זקוקה לעזרה לבעיה מוכרת
אני בת 38 כלכלנית, רואת חשבון, MBA עם נסיון אינטנסיבי בתפקידי ניהול כספים (כולל הייטק) בהצלחה מרובה. מאז נולדו שני בניי עזבתי מקום עבודה ואני מתקשה מאוד למצוא עבודה. מאז לימודיי באוניברסיטה לא היתה לי התמודדות עם חיפושי עבודה. אפילו את הצעת העבודה להתמחות קיבלתי ממרצה שלי במהלך הפסקה בהרצאה, ומאז אנשי מקצוע עימם הייתי בקשרי עבודה למעשה היו היו אלה שהציעו לי עבודה וכך עברתי מספר תפקידים. היום, כבר בשיחת טלפונית ראשונית שואלים אותי על גיל ילדיי ואיך אוכל להתמודד עימם. בחברה מסוימת (ציבורית הנסחרת באירופה), אחרי שכבר הגענו להסכמות על העסקה, לרבות שכר, מועד תחילת עבודה וכו'. נתבקשתי בסוף ההליך להפגש עם נציג מועצת המנהלים שהתחיל לספר לי כיצד בנותיו סיימו לימודי הנדסה וכי הוא בעד שילוב נשים, ואז ציין באוזניי כמה הוא נהנה מקרת המגורים של בנותיו בשל הנכדים- הפטרונות "זעקה" לי שהוא הולך להפיל את העיסקה-ואכן לקחו מועמד אחר למרות שהמנכ"ל בחר בי. חדי האינטואציה וודאי חשים את התסכול שבדברי. מתי לאחרונה שאלו מועמד לניהול, גבר, על כוונותיו להתמודד עם הטיפול בילדיו? אז מדוע אני כותבת כאן? כי אתן "מנהלות בהיי טק", אם אתן אימהות אתן בוודאי מכירות את התחושה או לפחות מודעות לקיומה, ולמי שלא חוותה- אנא היו ערות לכך וגלו רגישות. ואם יש למישהו עיצה טובה/תובנה שעשויה לסייע-אשמח לשמוע.
אני בת 38 כלכלנית, רואת חשבון, MBA עם נסיון אינטנסיבי בתפקידי ניהול כספים (כולל הייטק) בהצלחה מרובה. מאז נולדו שני בניי עזבתי מקום עבודה ואני מתקשה מאוד למצוא עבודה. מאז לימודיי באוניברסיטה לא היתה לי התמודדות עם חיפושי עבודה. אפילו את הצעת העבודה להתמחות קיבלתי ממרצה שלי במהלך הפסקה בהרצאה, ומאז אנשי מקצוע עימם הייתי בקשרי עבודה למעשה היו היו אלה שהציעו לי עבודה וכך עברתי מספר תפקידים. היום, כבר בשיחת טלפונית ראשונית שואלים אותי על גיל ילדיי ואיך אוכל להתמודד עימם. בחברה מסוימת (ציבורית הנסחרת באירופה), אחרי שכבר הגענו להסכמות על העסקה, לרבות שכר, מועד תחילת עבודה וכו'. נתבקשתי בסוף ההליך להפגש עם נציג מועצת המנהלים שהתחיל לספר לי כיצד בנותיו סיימו לימודי הנדסה וכי הוא בעד שילוב נשים, ואז ציין באוזניי כמה הוא נהנה מקרת המגורים של בנותיו בשל הנכדים- הפטרונות "זעקה" לי שהוא הולך להפיל את העיסקה-ואכן לקחו מועמד אחר למרות שהמנכ"ל בחר בי. חדי האינטואציה וודאי חשים את התסכול שבדברי. מתי לאחרונה שאלו מועמד לניהול, גבר, על כוונותיו להתמודד עם הטיפול בילדיו? אז מדוע אני כותבת כאן? כי אתן "מנהלות בהיי טק", אם אתן אימהות אתן בוודאי מכירות את התחושה או לפחות מודעות לקיומה, ולמי שלא חוותה- אנא היו ערות לכך וגלו רגישות. ואם יש למישהו עיצה טובה/תובנה שעשויה לסייע-אשמח לשמוע.