אין פה מחלוקת.
כל מה שכתבתה לא סותר את מה שאני כתבתי,אכן אצל כל אדם קימים שתי הכוחות האלה,אפשר לקרוא להם:יין ויאנג,עיגול וקו,כלי ואור,זיכרי וניקבי וכו. אלה שתי כוחות,שביזכות שיתוף הפעולה בינהם העולם קים,וכוח אחד לא יכול להיתקים בלי השני,אצל איש יש גם את המהות הזיכרית וגם את המהות הניקבית וכך גם אצל הגבר,אחרת הם לא היו מיתקימים. מה שאני טוען הוא שאצל רוב הנשים המהות הניקבית יותר דומיננתית,ואצל הגבר הפוך,המהות הזיכרית יותר דומיננתית,וזה בעצם מה שהופך את האישה לאישה ואת הגבר לגבר. וכמובן שתמיד יש יוצאי דופן:אישה שהמהות הזיכרית יותר דומיננתית אצלה והפוך:גבר שהמהות הניקבית יותר דומיננתית אצלו. וכמו כן יכול ליהיות שאדם בתחום מסוים המהות הנשית יותר דומיננתית ובתחום אחר הפוך. איזון בין שתי המהויות הזיכרי והניקבי יוצר היתפתחות והתמרה. אם תירצה עוד הבהרות אני פה באהבה וחיבוק
עמית