חוק שילוב יצא לדרך

Diana M

New member
חוק שילוב יצא לדרך

אז זהו..מהראשון לספטמבר חוק שילוב נכנס לתוקפו. ויחד עם זאת ממש לא ברור לי כמה האוכלוסיה באמת מודעת להשלכות של החוק ומה המשמעות. ובהקשר זה אני מבקשת לשאול אתכם שאלה. האם הייתם משלבים את ילדכם בחינוך הרגיל בניגוד לחוות דעת מקצועיות רק כי אתם יכולים? אשמח מאוד אם תוכלו להשיב. תודה דיאנה
 

נ ג ה 33

New member
שאלת שאלה שגרמה

לי לשחרר אנחת דאגה, לא רווחה.. אני מודעת רק לחלק ממשמעות החוק. למשל, לא ברור לי האם ילדי יהיה זכאי גם להסעות ולטיפולים פארארפואיים באותה מידה שמקבל אותם במסגרת המיוחדת? אני כן הייתי משלבת בניגוד לחוות דעת מקצועית אם הייתי מאמינה באמונה שלמה שזהו הצעד הנכון לילדי.
 

Diana M

New member
טיפולים והסעות

אז זהו..שלא. ילד בעל צרכים מיוחדים אשר ישולב בחינוך הרגיל יעבור ועדת שילוב מוסדית (גן/בי"ס) , ועדה זו תקבע את זכאותו למשאבים במסגרת סל שילוב. טיפולים פרה רפואיים אינם מן המתחייב אלא אם כן ישנם במוסד ובמרבית המוסדות הרגילים אין כאלה וכמובן שאין הסעות כי ההנחה היא שילד משולב ילמד בבית הספר השכונתי שלו. אלא אם כן מדובר בילד בעל נכות המוגדר כזכאי להסעה ללא קשר לחינוך מיוחד. בקיצור ילד משולב לא יהנה מסל השרותים הרחב אותו קיבל בחינוך המיוחד, כולל לימודים בחופשות. כפי שהגדירה זאת חגית בודנקין (אמא של אלון, ילד בעל צרכים מיוחדים, במסגרת ההצגה שכתבה "החיוך של אלון") אנו ההורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים רוצים את האפשרות לשלב גם אם זה אומר כי האחריות לכל הנלווים היא עלינו. וכעת האפשרות ניתנת.
 

ריקי 04

New member
לדיאנה - את יודעת אם יש בחוק בשר ?

כלומר, מה מקבל ילד משולב בחינוך רגיל? (מעבר לאולי 17 ש"ש השתתפות בסייעת). ולשאלתך - שילוב זה אמצעי ולא מטרה, ואם ילד לא יתרם מהותית משילוב (ושניתן להשלים לו את כל מה שיחסיר מהחינוך המיוחד), עדיף שלא יהיה שם. וכמובן שצריך לחשוב גם על שיתוף הפעולה של הילדים מסביב, כדי שלא יקלע למצוקות על רקע הצקות... (אבל נראה לי שזו סוגיה לגיל בי"ס ולא לגיל גן, אז הם מאד קואופרטיביים). שורה תחתונה, הבן שלי משולב כי זה מקדם אותו, ויש לו מערכת תמיכה מלאה. ולגבי חוות דעת מקצועיות, מתחילת הדרך היינו מאד שלמים עם הבחירה שלנו ולא הקשבנו. הממסד די מתנגד ל-ABA, כשראינו שהם לא תורמים לנו- ניתקנו מגע. אחרי חצי שנה מצאנו מכון אחר, לקחנו מהם מה שהיינו צריכים ולא ממש הקשבנו לדעתם על ABA (הפסיכולוגית "המליצה בחום" על חינוך מיוחד, הקלינאית לפחות הודתה שהיא לא מכירה. באיבחון לפני כמה חודשים בעלי אמר שפשוט ראו לפסיכולוגית בעיניים את ה"וואו כמה הוא התקדם - ואני אמרתי להם לא לעשות ABA). מבחינתי חוק שילוב טוב, כי הוא חוסך להורים כמוני מאבקים בירוקרטיים מיותרים, למרות שבאמת לעירייה שלנו מגיעות אלף תודות ונשיקות על שיתוף הפעולה המלא, ומכל הלב שקיבלנו עד עכשיו (גם אם מקצועית היא העירה שהיא מאמינה בחינוך מיוחד, אבל הרבה לפני החוק, הדגישה שזו בחירה שלנו).
 

