חדשה כאן..וצריכה לפרוק
שלום, את עיקרי תוכן הודעה זו כתבתי בפורום אחר, אך מישהי חביבה המליצה לי על הפורום הזה, ולאחר בדיקה קלה בגוגל יכולה להיות שזה המקום המתאים לפרוק עול. אז ככה: לפני מס' שבועות עברתי עם בעלי למשפחתו. זאת לאחר שאבי סילק אותנו מביתו. מאז אין לנו כמעט כל קשר. מעבר לזה אמי נפטרה, אין לי קשר עם משפחתה וגם למשפחתו של אבי אין לי כ"כ קרבה. כיום אני עדה ליחס חם שבעלי מקבל מאביו (חיבוקים, תשומת לב ואכפתיות אמיתית). כמובן וצפוי שדברים אלו יעלו בי את החסך שלי הקיים בנוגע למשפחה וחום. בנוסף מכיוון שהתחתנתי ועברתי דירה התרחקתי מחברות רבות (כמובן חוץ מהחברה הקרובה ביותר). ידוע לי שזה טיבעי, בייחוד ששאר החברות נמצאות במצב אחר בחיים (עדיין במסיבות, יציאות ובנים). אני מרגישה כאילו יצאתי מהמעגל הזה של החברות ולרוב זה בסדר, אך בצירוף המרחק הפיזי מחברה טובה, חסך של משפחה וזה שעדיין לא מצאתי עבודה, זה פשוט מכביד עליי. אני חושבת המון על זה שאני "לבד". זאת אומרת נכון שיש לי את בעלי, אבל זהו. גם היחסים האינטימיים ביני לבעלי לא תקינים. בחצי שנה האחרונה קיימנו יחסים בערך 10 פעמים
הוא בן אדם רגיש ומוטרד כרגע מהמון דברים (לימודים, בניית הבית שלנו וכסף), דברים אלו משפיעים עליו גם בפן המיני ולכן אני מנסה להבין. עדיין יש בינינו המון חיבוקים, ביטויי אהבה, נשיקות וחום. הוא החברה הכי טובה שלי.. ובכל זאת כאשר אין יחסי מין בינינו ההרגשה היא שמשהו חסר... הצרה היא שאין לי מושג איך להתמודד עם כל זה, נמאס לי כבר לחיות באי- שקט! אשמח לשמוע את דעתכם\ עצתכם. נ.ב הצוואר שלי נתפס לעתים קרובות כשאני בתקופות של "דיכאון", בברור קל על קינסיולוגיה נזכר כי מצב נפשי משפיע על המצב הפיזי, דבר שמאז ומתמיד האמנתי בו. מה עושים?
שלום, את עיקרי תוכן הודעה זו כתבתי בפורום אחר, אך מישהי חביבה המליצה לי על הפורום הזה, ולאחר בדיקה קלה בגוגל יכולה להיות שזה המקום המתאים לפרוק עול. אז ככה: לפני מס' שבועות עברתי עם בעלי למשפחתו. זאת לאחר שאבי סילק אותנו מביתו. מאז אין לנו כמעט כל קשר. מעבר לזה אמי נפטרה, אין לי קשר עם משפחתה וגם למשפחתו של אבי אין לי כ"כ קרבה. כיום אני עדה ליחס חם שבעלי מקבל מאביו (חיבוקים, תשומת לב ואכפתיות אמיתית). כמובן וצפוי שדברים אלו יעלו בי את החסך שלי הקיים בנוגע למשפחה וחום. בנוסף מכיוון שהתחתנתי ועברתי דירה התרחקתי מחברות רבות (כמובן חוץ מהחברה הקרובה ביותר). ידוע לי שזה טיבעי, בייחוד ששאר החברות נמצאות במצב אחר בחיים (עדיין במסיבות, יציאות ובנים). אני מרגישה כאילו יצאתי מהמעגל הזה של החברות ולרוב זה בסדר, אך בצירוף המרחק הפיזי מחברה טובה, חסך של משפחה וזה שעדיין לא מצאתי עבודה, זה פשוט מכביד עליי. אני חושבת המון על זה שאני "לבד". זאת אומרת נכון שיש לי את בעלי, אבל זהו. גם היחסים האינטימיים ביני לבעלי לא תקינים. בחצי שנה האחרונה קיימנו יחסים בערך 10 פעמים
הוא בן אדם רגיש ומוטרד כרגע מהמון דברים (לימודים, בניית הבית שלנו וכסף), דברים אלו משפיעים עליו גם בפן המיני ולכן אני מנסה להבין. עדיין יש בינינו המון חיבוקים, ביטויי אהבה, נשיקות וחום. הוא החברה הכי טובה שלי.. ובכל זאת כאשר אין יחסי מין בינינו ההרגשה היא שמשהו חסר... הצרה היא שאין לי מושג איך להתמודד עם כל זה, נמאס לי כבר לחיות באי- שקט! אשמח לשמוע את דעתכם\ עצתכם. נ.ב הצוואר שלי נתפס לעתים קרובות כשאני בתקופות של "דיכאון", בברור קל על קינסיולוגיה נזכר כי מצב נפשי משפיע על המצב הפיזי, דבר שמאז ומתמיד האמנתי בו. מה עושים?