חג שמח ושאלת חגיגה

[הייתיאביבקיץ]

אצלנו בראש השנה ופסח, מגיעים כבר בבוקר

כדי להימנע מהפקקים.
מי שיש לו ילדים קטנים מגיע בבוקר אבל דואג להרחיק את הילדים מהבית, כדי לאפשר לסבא וסבתא להכין בשקט. הולכים איתם לסידורים, קניות אחרונות שצריך לסדר, עוברים בגן משחקים,...
הילדים היותר גדולים עושים מה שהם רוצים, קצת מבלים עם עצמם וקצת עוזרים בהכנות.

נשארים לישון כדי להימנע מנסיעה מעייפת אחרי ארוחת החג. וכשאין מקום בבית של ההורים, מתארחים בבתים אחרים בסביבה. קרובי משפחה שבעצמם נסעו לסדר בעיר אחרת - משאילים את הדירה.

וכולם עוזרים במהלך האירוח. בני הנוער אחראים על סידור השולחן, המבוגרים אחראים על רחיצת הכלים וסידורם בארון אחרכך. כשעוזבים - משאירים בית נקי.

האירועים האלה, בעיני, מאד חשובים.

 

[BrightEye]

יפה לכם

ונראה שאתם נהנים

מהתאור שלך נראה שזה בקיבוץ/ישוב קהילתי קטן (הייתי פעם בסיטואציה כזו אצל חברה בצפון שישנו בבית של חברים שנסעו). בעיר זה קצת פחות נוח לדעתי.
בכל מקרה, אם היו מגיעים אלי בבקר החג, הייתי קופצת מהמרפסת...נשמע כמו משהו שהיה מכביד עלי עוד יותר...
&nbsp

 

[מימי מייאו 1]

אצלינו, כשההורים היו יותר צעירים והיינו נוסעים לדודים

(אחותי גרה בחו"ל עם המשפחה ואני רווקה) היינו נוסעים הלוך חזור ולוקחים שעה ספייר בדרך הלוך.
מאז שאחותי חזרה לארץ לא משנה מי מתארח מגיעים בין 2 ל-3 בצהריים

 

[מימי מייאו 1]

זה לדעתי לא ממש שונה מארוחת שישי

 

[הייתיאביבקיץ]

זה בעיר. אבל יש כמה קרובי משפחה שגרים במרחק הליכה

יצא ככה שיש שלוש משפחות של קרובי שגרות במרחק הליכה מההורים שלי, והם באופן מסורתי עושים את הסדר אצל משפחה בעיר אחרת, ולשמחתי כולם אנשים נחמדים, ככה שתמיד אפשר למצוא מקום.

 

[חייבתלהגיב]

אצלנו כשזה בצד שלי, אחד האחים מארח.

אם אחי הצעיר - הוא זה שמבשל, אם אחי הבכור - גיסתי מבשלת, וממש אין לה בעייה לבקש שאנשים יכינו דברים. לאחי הצעיר גם אין בעייה לבקש, אבל הוא מעדיף לעשות דברים בעצמו. רק כשזה בצד השני, הדור המבוגר (חמותי) מארח, וגם אז נראה לי שזה לא תמיד הם (לפעמים זו אשתו של בן דוד של בעלי מצד חמותי).
אני מאוד לא מבינה את התפיסה שהמארח הוא זה שצריך להכין הכל, ושמחה שנראה שהיא הולכת ונעלמת.

 

[BrightEye]

כולן כאן מנסות להסביר לי איך להקל על המטלות וזה בכלל לא זה.

מבחינתי זה עומס מנטלי לארח. לא נהנית מזה בכלל (שונאת את זה למעשה), ו"מתמודדת" עם זה ועושה את זה כי אני חושבת שזה חשוב להפגש, וחשוב שלילדים תהיה מסורת של חגי משפחה ובית.
עכשיו יש עומס נוסף (מנטלי) בגלל הנכד ובגלל שיש חשיבות להפגש גם בפורמט שתי המשפחות המחותנות.
.
&nbsp

 

[BrightEye]

אני רואה שאני באמת לא מצליחה להסביר, וכנראה שאין

מי שמרגישה ככה.
בכל מקרה, אני יורדת מזה ותודה על הניסיון.

 

[אחותו של שקספיר]

עכשיו אני (אולי) מבינה את הסוגיה

שני נושאים שלקחתי מהדיון-
אני חושבת שהעובדה שהופכים להיות "משפחת הראש" ולא הזנב של משפחות ההורים שלנו , היא איזשהו תהליך של התבגרות (במוקדם או מאוחר אצל כולם) ושינוי הסטטוס הזה עלול להכביד.
אני חושבת שגם המנהג של "לארח/להתארח" עם משפחת המחותנים (אם ככה קוראים להורים של בני הזוג של הילדים) עלול להפוך למשהו מעיק מאד, גם בהיקף האירוח וגם באי האווירה האינטימית של משפחתי המקורית.

בכלל (וסליחה אם אני סוחבת את זה לכוון אחר ממה שהתכוונת)- אני מתקשה להתחבב /לחבב את המחותנים שלי. אני יכולה ויודעת לשמור על מערכת יחסים קורקטית אבל לא רוצה להפוך מפגש משפחתי שלנו לאירוע עם זרים. מילא המחותנים אבל גם הילדים שלהם , הנכדים שלהם והאחות שלה... בשבילי זה too much ובהחלטה מודעת אחרי 2 מפגשים כאלו- בחרנו את החגים לעשות בנפרד.
(אין במשפחת המחותנים שום רע- זה פשוט מעיק ומלאכותי ולא מתאים לנו).