Diana M

New member
מה אומר החוק

החוק אומר כי מעתה לא ניתן להקצות משאבים מסל שילוב לילדים שאין בידם מסמכים קבילים המעידים על לקותם ועל הלקות להיות משמעותית . כלומר רק ילדים אשר בידם מסמכים קבילים המעידים על לקותם והסתגלותם לכתה על כל המשתמע מכך (לימודית, חברתית, רגשית, התנהגותית) בעייתית ביותר, יוכלו לעבור ועדת שילוב לצורך קבלת משאבים. ילדים אשר יוכרו על ידי המערכת הזכאיים, יקבלו תמיכה במסגרת החינוך הרגיל. במה זה שונה ממה שהיה עד היום? ילדים שקיבלו עד היום סיוע ללא מסמכים קבילים לא יוכלו לקבל סיוע זה וכך ילדים בעלי צרכים מיוחדים באמת, יקבלו היקף סיוע רחב יותר. יחד עם זאת הקביעה לגבי הזכאות והיקף הסיוע בידיי המוסד החינוכי והוא זה שיקבע בנדון. צר לי, על פי ראייה שלי, איני רואה כיצד ילד הלומד בחינוך המיוחד ונהנה מכל כך הרבה משאבים : כתה קטנה, סייעת, מטפלים בתחומים שונים, יום לימודים ארוך (בחלק מהמסגרות, תלוי בלקות) לימודים בחופשות ועוד, יוכל להשתלב בבית ספר רגיל ללא תמיכה מאסיבית של הוריו. הורים אשר יוכלו לתמוך באופן ניכר ומקיף אולי יוכלו להגשים משאלת לב ולראות את ילדם בחינוך הרגיל, אחרים , אולי יגשימו משאלת לב אך לא בטוח כי יביאו לקידום או רווחת ילדם. חשוב לי לציין כי אני מתייחסת לילדים בעלי צרכים מיוחדים הזקוקים למסגרת של בית ספר לחינוך מיוחד, על פי קביעת ועדת השמה (אוטיזם, פיגור, הפרעות נפשיות, לקויות למידה מורכבות רב תחומיות וכד'). ודווקא ילדים אשר למדו בכתות חנ"מ במסגרות רגילות או שהו בחינוך הרגיל יוכלו באמת להנות משרותים מקצועיים ורחבים יותר. איתם, החוק דווקא מטיב. וכמובן שאני מסכימה לחלוטין לדעתך בדבר השילבו כאמצעי ולא כמטרה. למרות שישנה גישה הטוענת כי השילוב בהחלט מטרה בפני עצמה וגם הטעונים המועלים שם בעלי משקל. דיאנה
 

