מדליק טילים
New member
זקוק לעצה לגבי מיניות
טל שלום,, אני זקוק לעצתך. אני עוד מעט בן 30, הומו מחוץ לארון, חיי בזוגיות כמה שנים, עובד לומד וכו... הבעיה שלי קשורה בעיקר לאינטרקציה עם גברים בחיי היום יום. בגדול אני יכול להעיד על עצמי שאני דיי ביישן ומופנם, לוקח לי זמן להפתח לאנשים זרים ופה הבעיה. גם לא סתם בחרתי לצורך העניין בשם הזה..."מדליק טילים".... אני נראה מצוין, בלי שחצנות, אבל כאן גם העקב אכילס שלי. תמיד ידעתי שאני הומו אבל שאני גבר של גבר אחד, מה גם שאני דיי מקובע מבחינה מינית. היו כמובן סטוצים בעבר, חלקם מוצלחים וחלקם פחות, אבל מבחינתי סקס זה כל החבילה במלואה ולא עניין של חצי דקה, מה גם שאני לא נדלק מייד, צריך זמן להתחמם... אני רואה בעיה בחיי היום שלי מול גברים אחרים, סטרייטים בעיקר. איך אגדיר זאת בפשטות, אני לא יוצא ונכנס בחוץ...אם הבנת את כוונתי. אני מאוד מיני, אבל המיניות נשארת בבית. כשאני יוצא החוצה אני נסגר, תרתי משמע, פשוט מדומם מנועים. יש בי כנראה משהו מאוד מושך, כמעט בכל מקום אני מוצף במבטים, סימנים וכו...אפשרויות אין סופיות. תמיד הלכתי לפי הערכים שלי, אבל נאלצתי לפתח עור של פיל מכיוון שחוסר הזרימה שלי בסופו של דבר הובילה להקנטות, קללות, ריחוק וכו, לכן היום אני מסנן הודעות כבר מהרגע הראשון. אנשים שמכירים אותי אומרים שיש לי מנטליות של אשה מהבחינה הזאת וזה סותר לגמרי את החזות וההתנהגות הגברית שלי. הנושא מטריד אותי כבר דיי הרבה זמן, מכיוון שהעניין מונע ממני להתחבר לגברים אחרים וגם מבחינה מסויימת אני מרגיש שאני מפספס, יש אנשים טובים וחתיכים שעוברים בדרכי, אבל בסופו של דבר עוקפים אותי ולא עוברים דרכי... מה גם שאני מרחיק אנשים בגלל הקרירות הזאת ומפספס הזדמנויות להתחבר לכאלה שגם יכולים לתרום לי רבות. יש בי איזושהי מקובעות ועצירה מחשבתית, אני מודה, אולי הערכים שלי קצת לא מציאותיים. אני מתלבט ארוכות אם עליי להשלים עם מה שאני מהבחינה הזאת, זה מה יש, או שעליי לפנות לטיפול כדי לנסות לשחרר את זה ולאפשר לעצמי ולאחרים להנות יותר מהחיים, לעשות טוב, לעצמי ולאחרים. אני פשוט מרגיש שכל עוד אשאיר את הנושא באויר ולא אקבל החלטה לכאן או לכאן, גם החיים יעברו לידי. נתתי לזוגיות להיות תירוץ להתנהלות שלי, שאני נאמן ולא בוגד, אבל תכלס גם בלי זוגיות הייתי אותו דבר. היו לי גם שיחות רבות עם בן הזוג שלי שאומר לי תמיד, שככה אני ושזה הייחוד שלי וכדאי כבר שאשלים עם זה, אבל למה זה מטריד ומעסיק אותי כל כך? אולי אני באמת רוצה להשתנות אם זה אפשרי. אומנם אני עושה סקס כמעט בכל יום והמיטה שלי חמה, יש לי אהבה ופרטנר לחיים, אבל אני צריך להסתפק בזה?, מה קורה עם האנשים בחוץ? מה קורה איתי? לא פניתי אלייך לקבל חיזוקים אלא לשמוע באמת את דעתך הכנה. תודה.
