חוויות לא שגרתיות

[פיקיבו]

היי

לא הודעתי למשפחות לא היה לי אומץ אבל שיתפתי את אמא שלי והמשפחה הקרובה שלי. שמישהו שם עומד למות , זה היה מפחיד וזה לא נעים בכלל לחלום את החלומות האלו כי התחושה היא מה עכשיו? להשאר עם הבשורה בבטן . לכן התייעצתי עם משהי שאמרה לי , לפני השינה לומר משפט כמו "אבא אני לא רוצה שתבוא לבשר לי בחלום על מוות" מידי יום וכך זה יפסיק ובאמת כבר שנה זה פסק אבל היה לי חלום מעניין אחר שבאתי למושב שלי וראיתי את אבא שלי ונכנסתי לבית של שכנה שאף פעם לא ביקרתי שם וכביכול היא מוכרת לי את הבית ואומרת לי שבחדר מסויים היא משאירה את התמונה של בעלה ז"ל עם נר נשמה שתקוע בקיר וכך נגמר החלום. סיפרתי לאמא שלי ותארתי לאמא שלי את החדר שיש תמונה גדולה של הנפטר, נר נשמה עם תגים של צה"ל ואמא שלי אמרה שנכון כך יש באמת בחדר. שבועיים אחרי אני מגיעה למושב שוב והבית הרוס הם הרסו אותו ובנו בית חדש כמובן לא מייד אלא במשך השנה. אז הפענוח שלי , שכנראה הנפטר העביר מסר עם אבא שלי שלא יהרסו אולי את הבית או שעומד לקרא אסון כי בשנה שחלפה הם מכרו את הבית הזה החדש, הבן הסתבך משהו לא חוקי והאמא נפטרה. אז אני לא יודעת איך ומה אבל זה יותר מידי צרופי מקרים. סליחה על המגילה

 

[העין השלישית של הצאט]

המקום ממנו באים החלומות

החלומות באים ממעמקי התת הכרה שלנו , ולא רק החלומות באים משם , גישות מיסטיות סוברות שהמציאות עצמה נובעת מתוך הנפש שלו זאת אומרת מוקרנת מתוך העולם הפנימי שלנו ושל כל העולם כולו, ולא רק זאת אלא שברמות התת הכרתיות הגבוהות אנחנו כולנו מחוברים שם יחד, כך שהחלום שואב ממקום קרוב יותר אל המקום ממנו מיוצר העתיד, אל המקום ממנו נובעת המציאות, מאותה סיבה יש אנשים שפתאום נמצאים בסיטואציה שהם יודעים שהם חוו אותה כבר קודם "דה ז'וו" כאשר אדם קשוב לעצמו פנימה , כשהוא נותן אמון במסר ובמשמעות שצפה אליו מבפנים הוא יכול לגלות שם עולמות שלמים, המוות כשלעצמו הוא מעין פרידה מצורת החים הזאת אבל אין זה אומר שהוא סוף הדרך, רוב העדויות והתחושות של מי שחווה חויות "מיסטיות" מעידות שהעולם שלנו הוא מודע כולו והוא אינסופי ושונה בכל מימד בתחושת הזמן מרחב שלו, ושכנראה המוות הוא מעין גיגול לצורת מודעות או הוויה אחרת, אפשר לומר שמסגרת הזמן שאנחנו מכירים פה היא חלקית למסגרת זמן פנימית או עמוקה יותר ששם אנחנו עדיין ממשיכים להשאר בתור נשמה , ושאליה אנחנו חוזרים עם סיום התפקיד שלנו כאן. לכן לא צריך כל כך לפחד מהמוות אלא לקבל אותו בשלוות נפש ובהבנה

 

[בובי וולנטינו]

