חג חירות שמח ליושבי הבית

זאביק36

New member
חג חירות שמח ליושבי הבית

זה בדיוק מה שהחג הזה מסמל עבורי, יציאה מעבדות לחירות. בפסח שנה שעברה עזבתי סוף סוף את הבית, לאחר מריבה מאוד גדולה שאמא שלה היתה הכוכבת הראשית שם.
חמותי לשעבר היתה הגורם הראשי כנראה לסיום הזוגיות שלי ולפירוק המשפחה, התערבה בכל דבר, תמיד היה לה מה להגיד, שנים על גבי שנים סבלתי מבלי להגיד דבר עד הפיצוץ הגדול שהגיע בפסח שעבר. היינו צריכים לחגוג את ליל הסדר סוף סוף עם המשפחה שלי לאחר שנים שחגגנו עם ההורים שלה באופן קבוע.
יומיים לפני ליל הסדר אמא שלה התקשרה וביקשה שנגיע שוב פעם לארוחת ליל הסדר כי אחותה לא תוכל להשתתף בארוחה והולכת לצד השני. שאלתי את גרושתי אז מה הקשר? הבטחת לי שהשנה אנחנו חוגגים עם המשפחה שלי, גרושתי הסתכלה עלי ורק אמרה משהו כמו: אני לא משאירה את ההורים שלי בלי אחותי בחג ואם אתה רוצה אתה יכול ללכת לבד להורים שלך, אני והילדים הולכים להורים שלי וככה בדיוק זה היה עד עצם היום הזה


ועכשיו איפה כאן פינת הקפה הבאתי איתי עוגה כשרה לפסח
 
זה ידוע שבחגים

כל סדק הופך לשבר הסורי אפריקאי וחמות לפעמים מתערבות יותר מידי.
 

זאביק36

New member
ההתערבות שלה עם השנים הפכה לאומנות

היא באמת היתה חמות מהגיהינום, אם יש דבר כזה שנקרא גיהינום היא המלכה הבלתי מעורערת שלו.
 

jakuper

New member
חמות לפעמים מתערבות? אולי

חלק מחמות מתערבות תמיד וחלק רק לפעמים?

בכל מקרה, נשמע די ברור (כאילו יש משהו ברור בכל העינין של פרידה אחרי שנות רבות של ביחד) שלא החגיגה אצל חמותך היא שהרסה את משפחתך. החגיגה הזו הייתה רק האבן האחרונה שהפילה את חומת החזות של "הכל בסדר". כמו שהמורה העירה בצדק, סדקים היו שם, אולי לא מרגע הבנייה, למרות שגם זה יכול להיות, אך הסדקים היו, הם לא הופיע בדיוק לפני שנה בחגיגת שחרורך.

הסמליות שבעיניין יפה מאוד - שנה שהשתחררת, בדיוק בחג שיעוד לצורך כך XD.

סתם מחשבה: לא קל להחזיק זוגיות שלמה כאשר שני בני זוג שונים אחד משנייה ולו קצת ביותר (מה שבעצם קורה תמיד), אך אם יש מישהי שלישית, זה סותר לגמרי את המוסג של זוגיות (-: אפילו אופניים בני שלושה גלגלים מתהפכים ביתר קלות מאשר דו-אוםפניים, אז הזוגיות, שאמורה לכלול לא יותר משניים, ברור שהיא מתהפכת, נסדקת, נשברת ומתפוצצת. לא היה לך סיכוי נגד האימא שלה. אף פעם לא היה (-:
ורק לחשוב שאימאות (שלה או שלו) תמיד פועלות לטובת המשפחה. פשוט מוסג "טובה" מתעוות עם השנים אצלן. למה זה?
 

זאביק36

New member
בדיוק ככה

הזוגיות שלנו היתה תמיד מורכבת משלושה, אני היא ואמא שלה, ההתערבות שלה בחיים שלנו הגיעה עד כדי מצבים בלתי אפשריים. זה בהחלט היה עניין של זמן עד שזה היה מתפוצץ
אם לא בחג אז ביום אחר.
 

בדד1

New member
סוג של קטליזטור

למצב הנישואין שלכם
שאם לא כך אני חושב שאתם ממש טיפשים
 

b e c k y

New member
תגיד, מר בדד

אתה גר בראש שלי?
כל תגובה שלך אני בודקת אם זו לא הייתי אני מקרה שכתבה אותה.

(ואם אתה כזה תאום שלי, תגיד לי בבקשה מה בא לי לאכול הבוקר כי אני לא מצליחה להחליט)
 

בדד1

New member
מה'זתומרת?

