת תופעת- fight or flight הילחם או ברח. וכמובן שהעדיפות היא לתקוף אותך בחזרה... אין מצב שהם "יתקפלו" בפני ה"נקבה" הזו.