חגיגת השירמוטין לא נפסקת!!!

[השוטר הרע]

אם אפשר

לתת הסתברויות שמאפשרות להצליח בשוק ההון פרוש הדבר שהשווקים צפויים יותר משאינם צפויים, וזה בניגוד להנחה שרשמת קודם.

 

[Life in the Market]

אתה לוקח את הדברים שלי לכיוון לא נכון

לא טענתי שהמציאות היא כאוס.
אני אומר משהו אחר- כשאנחנו נכנסים להשקעה אנחנו בונים לעצמנו תמונה מסויימת של המציאות ומתוכה מניחים איך המחיר אמור להתנהג אחרי שנקנה. הבעיה העיקרית היא שאנחנו לוקחים את ההסברים שלנו יותר מדיי ברצינות, ושאנחנו דורשים מהמחיר שיעשה את מה שאנחנו רוצים שיעשה בפרק זמן שמתאים לנו. זה מוביל לאיבוד הגמישות והפתיחות.

אם אתה מבין שההסברים שלך (גם אם הם נכונים) מסבירים רק חלק מסוים מהמציאות, ושהרבה מאוד פרמטרים הם מחוץ לשליטתך, אתה מפסיק לנסות ולשלוט בזמן, ואתה נמצא בפוזיציה הרבה יותר 'גמישה' מבחינת היכולת שלך לנהל את ההשקעה, וכתוצאה מזה עולה גם הסיכוי שתוכל לקצור את הפירות שלה.

 

[השוטר הרע]

מה שטענת

שהשווקים מאוד לא צפויים, כלומר למעשה באופן פרקטי רנדומליים.
מה שאתה אומר כעת שזה ניסוח עדיף הוא שהשווקים מאוד דינמיים, הרבה יותר מהגמישות המחשבתית של המשקיעים, שרובם נוטים להתקבע בפוזיציה הראשונית שאליה נכנסו.
ברובד תחתון יותר אתה למעשה אומר גם שריבוי הפרמטרים המשפיעים על תנועת השוק מורכב מכדי שיהיה ניתן לניתוח וחיזוי אמינים, ולכן עדיף להתבונן בהתנהגות השוק (או הנכס) ולנסות להצטרף אליה תוך ניהול הסיכון בפוזיציה. זה בעצם גישה טכנית.

 

[Life in the Market]

הסברת את זה יותר טוב ממני

אני לא בטוח למה אתה בדיוק מתכוון כשאתה אומר גישה 'טכנית', אבל היא בטח לא טכנית במובן המקובל-

באופן כללי, אפשר להגיד שמשקיעי ערך 'טהורים' מתעלמים מזרימת ההון (שמתבטאת בין היתר בגרף המחיר), ואם עקבת אחרי הדיון שלי לגבי מניית אפל, זו הייתה דוגמא מצויינת למשקיע ערך שמסרב להתייחס להתנהגות המחיר ולדינמיקה שהיא יוצרת בהחלטות ההשקעה שלו. הנחת היסוד שלהם היא שבמידה והם קונים 'ערך', זה יתבטא בסופו של דבר במחיר.

מהצד השני, משקיעים וסוחרים טכניים נוטים להתעלם מהנכס עצמו ולעקוב רק אחרי התנהגות המחיר.

אני חושב שזו חולשה גדולה להתייחס רק לאספקט אחד של המציאות ולהתעלם מהשני. אני 'טכני' במובן זה שאני חושב שזה מטומטם להתעלם מזרימת ההון שמתבטאת בהתנהגות המחיר, רק בגלל שהניתוח הכלכלי שלי הגיע למסקנה שהמחיר צריך לעשות ככה ולא אחרת. אני ממש לא 'טכני' במובן זה שהבחירה שלי באיזה נכסים להשקיע לא מתבססת רק על התנהגות המחיר אלא בעיקר על הבנה של תהליכים מאקרו-כלכליים, ועל הההשפעה ארוכת הטווח שלהם על אותם נכסים.

כלומר, אני בהחלט עוקב אחרי התנהגות המחיר, ומגיב אליה, אבל לא מנסה לחזות את כיוונו בטווח הקצר או הבינוני. אם ניקח דוגמא קונקרטית, אחת האחזקות הגדולות שלי בתיק בשנתיים האחרונות היא זהב. לא קניתי זהב בגלל תבנית טכנית על הגרף, אלא בגלל שהגעתי למסקנה שתהליכים מאקרו-כלכליים מסוימים הם שדוחפים את מחיר הזהב למעלה, וע"פ הבנתי, כל עוד לא השתנתה התמונה המאקרו-כלכלית הזו, המגמה הזו תימשך.