doroniz

New member
חוק מול ביצוע

אני מסכים עם ריקי שהשילוב הוא אמצעי ולא מטרה - הוא צריך, בראש ובראשונה, להתאים לילד/ה ולצרכיו/ה. צריכה להיות נכונות של המימסד ובעיקר של ביה"ס המשלב (ילדים וצוות). צריך להיות ליווי והדרכה לכל אורך הדרך. נכון להיום משרד החינוך והאגף לחינוך מיוחד לא הראה נכונות לקדם את נושא השילוב - לקדם בפועל, לא במילים. אני מתכוון בעיקר לשילוב היחידני (של בודדים בכיתות רגילות). אסייג את דבריי כבר עכשו - אני מכיר בעיקר את נושא השילוב ברצף ה-PDD/אוטיזם. כן נפתחו ונפתחות כיתות PDD בתוך בתי ספר רגילים ואל אחת כזאת אנחנו (אשתי ואני) מעבירים את בננו בשנה"ל הקרובה. אם עומר היה מתאים לשילוב יחידני (והוא לא) אינני בטוח שהייתי עושה זאת לאור המצב בפועל במשרד החינוך ובאגף לחינוך מיוחד. חוסר התמיכה בטיפולים פארא-רפואיים וסיוע נוסף עלול לגרום ליותר נזק מתועלת. אני מצפה מהאגף לחינוך מיוחד שיישם את התיקון לחוק החינוך המיוחד. הדבר היה צריך להיעשות עוד לפני התיקון עפ"י רוח דברי החוק לחינוך מיוחד ברישא של החוק. אין זה הוגן (וזאת התבטאות עדינה) לדרוש מההורים להילחם באופן פרטי (ולא רק מלחמות כספיות) עבור תוספות טיפוליות לילדיהם - להורים יש די והותר בחייהם עם עצם היות ילדם ילד בעל צרכים מיוחדים. אני אעצור כאן - דיאנה, הצלחת לפתוח צוהר בתיבת פנדורה. דורון.
 

Diana M

New member
משאבים

הכל מתחיל ונגמר בסוגיית המשאבים. אמנם חוקקו חוק, אך לא נוספה שעה אחת נוספת לסל השעות , משמע נשארנו עם אותן שעות ואיתן עלינו ליישם את ההרחבה לחוק חינוך מיוחד. בעצם, בוא ואגלה לך סוד, זה בדיוק מה שעשינו עוד טרם חוקק החוק, במסגרת "תוכנית השילוב" כעת התוכנית קיבלה מעמד חוקי. יתכן והיו מקומות בארץ בהם התוכנית היתה עדיין בגדר בחירה, במקום בו אני עובדת התוכנית מזה שש שנים, עובדה בשטח, כך ששינויים מהותיים לא יהיו. מה כן יהיה?, אם עד עתה ניתן היה לטפל בכל ילד על פי חוות דעת המחנכת או צוות בית הספר, כעת לא . כעת הורים שירצו כי ילדם יטופל יהיו חייבים בהגשת מסמכים קבילים, מצב המעמיד את הילדים בעלי הצרכים המיוחדים הקשים בעדיפות שכן להם יש מסמכים קבילים לצורך קבלת טיפולים. לענין היישום המעשי וההתכוונות של המשרד בנושא שילוב, ישנה התכוונות רבה מאוד והמשרד בהחלט פועל ללא סוף לקידום נושא השילוב, יחד עם זאת בהחלט קיימת מגבלה רצינית של מימון. הרי ברור לכולנו כי לא ניתן לשלב ילד אוטיסט בחינוך הרגיל ללא ליווי מלא של סייעת, קלינאית תקשורת שהתמחתה בנושא, מטפלים ריגשיים, השתלמויות לצוות המשלב, ליווי והדרכה של אנשים המתמחים בכך ובטח יש תנאים נוספים שיש לקיים. מי מסוגל לממן את זה? לא משרד החינוך במצבו הנוכחי. אז מה נשאר לנו? לגרור את המשאבים של ילד כזה מתוך בית הספר לחינוך מיוחד לתוך בית הספר הרגיל? תוך כלום זמן זה לא ישאיר אפשרות תיפקוד לבית הספר המיוחד ויהיה צורך לסגור את אותו, מצב שישאיר עשרות רבות של תלמידים ללא מסגרות מתאימות. וביננו, גם זה הרי לא יספיק כי ברור שאיגום משאבים מביא לחיסכון בעוד שפיזור, לעלות גבוהה יותר. לסיכום, אין ספק כי במצב הנוכחי ילד הזקוק למסגרת של מוסד לחינוך מיוחד, לא יוכל לקבל מענה משביע רצון במסגרת רגילה, אלא אם כן הוריו יממנו מכיסם את כל ההפרשים, ועל פי ההנחה שלי, זו עלות גבוהה מאוד. תיבת פנדורה? אולי.. אך לדעתי על ההורים לבחון היטב את הרווחים ואת ההפסדים שבהוצאת ילד ממסגרת מיוחדת והעברתו למסגרת רגילה. דיאנה
 