זה תאוריה מאוד נחמדה אבל לא כ"כ מדוייקת

ספרים שאני יותר נצמדתי אלהים דנו ע"כ שניתן לצפות במגוון גופים שכל אחד מהם מייצג מערכת צ'אקרות אחרת מבטאים דחפים שאינם מודעים או מודעים חלקית. לגבי הנושא הזה של ההכרה יוצרת את החלומות, יש הגיון בעיקר בשטיפות מוח כשההכרה בעצם מכבסת את המידע שהועמס אליה במשך כל היום. הסברה שלי היא שלא כל החלומות נוצרות כביכול ע"י הנפש, אגב חוקרים מחקר השינה מהרצאה שאני זוכר טוענים שהרגעים בהם אנחנו חולמים מהווים חלק מאוד קטן באופן יחסי מכלל השינה. דבר השני שאני חושב שהוא די מרענן, ושוב זה מבוסס מעט על התנסות רוב ה"חלומות הצלולים" הם חלומות מוזנים, לעיתים נוצר קשר עם גורמים מהממדים האסטרלים שבעצם משדרים להכרה במצבים היפוגוגים (זמן המעברים בין התת מודע למודע ולהיפך) את מה שהם "המדריכים מלווים אסטראלים" תופסים כנכון או מועיל, הם לרוב משתמשים בארכיטיפים שאותם החולם עצמו מייחס למציאות, ומתרגמים עבורו את הייצוגיות של כל פרט ופרט בחלום למשל אם אדם מייצג עבור אדם שחולם צביעות, אומר משהו , זה עשוי להתפרש ההתייחסות של האדם אל אותו אדם ואל מה שנאמר יכולה להוות איזה רמז או בסיס להבנה. הם די משקיעים בזה המדריכים וזה די מעסיק אותם, במיוחד כשהאנשים הם גורמי מפתח אם האנשים מגלים מודעות לנושא הזה של חלומות ולאדם יש פוטנציאל זה מעסיק אותם פי חמישים והם בעצם נהנים מטיפוח הקשר כשהם למעשה לפחות בעיני עצמם מדריכי על גאונים שמסייעים לאותם אנשים, כשהתוצאה בפועל היא חסרת תועלת/סילוף גס/נזק/הצלחה לעורר עניין/ והצלחה לעורר מסר ותהיות אודות סיטואציה שלב בחיים משבר וכו. אם ישנו בסיס רוחני לאדם, והוא מפתח איזה שהוא מנהג לגבי חלומותיו לרוב יעשו הרבה מאוד בשביל לתת לו עוד ועוד חלומות לפי האסכולה של ברברה אן ברנן פיסקאית חוקרת חלל ואשת רוח לא קטנה ניתן לדלות המידע על המתרחש ביחידת התודעה אנוש, לפי תבניות חשיבה שמופיעות באופן כמעט מופשט דרך מארג הגופים בצורת המכלול השלם (חיבור של כל הגופים יחד , הרגשי, המנטלי, האתרי, וכו')

 

[בובי וולנטינו]

בהרחבה אני יכול להגיד עוד משהו

אומרים שזה די אופייני לצפיה אצל מודטים והופך הרבה מהם ל"יצורים אסטראלים" דיברתי מקודם על מצבים היפוגוגים ישנם אנשים, ואני לא נכנס ממש לפרטים של אילו שבעקבות תירוגלי מדיטציה מעמיקים, מסוגלים להיכנס אל השינה בצורה מודעת זאת אומרת שההכרה לא נופלת והם נכנסים לתהליך ערים. ההבדל הבלתי נתפס בין שני המקרים, זה שבמקרה בו ההכרה לא נופלת אתה הופך לבעל שליטה במעשים שלך באותם מישורים אסטראלים "המקריות" הזאת לרוב היא נדירה, עד כמה שידוע לי לרוב מאסטרים טיבטים מסויימים ניחנו ביכולת, אבל זאת לא מהות עבודת הם אוהבים להרגיע את ההכרה ולהביא אותה למצב של בהירות דרך המרת האנרגיה שעובדת לצורכי מחשבות ע"כ שהם מלמדים לקבע אותה למצב של "תחושה" בגלל שהשכל הוא אינטלקט בעצמו זה לא תמיד קל. עכשיו אפשר להגיד ככה איך זה שאתה אומר שהחלומות הם צלולים, ואח"כ הם משוטטים אסטראלית וכו' אני חושב שחלק מהזמן הדברים מתרחשים באופן הבא לעיתים במצב שבו השינה לא עמוקה או בסמוך להתעוררות , יש סיכוי שתזכור חלומות שהם מבוססים על רצף מחשבות שהתנקז לך בהכרה והוא מקבל ביטוי בצורת חלום , במקרים אחרים המדריכים שלכם עורכים את כל מה שהם רוצים לערוך דואגים "להעיר" אותך ברמה שהחיבור ההיפוגוגי יהפוך להיות זמין יותר ובתום התהליך עוזרים לך לרוב דרך "מכה רגשית" להתעורר ולזכור את החלום ע"פ שלרוב תתעורר ותזכור אותו, אח"כ שוב תיפול לשינה ולא תזכור אותו זה תרחיש שקורה בד"כ, אם אתה מאלה שקמים מהר או מעירים אותם אתה תזכור את זה.

 

[yotam pines]

וואלה

לאחותי יש מלא חלומות נבואיים. לדוגמא: פעם אחת כשהיינו קטנים היא ספרה לי שהיה לה חלום אנחנו יוצאים ממטוס ואז היא אומרת :"זה זה!" ואמא שלנו אומרת: "יותם (זה אני) תפסיק להציק לאחותך!" ושיש מלפנינו בניין שחור וישן. כעבור חמש (שזה לפני שנתיים) טסנו לאיטליה ואני מניח שאני לא צריך לספר מה קרה כי זה ברור.