יחד עם זאת, התנהגות המחיר בהחלט משפיעה על הניהול הדינמי של ההשקעה. כשהמחיר עושה מהלך חזק ומהיר כלפי מעלה (כמו זה שהביא אותו ל-1900 לפני כמה חודשים) אני מוכר משהו. באותה מידה, כשהמחיר יורד באופן כללי במשך מספר שבועות רצופים, אני קונה משהו. אני לא מוכר בגלל שאני חושב שזה 'השיא' ואני לא קונה בגלל שאני חושב שזו 'התחתית', הרי אף אחד לא יודע את זה. אני קונה ומוכר חלק מסוים מההשקעה שלי אחרי גלי עליות או ירידות קיצוניים יחסית בעיקר בגלל ש-
א. אני לא יודע מה יקרה בעתיד.
ב. אני מבין שהתנהגות המחיר בשווקים יוצרת דינמיקה משל עצמה (ובעניין הזה אני לא ארחיב כאן, טחנתי את זה כבר בדיון על אפל מלפני שבוע)

בקיצור, הביטחון הבסיסי שלי לא נשען על התמונה הטכנית, אלא על הבנת הנכס ועל הבנת התמונה המאקרו-כלכלית (באותה מידה, הוא יכל להשען על ניתוח ערך פאנדמנטלי, אבל זה פשוט לא התחום שלי). אני מבין שהתנהגות המחיר בטווח הקצר והבינוני (שבהחלט יכול להימשך יותר ממה שאני מתכנן) היא במידה רבה בלתי צפויה, אז במקום לחזות אותה אני פשוט מגיב אליה.

 

[השוטר הרע]

זה בסדר עד שמגיעים לשאלה

מה זה טווח ארוך לעומת בינוני או קצר, ומתי מגיעים למסקנה שההנחות לגבי הטווח הארוך גם הן כבר לא מתקיימות. לא נעים לגלות אחרי שנים רבות או אפילו עשרות שנים שהנחת הניתוח לגבי ההשקעה ארוכת הטווח כבר לא נכונה שעה שההשקעה לא נתנה את הרווח הצפוי או לא נתנה רווח בכלל.

 

[Life in the Market]

זו שאלה טובה

לכל גישה יש יתרונות וחסרונות. אני חושב שבסופו של דבר, ההצלחה בשוק ההון נמדדת לא רק במידה שבה צורת ההסתכלות והעבודה שלך בשווקים מתחשבת במספר רב יותר של פרמטרים במציאות (שחלקם משתנים מדיי פעם) אלא גם במידה שבה היא ׳מתאימה׳ או לא מתאימה לחולשות ולחוזקות שלך בתור בן אדם.

אני מכיר לא מעט גישות וצורות עבודה, וזו פשוט מתאימה לי.
דרך אגב, וזה בינינו, גם אשתי לא מושלמת, אבל בכל זאת בנינו כמה דברים יפים ביחד.

 

[השוטר הרע]

נסכים על חצי

אם אתה עושה משהו שלא מתאים לך הסיכוי שתצליח קלוש ביותר.
לגבי מה הסיכוי שלך בשוק ההון כשאתה עושה משהו שכן מתאים לך - על זה לא סיימנו לדבר אבל נמשיך בשרשור אחר בפעם אחרת בינתיים יש הרבה פשעים שדורשים טיפול

 

[icemano]

אני נשבע שזה היה קצר בהתחלה

ואז הניסויי יצא מכלל שליטה ויצר גרוויטציה משלו.
זה היה מאוד מסוכן.

 

[icemano]

לפחות תליתי שלט אזהרה

אני מסיר מעצמי כל אחריות לכל נזק שיגרם לכל אדם כתוצאה ישירה או עקיפה מקריאת דברים אלה

 

[מחתרת חדשה]

אסי אל תנוח על זריה של דפנה, הוא עדיין מסוכן.

אבל אנו סומכים עליך,
אתה הרבה יותר זהיר מאיתנו
ופנינו לשלום

יש לך איזה תבנית פוקר אולי?

 

[הפרבולה]

יש להפסיק את המיסחר עם עזה מסיבות פוליטיות

אני מסכים שיש הרבה גורמים שמרוויחים מהיצוא לעזה ומהעובדה שסחורות לשם מועברות דרך נמלי ישראל. ובכל זאת זה אבסורד שאנו מקימים קשרי מסחר עם ישות שיורה עלינו טילים מתוך כוונה לסלק אותנו מפה. על עזה אין מצור יבשתי ויש להם גישה לים ולאוויר ( דרך נמלי אל עריש ), מה שקורה בינם לבין מיצריים לא צריך לענין אותנו.