yonitbrk

New member
חוק שילוב

הי דיאנה. לגבי החוק שילוב תוכלי בבקשה להזכיר לי מה אומר החוק שילוב? האם מדובר בשילוב על חשבוננו דהינו שאם יש צורך בשילוב בעזרת סייעת אז הסייעת היא על חשבוננו? לגבינו בשלב מסויים חשבנו לשלב את עומר ( אחד התאומים - אוטיסט שמצבו קל ביותר אבל מבחינה קוגנטיבית הוא מחונן ) אבל הקטע של מימון הסייעת די הפיל את הרעיון והוריד אותו מהפרק . מה גם שידוע לנו ומוכרות לנו בעיות ההתנהגות , הסתגלות קשה בגן, בעיות עם קבלת מרות של אדם מבוגר (גננת או מדריך כלשהוא שצריך לציית להוראותיו) וכאן ידענו שכל ההמלצות המקצועיות להשאיר אותו בחנ"מ מוצדקות ולמרות שהוא מבוזבז מבחינה קוגנטיבית וחלק מהבעיות נובעות משיעמום בגן החלטנו לקבל את ההמלצות ולא להילחם בהן.
 

Diana M

New member
שילוב

יונית, אם הבעיה היא רק סייעת, אני מאמינה כי ניתן בכל זאת לקבל סייעת צמודה ממשרד החינוך. או לפחות חלקיות משרה של כזו ואז ההשלמה מכיסכם תהייה קטנה יותר. אך על פי תאורך יש צורך בהשלמות נוספות, כגון טיפולים ריגשיים וכו' וזה אכן מצב המעלה את השתתפות ההורים במימון. יחד עם זאת ישנן מסגרות חינוכיות אשר תהיינה מוכנות לקחת על עצמן אתגר כזה ולהתמודד עימו לא רע. מאוד תלוי במסגרת ומאוד תלוי בשיתוף הפעולה ביניכם. אך גם אם בנך בחינוך המיוחד, אין שום סיבה שלא ישיג מטרות לימודיות בהתאם לכישורים הקוגנטיביים שלו. בדיוק לשם כך ישנה תוכנית הלימודים האישית (תל"א) אשר נועדה לאפשר לכל ילד לקבל התייחסות על פי צרכיו. אולי יש צורך לגייס את הצוות לצורך קידומו של בנך בתחום הלמידה. דיאנה
 