חומוס עם גרגרים ופיתה חמה וטריה
אבל את לא תאכלי
ולא כי עכשיו פסח
אלא כי היה מוקדם בבוקר
 

זאביק36

New member
זה היה הגב ששבר את גב הגמל

אתה צודק לחלוטין. זה הגיע אחרי שנים של ניסיונות לעשות שם הפרדה בין החיים שלנו לחיים שלהם וזה לא הצליח. כמובן שלזה יש להוסיף מריבות וויכוחים ללא סוף בינינו על דברים אחרים.
 

b e c k y

New member
מה החלק שלך בכל זה?

אמא שלה אשמה.... הגרושה אשמה....
ואתה? במה אתה אשם? איך הגעת למקום בו אתה כל כך חסר משמעות וקול?

מה אתה צריך לעשות כדי לא לחזור לתפקיד הזה? מה היית יכול לעשות אחרת?

- תהיה גבר! קח אחריות!
 

זאביק36

New member
החלק שלי אני מניח היה בזה

שוויתרתי תקופה ארוכה ולא עמדתי על שלי, אני מאשים גם את עצמי, אני מודה שנכשלתי לאורך תקופה ארוכה.
 

b e c k y

New member
כל הכבוד.

באמת. לקחת אחריות על כישלונות זה יותר מחצי מהפתרון.
השאלה היא איך לא לחזור על הדפוס הזה, שהוא מן הסתם חלק מהאישיות שלך, בלי לברוח מהמציאות.
 

זאביק36

New member
שאלה טובה

אני מניח שאני אמצא לזה תשובה במשך הזמן, הכי חשוב לזכור את המקומות הלא טובים שהייתי בהם ולעשות את הכל בכדי לא לחזור עליהם במערכת היחסים הבאה.
 

b e c k y

New member
הכי חשוב...

זה לזכור את החלומות שלך, את מי שהיית לפני שהכל התקלקל ואת החיים שלך, כמו שחשבת שיהיו. לצייר לעצמך קו אופק חדש וללכת אליו.
 

jakuper

New member
אתה באמת ובתמים מאמין ש

שרק אתה אשם בכל? שלו היית אחר, זה לא היה קורה? אתנ מאמין שלו לאישתך היה בעל אחר, הכל היה שונה?
ברור לי שזה מה ששכנעו אותך להאמין, אבל כמעט בטוח שזה לא כך. כמעט בטוח שהאשם לא בך (אני אפילו לא בטוח האם יש אשמה שלך תומכת).
כלומר, גם אם רצית לשמור בית עם אשתך ובגללה הרשתה לאימא שלה יותר ממה שרצית - אתה אשם שהכל התפרק?
ואתה מאמים שרק אם תתשנה, במערכת הבאה אימא של בת זוגתך לא תכניס הרס ליחסים ביניכם?

מה הקשר?
זה כמו שעברת רחוב סואן בזמן שדיברת עם אישתך ורכב שנסע באדום פגע בך. זו אשמתך. כעת, אתא חייב להשתנות כדי שתוכל אי-פעם לעבור רחוב, אפילו עם בשאר ברחובות הנהגים לא עוברים על אדם, לא דוהרים. בכל זאת, זה פגם באישיותך - למה הסכמת לדבר עם אישתך?

מצד שני, אותו מקרה, רק שאישתך רצץה לדבר ורתה סירבת וגם הפעם נדרסת בגלל הנהג השיכור שהחליט לעלות על מדרכה. שוב אתה אשם, כי לו היית מדבר עם אישתך, לא היה קורה כלום.
קל להיות אשם תמיד כאשר אנשים, שמיד לאחר המעשה פתאום יודעים מצוין מה היה צריך לעשות, באים ליעץ על סיבת מעישיך וכשלונך (אפילו עם הכשלון מתבטא בחושך שנבע בגלל ליקוי חמה. אפילו אז יש סיבה למה פגם באופי שלך הביא לכשלון).
 

tamarit2013

New member
ברור ש

- אישתו לא התנתקה ממשפחת המוצא בצורה בריאה
- אמא שלה לא "שיחררה"
-השאלה היא למה הסכים להיות בקשר כזה, וזו האחריות שלו על עצמו.
גם אני הייתי במקום שמאשים וזה לא מקום שעושה טוב ומקדם.
 

זאביק36

New member
אני אשם אולי רק בדבר אחד

שלא עצרתי את רכבת ההרים הזו הרבה יותר קודם. הייתי צריך מההתחלה להגיב ולהתנהל אחרת בכל פעם שאמא שלה התערבה לנו יותר מידי בחיים.
זה לא אומר שהתוצאות היו אחרות, אולי היינו חוסכים הרבה מריבות בדרך.
 
למעלה