לא הבנתי מה ניסיתה להגיד על העלויות של מערכת ההגנה מפני טילים וההוצאות הצבאיות, אתה רוצה להגיד שזה מיותר? שזה הצגה ? נו באמת , לולא האיום הקיומי ההוצאות הצבאיות היו מצטמצמות דרסטית. יש קשר ישיר ! בין התקציב הביטחוני לבין עלויות ההגנה של מדינת ישראל . ונגיד שכיפת ברזל תפקידה להגן בעיקר על מוצבי צה"ל , נו אז מה ? מה זה קשור ? האם על חיילי צהל לא צריך להגן , ולמה בכלל יש כל כך הרבה מוצבים וכחות צה"ל ? למה אנשים עושים כחודש בשנה מילואים ? אפילו נגיד שמתברר שכיפת ברזל לא תורמת כלום, הרי ללא איום ירי הטילים לא הינו משקיעים בכלל בפרויקט זה והכסף היה הולך לדברים אחרים.

האם בכלל מישהו היה מעלה בדעתו לקנות צוללות במיליארדי $ לולא האיום הקיומי מצד איראן, זה בכלל לא קשור לעובדה שחלק ממקבלי ההחלטות חושב שלא צריך את זה, לולא האיום הקיומי בכלל השאלה לא היתה עולה לדיון אם לקנות צוללות וכמה זה יועיל להגנה.

את האפליה יש לבצע לפי קריטריון של שירות צבאי ולא לפי מבטא או מוצא אתני. כך שלמשל ישובים בדואים ודרוזים שבניהם משרתית בצבא יזכו לתקציבים גדולים על פני אלו שלא.

 

[טשאפק]

לגבי כיפת ברזל, היא מגינה בפועל

על ערי הדרום. לא ברורה הטענה: "כל מערך ההגנה כנגד טילים נועד בכלל להגן על המוצבים של הסקטור הצבאי ועל הסקטור הפוליטי וזאת לא תאורייה.".

זאת דווקא כן תאורייה.

בשטח, המערכת יירטה כבר כמה עשרות טילים, אם לא יותר שנורו לעבר אשקלון, אשדוד ובאר שבע. מה בדיוק הצגה פה? מה לא מובן? מחבלים ירו טילים על ערים, וכיפת ברזל יירטה את רובם הגדול. הגנה הרמטית לא, הגנה משמעותית ביותר כן.

 

[icemano]

האם קראת את הכתבה בלינק שנתתי?

"האם מתקפת הטילים הבאה תוביל את ישראל לפשיטת רגל?"
http://www.themarker.com/markerweek/1.1574410

אם לא, אז כדאי לך. תמצא שם כל מיני דעות עם הסברים שלדעתי יותר הגיוניים מהאופן שאתה מסתכל על הנושא.

הנה מספר ציטוטים כטיזר:
(הציטוטים מגמתיים ומחזקים את האופן בו אני מתייחס לנושא. בכתבה עצמה ישנם גם דעות אחרות)

"מסביר יפתח שפיר, לשעבר קצין חיל אוויר וכיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי
"אם אתה מסתכל מההיבט הצבאי והכלכלי אין שום היגיון להוציא אגורה על מערכת כזו, אבל מבחינה פוליטית הכסף לא בוזבז. מהרגע שנולדה הטכנולוגיה שמאפשרת את פיתוחו אי אפשר היה שלא להשקיע בו - גם במדינה לא דמוקרטית, אבל על אחת כמה וכמה במדינה דמוקרטית, שבה מי שיושב בשלטון תלוי באזרחים, ולכן הנושא נהפך מצבאי-טקטי לאסטרטגי-פוליטי. מבחינה צבאית זה נוגד את המסר ההתקפי מול האויב ופועל בניגוד ללוגיקה של ההרתעה".

"הנזק מכל רקטה אינו גדול. בשדרות, למשל, הנזק הפיסי לא היה גדול כמו שיבוש החיים והפגיעה בשגרה. כיום אנחנו כבר לא מדברים רק על שדרות אלא על ערים גדולות כמו באר שבע ואשקלון, ואפילו ראשון לציון, ומהבחינה הזו מערכת הגנה לא תעשה דבר".