שרון123

New member
מנסה לענות

אני עונה רק מניסיוננו, האמת היא שניסיתי לקרוא את התשובות האחרות בשירשור, הן ניראות חכמות, אבל אני ממש עייפה וקשה לי להתרכז, בכל זאת אני מנסה לענות. ירדן, האושר שלנו, תיכנס (כניראה, עוד אין אישור סופי), ללמוד בכיתה קטנה בבי"ס רגיל, מתחילת השנה שעברה אנחנו מאד התלבטנו בין המסגרות האפשריות, ירדן סובלת משילוב של די הרבה קשיים סנסומוטוריים, ניראה בהתחלה ששילוב מאד מתאים לה בגלל שהיא מאד אוהבת ואהובה על הילדים, אבל במשך השנה ראינו שאנחנו נלחמים בטחנות רוח, והחלטנו לעבור לכיתה קטנה. ההחלטה הייתה לגמרי בידינו, היו יותר מקשובים לנו, אולי אפילו ניסו להתאים את ההמלצה למה שאנחנו חשבנו. הבעיה היא שגם מורות שמאד רוצות לשלב, לא מצליחות מחוסר זמן ומשאבים, באמת לקדם את הילד המיוחד. וברגע שהיו בעיות, כל הרעיונות הגדולים נזנחו, והרגשנו שאנחנו צריכים להתחנן לטובות, ושלא באמת מתכוונים לעזור לנו. הסייעת שקיבלנו הייתה ממש לעג לרש, אפילו ילד רגיל לא הייתי נותנת לה לחנך, ובטח שהיא לא מתאימה לעבודה עם ילדים עם צרכים מיוחדים. יכול להיות שאם היינו מאד מתעקשים, ומוכנים להשקיע המון אנרגיות וכסף, השילוב כן היה תורם לה יותר מאשר כיתה קטנה. אבל במצב כמו שהיה השנה, היה ברור לנו שזו תהיה טעות להמשיך. אני מכירה אב לילדה PDD שראיין 350 מועמדות לתפקיד סייעת לבת שלו שהוא ישלב בשנה הבאה בגן רגיל, ויממן את הסייעת לגמרי מכיסו. לי הייתה רתיעה גדולה ממעבר לחינוך המיוחד, שפחת כמעט רק בזכות הפורום הזה. מצד אחד, טוב שלהורים ניתנה האפשרות להחליט, מצד שני, אני חוששת שהרבה הורים שרק פוחדים מהסטיגמה של החינוך המיוחד, ישלחו את הילדים שלהם, למיסגרת שפחות מתאימה להם.
 

נונינה1

New member
חוק השילוב+מיתון=לעשירים בלבד

זה מה שיוצא........ לכל שינוי מערכתי יש להקצות משאבים להערכות נכונה. במצב הנוכחי של מערכת החינוך בארץ אין משאבים לשוטף שלא לדבר על הערכות לשינויים. ולכן מי שאין ידו משגת להקים צוות טיפולי פרטי שיתמוך בשילוב, פשוט יפחד שהילד ישאר בלי תמיכה וישאיר אותו בחינוך המיוחד -שם לפחות יש תבנית ידועה, מנוסה, ומקצועית. וזה לדעתי עדיף על שילוב לא מקצועי שעלול להיות טראומטי לילדים.
 

Diana M

New member
לצערי הרב יש משהו בדבריך נונינה

החוק למעשה נותן לגיטימציה להורים החפצים בכך , להגיע לחינוך הרגיל. קשה לאמר שהוא נותן גיבוי מעשי לכל ילד שהוריו חפצים שילמד בחינוך הרגיל. אני חייבת לציין כי משרד החינוך , בחוזר שיצא בימים אלה בנושא , עשה מאמץ אדיר ליצור מצב שיויוני. אך קשה לאמר כי ילד שהוריו בעלי אמצעים יקבל טיפול זהה לילד שהוריו אינם בעלי אמצעים. יחד עם זאת לצערי, אני חייבת להודות כי אותו כנ"ל מתקיים בכל תחום וענין, למשל טיפולים רפואיים. דיאנה
 

doroniz

New member
לא מסכים

דיאנה, המצב שאת מתארת הוא המצב נכון ללפני החלת החוק, ואם זאת דרך ההסתכלות על החוק אז הרי שהחוק לא עשה שום שינוי. אם הוא לא עשה שינוי, אז בשביל מה הוא חוקק? התיקון לחוק החינוך המיוחד נועד בכדי לתקן את חוסר השויון בין תלמידי החינוך המיוחד לבין תלמידים עם צרכים מיוחדים שועדת ההשמה קבעה שהם יכולים להשתלב בחינוך הרגיל אבל עדיין נזקקים לסיוע (סייעת, טיפולים פארא-רפואיים, הארכת יום לימודים וכו'). שירותים אלה לא ניתנים לתלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל באותה מידה שהם ניתנים לתלמידי החינוך המיוחד. הטיעון המרכזי של ית"ד ושאר העמותות בבג"ץ היה (ונשאר) שעצם ההשמה בחינוך הרגיל אינה משחררת את משרד החינוך מהקצאת משאבים נוספים לאוכלוסית הילדים עם הצרכים המיוחדים בתוך כותלי ביה"ס. דורון.
 