 

[BrightEye]

נוצרו קשרים נחמדים שסבבה לשבת יחד

אבל אין ספק שאין כמו הגרעינית

ותאורטית אפשר להחליט החלטה כמו שהחלטתם, רק שנראה לי שחבל קצת.
ספרי איך הגעתם להחלטה הזו בלי יותר מדי עלבונות...

 

[אחותו של שקספיר]

כנראה שמתאים לשני הצדדים

הם משפחה הרבה יותר מסורתית
אנחנו חפיפניקים .
לשנינו יש שבט שלם מאחור - שהצירוף הופך את ארוחת החג לאופרציה של ממש.
היות ולהורים שלה יש קשר טוב מאד עם החותנים האחרים (איפה שיש גם נכדים כיום)- אז הם חוגגים יחד עם הבת דודה, והאחות החד הורית ואלוהים יודע מי עוד.
בחרנו למסד את הקשר ככה-התגלגל וכנראה שמתאים לכולם.
כן הולכים לשבעה, לביקור באישפוז של בית חולים, פעם חגגנו פיקניק עצמאות(לא מחייב מסורת וכשרות וכו) ופעם הדלקת נרות.
אבל לא את החגים הכבדים יותר.

ואם יש נעלבים מהצד השני? יכול להיות.
אבל לא אדפוק את האווירה המשפחתית "שלנו" לטובת העלבויות של אנשים שפחות חשובים לי.

 

[iris mom of two]

יהיה לך יותר קל

להביא את הבשולים וההכנות אליהם?
&nbsp
אני מבינה שהבעיה היא עם העומס הרגשי של כל כך הרבה אנשים בבית שלך. אבל אם את יוצאת מהבית שלך ונמצאת אצלם האם זה יותר קל?
&nbsp
אחרת, האם יפריע לך שהסדר יהיה תמיד בבית השני, ולפעמים אתם מצטרפים ולפעמים לא? ואת הסבתא שעושה דברים אחרים?

 

[BrightEye]

לא נראה לי אפשרי, איך את מחליטה כזו החלטה עבור מישהו?

להגיד למישהי- את תארחי כי יותר נוח לי?
לא יהיה לי נוח להגיע להחלטה כזו. זה לא פשוט עבור כולם (למרות שיש כאלו שלא סובלים כל כך או אולי רק לא אומרים?), וכולם עושים מאמץ.
נכון שיש משפחות בהן צד אחד עושה משהו ואחר משהו אחר.

 

[iris mom of two]

עם חמותי ועם גיסתי

לא היתה לי בעיה עם השיחה הזו.
&nbsp
לא פעם גיסתי אמרה לי, תארחי את כי לא בא לי להתעסק עם המשפחה של בעלי

. כמובן שעם מחותנים זה לא מקובל.
&nbsp
אבל להגיד לבנך וכלתך, אכפת לכם שאני אבשל אצלכם את ארוחת הסדר נשמע לי תקין לחלוטין.

 

[BrightEye]

מעניין (וזה מה שבאמת שאלתי) עד כמה זה שונה אצל כולם

ומה נראה מתאים לכל אחד.
אצלי למשל, אין מצב בכלל שהייתי מבשלת אצל הבת/הבן. מקסימום שואלת לגבי האפשרות שהם יארחו ואנחנו נביא אוכל (משני הצדדים).
הבעיה שנראה לי שלהם קשה אפילו יותר עם ילד/ים קטנים, ולא הייתי מפילה עליהם משהו שקשה לי. אבל אולי זו אפשרות עתידית.

 

[iris mom of two]

דברי איתם דוגרי אם את יכולה

יש דברים שקשה לאחד אבל קלילים לאחר. אני למשל מאד אוהבת לארח. בית מלא עושה לי שמח. הרעש והבלאגן לא מפריעים לי.
&nbsp
חמותה של גיסתי שונאת לארח. אפילו הנכדים שלה בקושי היו אצלה בבית. גסי, הבן שלה, מגיע לשם לעתים רחוקות. אנחנו מכירים אותם כמעט 30 שנים, הם היו אצלנו לא מעט, הם היו אצל חמותי לכל מני חגים. חמותי והיא הכירו עוד לפני שהילדים התחתנו, והיו שותפות בעסק.
&nbsp
הקשיים שלך מובנים, אבל כדי לשמור על קשרים עם המשפחה ולא לאבד את החגים תצטרכי להיות פתוחה עם הילדים

 

[BrightEye]

נכון

 

[חובטת שטיחים]

עושים את הסדר בבית מלון או בבית הארחה

יש מקומות שמאפשרים חדר אוכל פרטי למשפחה והם מספקים את כל השאר. זה כמובן לא זול אבל אם חשוב לכם כן להיות יחד בחג אבל בלי הבלאגן אז זה פיתרון טוב.

 

[BrightEye]

למסיבות ימי הולדת אנחנו משתמשים בפתרון הזה

כי יש לא מעט מסעדות שמאפשרות.
ליל הסדר נראה לי קצת יותר בעיה, אולי כי לביתיות בליל הסדר יש את הקסם והיתרון שלה?

 

[mykal]

את הפטנט הזה

אני כבר עושה השנה,
בגלל אבלות על הבת שלנו--החלטתי --(למרות שאוהבת ונהנית לארח)
לא רוצה שנהיה לבד, ויהיה טריגר לליל סדר עצוב רק של זכרונות.
יצאנו לבית מלון כולנו יחד, כולל האלמן והנכדים,
כך היינו כולנו יחד ולא לבד, לא ארחתי לא התאמצתי,
וכך נשאר עד סוף החג. זה הכי מתאים כרגע.
מתי נחזור להרגלים מפעם---לא יודעת, וזה גם לא חשוב.
כרגע זה פתרון נכון, אפילו כלכלית.