"במהלך הפיתוח דיברו כל הזמן על הגנת העורף, אבל ברגע שהמערכת הגיעה לצבא והתברר שתפקידה לשמור על בסיסי צה"ל, ראשי עיריות הקימו קול זעקה וקמה שערורייה. אבל כדי להגן על באר שבע לבדה אתה צריך להציב עשרות סוללות, וגם אז החיים ישובשו. הגראד הוא זול ועממי, ולכן קל לייצר ולשגר אותו בכמויות", טוען שפיר. "יתרה מכך, סוריה יכולה לשגר 500 רקטות במכה. כמה רקטות יכולה ליירט כיפת ברזל?"

"המלחמה הבאה שבה תהיה ישראל מעורבת, לפי וילנאי, תימשך לפחות חודש ותלווה במטחים כבדים של אלפי טילים מדי יום, עם ראשי נפץ של כחצי טונה, אל המרכז."
"חישבנו כמה טילים יש להם, כמה נוכל להשמיד בהפצצות יזומות, כמה ניירט באוויר בפועל ועוד. הם יירו עלינו מדי יום אלפי טילים ורקטות, ובאזור המרכז ייפלו מאות. זה מה שהולך לקרות כאן, וזה יימשך לפחות חודש, גם בשישי ובשבת, ללא ימי מנוחה"

"אם ישראל תנסה ליירט כל טיל או רקטה שישוגרו אליה - מטווחים קרובים או רחוקים - היא תקרוס כלכלית... ההשקעה שתידרש כדי להתכונן לעשרה ימי לחימה תגיע ל-27 מיליארד דולר. עלותו של חודש לחימה, על פי המתאר של וילנאי, תתקרב כבר ל-50 מיליארד. אלה סכומים דמיוניים שלעולם לא יוקצו וזו נקודת השבר הבלתי נמנעת. המשמעות היא שישראל תישאר ללא הגנה אחרי כמה ימים".


לכן בגדול נראה לי ששימוש במערך הטילים להגנה על הציבור ועל העורף הישראלים הוא לא כתוצאה מפרי עמלם של מהנדסים ואסטרטגים צבאיים חכמים, אלא יותר כתוצאה מפרי מוחם של אנשי התעמולה של השלטונות.

ודרך אגב כשכתבתי - "כל מערך ההגנה כנגד טילים נועד ל..", במילה 'נועד' אני מתכוון ל-"תוכנן במקור עבור...","הכי אפקטיבי ב..."

 

[טשאפק]

כיפת ברזל היא יד אחת, היד השנייה היא זו

שמוחקת מהעולם חלק לא מבוטל מהמשגרים. אכן לא היה היגיון רב בפיתוח כיפת ברזל בעולם שבו משגרי הגראדים מוגנים מפגיעה - אבל לא זה הוא עולמנו. בסיבוב הלחימה האחרון נהרגו 18 משגרי גראדים - ורוב גדול של הטילים ששיגרו יורט. אובדן חייהם של המשגרים (או פציעתם) מקפיץ פי כמה וכמה את מחיר השיגור.

בהחלט זכותך לחשוב שהטילים נועדו להגן רק על בסיסי צה"ל, או רק על ביתו של אהוד ברק וכו'. זו תאוריה.

 

[icemano]

אני אנסה שוב מכיוון אחר

(האם קראת את הכתבה? או לפחות את הציטוטים שהבאתי.)

לא הבנתי עם מה אתה לא מסכים ועל איזה בסיס לוגי אתה מבסס את הטעון שלך?

לגבי "זו תאוריה",

"יפתח שפיר, לשעבר קצין חיל אוויר וכיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי"
"במהלך הפיתוח דיברו כל הזמן על הגנת העורף, אבל ברגע שהמערכת הגיעה לצבא והתברר שתפקידה לשמור על בסיסי צה"ל, ראשי עיריות הקימו קול זעקה וקמה שערורייה. אבל כדי להגן על באר שבע לבדה אתה צריך להציב עשרות סוללות, וגם אז החיים ישובשו. הגראד הוא זול ועממי, ולכן קל לייצר ולשגר אותו בכמויות", טוען שפיר. "יתרה מכך, סוריה יכולה לשגר 500 רקטות במכה. כמה רקטות יכולה ליירט כיפת ברזל?

לא שאני מכיר אותו אישית או את פועלו, אבל האם אתה טוען ש "יפתח שפיר" משקר או מסלף את המציאות?
ואם כן אז מאיזו סיבה לדעתך?

אולי המחלוקת פה אם בכלל זה לגבי פרוש שונה של המילה 'תאוריה'.