Diana M

New member
למה אינך מסכים?../images/Emo13.gif

אני חושבת שאם תקרא את דברי שוב, תראה כי אני מסכימה איתך.
 

doroniz

New member
הסברים

קראתי שוב את דברייך. אם להסתכל על התיקון לחוק החנ"מ (חוק השילוב) כמו שאת מסתכלת עליו אז חבל שהוא חוקק בכלל, מפני שהוא לא יוצר הזדמנויות אמיתיות לשילוב לילדים שיכולים להשתלב. היות ואני יודע שזאת לא היתה כוונת ומטרת החקיקה הרי שיש בינינו אי-הסכמה על דרך ההסתכלות על החוק ויישומו. הלואי ואי ההסכמה היתה מסתכמת ומסתיימת בינינו - לא את ובודאי לא אני קובעים את מדיניות משרד החינוך והאגף לחינוך מיוחד. ישנם גורמים בהנהלת האגף לחינוך מיוחד שאינם ששים לשילוב ובודאי שלא לשילוב הפרטני. מאוד חבל שחלק ממובילי החינוך המיוחד בארץ לא רואים את החשיבות הטמונה בשילוב החריגים בקהילה. דורון.
 

Diana M

New member
התפיסה שלי את החוק

היי דורון. חוק השילוב בהחלט מעמיד באור חדש את נושא שילוב התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים בחינוך הרגיל. א. הוא פותח דלת ומאפשר זאת. אם כי לא לא באופן גורף כפי שחשבתי שיהיה ויש בכך גם צדדים חיוביים מאוד. ב. הוא נותן סל משאבים לחינוך הרגיל להתמודד עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים המגיעים לחינוך הרגיל. ג. הוא יוצר מסגרת מקצועית מובנית ויסודית לטיפול בתלמידים אלה. ד. הוא מונע בריחת משאבים לכיוון תלמידים שאינם זכאיים וכך סל השעות פר ילד גדל לטובת הילדים בעלי הצרכים המיוחדים. ה. המדינה באמצעות החוק הצהירה באופן הכי ברור שניתן שילדים בעלי צרכים מיוחדים, זכאיים ללמוד כשווים בקהילה הטבעית שלהם. איפה הבעיות? (לדעתי) א. משאבים מצומצמים מדי. ב. כתות גדולות מדי (שוב משאבים) ג. העדר תשתיות טיפולים ומבניות בבתי הספר הרגילים (התאמה מבנית, חדרי טיפולים וכו') (שוב משאבים?) ד.הפניית משאבים שנוצלו בעבר עבור תלמידים מתקשים ובעלי לקויות למידה שונות לטובת ילדים בעלי צרכים מורכבים יותר, ללא פיצוי הראשונים שכעת כמעט ולא יקבלו סיוע. (משעמם , אבל שוב משאבים..) אלה הבעיות המרכזיות שאני רואה. בענין שילוב יחידני, אם כל הרצון הטוב אני לא מצליחה להבין כיצד מדינה כמו מדינת ישראל תהייה מסוגלת לממן שילוב יחידני של ילדים בעלי צרכים מיוחדים כפי שאתה מכוון אליו. נניח שלומדים בבית ספר רגיל שני ילדים כאלה ואתה מציע לתת להם את אותו סל טיפולים שהיו מקבלים לו למדו בחינוך המיוחד: קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, תרפיה ריגשית כלשהי, סייעת צמודה, יום לימודים ארוך, הארכת שנת לימודים, שרותי אחות, רופא, עובדת סוציאלית ושרותים נוספים. מלבד החלק הלוגיסטי שהוא בעייתי ברמה מורכבת ביותר, איני רואה כיצד ניתן לממן דבר שכזה. ברור הרי לכולנו שפיזור משאבים מביא לעלויות הרבה יותר גבוהות מאשר איגום משאבים (מתן אותם משאבים במסגרת אחת). יתכן ואתה מצליח לראות כיצד במצב הכלכלי של מדינתנו הדבר אפשרי, אני לא מצליחה לראות זאת. הייתי שמחה לו היינו חיים במדינת רווחה הרבה יותר עשירה ומתקדמת. אך בפועל זה רחוק מהמציאות. דיאנה
 