טל שלום,, אני זקוק לעצתך. אני עוד מעט בן 30, הומו מחוץ לארון, חיי בזוגיות כמה שנים, עובד לומד וכו... הבעיה שלי קשורה בעיקר לאינטרקציה עם גברים בחיי היום יום. בגדול אני יכול להעיד על עצמי שאני דיי ביישן ומופנם, לוקח לי זמן להפתח לאנשים זרים ופה הבעיה. גם לא סתם בחרתי לצורך העניין בשם הזה..."מדליק טילים".... אני נראה מצוין, בלי שחצנות, אבל כאן גם העקב אכילס שלי. תמיד ידעתי שאני הומו אבל שאני גבר של גבר אחד, מה גם שאני דיי מקובע מבחינה מינית. היו כמובן סטוצים בעבר, חלקם מוצלחים וחלקם פחות, אבל מבחינתי סקס זה כל החבילה במלואה ולא עניין של חצי דקה, מה גם שאני לא נדלק מייד, צריך זמן להתחמם... אני רואה בעיה בחיי היום שלי מול גברים אחרים, סטרייטים בעיקר. איך אגדיר זאת בפשטות, אני לא יוצא ונכנס בחוץ...אם הבנת את כוונתי. אני מאוד מיני, אבל המיניות נשארת בבית. כשאני יוצא החוצה אני נסגר, תרתי משמע, פשוט מדומם מנועים. יש בי כנראה משהו מאוד מושך, כמעט בכל מקום אני מוצף במבטים, סימנים וכו...אפשרויות אין סופיות. תמיד הלכתי לפי הערכים שלי, אבל נאלצתי לפתח עור של פיל מכיוון שחוסר הזרימה שלי בסופו של דבר הובילה להקנטות, קללות, ריחוק וכו, לכן היום אני מסנן הודעות כבר מהרגע הראשון. אנשים שמכירים אותי אומרים שיש לי מנטליות של אשה מהבחינה הזאת וזה סותר לגמרי את החזות וההתנהגות הגברית שלי. הנושא מטריד אותי כבר דיי הרבה זמן, מכיוון שהעניין מונע ממני להתחבר לגברים אחרים וגם מבחינה מסויימת אני מרגיש שאני מפספס, יש אנשים טובים וחתיכים שעוברים בדרכי, אבל בסופו של דבר עוקפים אותי ולא עוברים דרכי... מה גם שאני מרחיק אנשים בגלל הקרירות הזאת ומפספס הזדמנויות להתחבר לכאלה שגם יכולים לתרום לי רבות. יש בי איזושהי מקובעות ועצירה מחשבתית, אני מודה, אולי הערכים שלי קצת לא מציאותיים. אני מתלבט ארוכות אם עליי להשלים עם מה שאני מהבחינה הזאת, זה מה יש, או שעליי לפנות לטיפול כדי לנסות לשחרר את זה ולאפשר לעצמי ולאחרים להנות יותר מהחיים, לעשות טוב, לעצמי ולאחרים. אני פשוט מרגיש שכל עוד אשאיר את הנושא באויר ולא אקבל החלטה לכאן או לכאן, גם החיים יעברו לידי. נתתי לזוגיות להיות תירוץ להתנהלות שלי, שאני נאמן ולא בוגד, אבל תכלס גם בלי זוגיות הייתי אותו דבר. היו לי גם שיחות רבות עם בן הזוג שלי שאומר לי תמיד, שככה אני ושזה הייחוד שלי וכדאי כבר שאשלים עם זה, אבל למה זה מטריד ומעסיק אותי כל כך? אולי אני באמת רוצה להשתנות אם זה אפשרי. אומנם אני עושה סקס כמעט בכל יום והמיטה שלי חמה, יש לי אהבה ופרטנר לחיים, אבל אני צריך להסתפק בזה?, מה קורה עם האנשים בחוץ? מה קורה איתי? לא פניתי אלייך לקבל חיזוקים אלא לשמוע באמת את דעתך הכנה. תודה.
ץי האם מומלץ לדעתך לגשת לטיפול ולשחרר חסימות? עדיין לא מאוחר? נתקלת במקרים דומים שהגיעו אלייך?