במובן הרחב נראה לי ככה בשלוף שחוץ מהמדעים המדויקים הכל זה "רק תאוריה".
לכן גם מה שאתה טוען זה רק תאוריה.
אם כך, אני טוען שהתאוריה שאני הצגתי מבוססת על בסיס לוגי יותר רחב ויותר איתן מהתאוריה שאתה הצגתה.
למעשה אני אפילו מעז לטעון שאני לא רואה את הבסיס הלוגי שלך בכלל, כי אני לא מתייחס ליירוט של שתיים וחצי רקטות לשעה כאל משהו אחר חוץ ממופע זיקוקים יקר למדי.

 

[טשאפק]

אם אחפש, אוכל למצוא ציטוטים רבים

של קצינים ופוליטיקאים שדיברו על כיפת ברזל כמערכת שנועדה לתת הגנה לעורף, כנגד דעתו של שפיר. לטרוח?

גם לדבריו, המערכת פותחה בכלל למרות התנגדות צה"ל (בלחץ פוליטי. מה רצו הפוליטיקאים לדעתך?). הדרישה של צה"ל לתת קדימות לבסיסים באה לאחר הפיתוח. כך שגם מדבריו לא עולה ש"ייעודה של המערכת היה להגן על בסיסים". דרך אגב, המערכות שמגינות על ערים גדולות מגינות ממילא על בסיסים סמוכים.

בכל אופן, אני מניח שאינך מערער על העובדות הבאות:

1. נורו גראדים מעזה על ערים בעורף
2. כיפת ברזל יירטה אותם.

חיבור 1+2 נותן לדעתי את התוצאה: כיפת ברזל מגינה על ערים בעורף.

האם התוצאה הזו היא מקרית? רצו להגן על בסיסים ובמקרה יצא? לא חושב.

אני טוען שהמערכת פותחה לכמה מטרות, ואחת מהם - כנראה בין העיקריות - היא הגנת העורף מטילים, במלחמה, ולא פחות מכך - בעימותים מוגבלים. יכול להיות גם שיצא בפוקס.

 

[גמלשלומו]

דיונים בבלוג

מכה בקת לכל מי שחורג מדיון בנושא שאליו מיועד הבלוג ("בורסה ושוק ההון")

 

[jsphs7]

חגי, שכחת את נושא ה- $

חגי, אם פישר יעלה את הריבית הדבר יעורר ביתר שאת את הקארי טריד.

פישר יושב על ערמה של מט"ח שעולה לו לתחזק (ריבית מתקבלת נמוכה מריבית שמשולמת על מק"מ והפקדות בנקים).

למזלו בשנה האחרונה השער התייצב סביב ~ 3.7 ש"ח ל- 1$ - דבר שאיפשר לו להראות רווח על הנייר על הערמה עליה הוא יושב.

אם הריבית במשק תעלה ל- 4%, כפי שמתבקש לדבריך יקרו כמה דברים: carry trade שיוריד שאולה את שער המט"ח ויפגע קשות ביצואנים ובהיטק הישראלי, ריבית משכנתאות לא תאפשר למר וגברת ישראלי לקנות דירה 40 דקות מירושלים \ ת"א במחיר לא שפוי של 1.5M ש"ח תוך לקיחת חוב של 1M ש"ח ויותר.

ריבית כפי שאתה מציע תזרז את קצב ירידת מחירי הדיור מעבר לקצב בו כנראה חפץ הבנק המרכזי על מנת להגן על הבנקים.

מסקנה: הריבית לא תעלה בקרוב אלא במקרי קיצון דוגמאת מלחמה ובריחת הון מהארץ - דבר שיחייב את הבנק המרכזי למכור חלק מעתודות המט"ח שלו תוך עליית שער (מכירה ב- 4.5 ש"ח ל-$ וצפונה) - העלאת הריבית במצב כזה אף תהיה מתחייב מהמצב.

זו דעתי,

 

[חגי]

הנגיד כבר אמר שאין מנוס מהתחזקות השקל בטווח

הארוך
הוא אמר את זה כשהדולר היה ב 3.40
העלאת הריבית באופן חד תוכל להחזיר את הדולר לתוואי יורד כפי שבנק ישראל צפה.

אגב - יעדי בנק ישראל כוללים בעיקר יציבות מחירים.
אין שום יעד לשער החליפין.
מי שאמור לטפל בשער החליפין זה האוצר אבל בגלל שר האוצר הנוכחי כרגע השקל חלש. ברגע שיחזרו לתוואי עולה של גרעון יהיה ניתן להחליש את השקל למרות העלאת הריבית.

 

[חגי]

תיקון- בגלל שר האוצר השקל כרגע חזק.