doroniz

New member
קיצוצים

אני אענה לגבי נושא השילוב היחידני. אנימסכים לכל מה שכתבת בהודעה האחרונה ולמען האמת גם לכל מה שכתבת בהודעות הקודמות בשירשור הזה. ובכל זאת - ההתחלה של חוק החינוך המיוחד מגדירה מפורשות שהעדיפות הראשונה היא לא לשלוח ילד לחינוך המיוחד, אלא לנסות לתת מענה לצרכיו המיוחדים במסגרת החנוך הרגיל. אם משרד החינוך היה פועל ברוח זו, ובודאי לאחר התיקון לחוק, הדברים היו נראים אחרת. יש סתירה מוחלטת בין נוסח החוק ונוסחי חוזרי המנכ"ל לבין הביצוע בשטח והתירוצים ו/או הסיבות רבים. לשם דוגמא - מפקחת של החינוך המיוחד שאומרת לפרוטוקול שעד שצורך מסוים (לפתיחת כיתת גן PDD משולב) לא יובא בפניה היא לא תדון בו. תפקידה בכח הוא לאתר את הצרכים ולפעול לפתיחת מסגרות עפ"י הצרכים. יתרה מזאת, גם כשהובא בפניה הצורך ע"י עבודת בילוש וחיפוש של ההורים, היא עדיין התפתלה כדי לא לפתוח את המסגרת. לבסוף, לאחר לחצים וריבוי ישיבות ופגישות המסגרת נפתחה. הסיפור הזה הוא מלפני 3 שנים, עוד לפני המשבר הכלכלי הנוכחי. דורון.
 

doroniz

New member
חדשות

הבוקר, בחדשות השעה 8:00, הודיעו שיישום התיקון לחוק החנ"מ לא יבוצע בשנה"ל הקרובה כי האוצר מסרב להעביר את הכספים למשרד החינוך, למרות שמשרד החינוך הגיש תכנית מקוצצת ליישום החוק בשנה"ל הקרובה. קבוצת הורים פנתה ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבדוק את הנושא. כל-כך הרבה ישיבות ודיונים עם טובי המומחים וגדולי המדינה (ח"כים ושרים ויועציהם) - לבסוף החוק יצא לאויר. אבל הביצוע: לא צריך. אין כסף. אלה מאשימים את אלה. בשטח אין כלום. דיאנה - עכשו את מבינה איפה חילוקי הדעות בינינו? מה שיפה וטוב לנייר, לא תואם את השטח. פקידי האוצר והחינוך לא מכירים את השטח - וזה נכון לא רק לגבי החינוך המיוחד וחוק השילוב.....ראי את כל מקרי החד-הוריות.... די, אני עוצר כאן. חייב קפה וסיגריה - להירגע קצת. דורון.
 

ריקי 04

New member
שילוב והשלמת טיפולים

הבן שלי, כאמור, משולב מלא. היום אני די מטוזזת על טיפולים אחה"צ. בשנה הבאה אנחנו מצטרפים לתוכנית אחה"צ של אלוטף תל מונד. מיועדת לילדים המשולבים בגנים רגילים, וכוללת קלינאית, מרפאה בעיסוק, תרפיה במוסיקה, אומנות... בקיצור, פעמיים בשבוע, שלושה טיפולים כל פעם (סה"כ שישה בשבוע - לדעתי די קרוב לחינוך המיוחד). בקיצור, כמו שאלו"ט הרימו את הנושא, גם משרד החינוך היה יכול, לו רצה להרים פרוייקט דומה. על בסיס אמצעים קיימים, המבנים של הגנים התקשורתיים (או גנים שפתיים, שהם רק עד אחת), לתת את ההשלמה הנדרשת למי שמשולב בחינוך רגיל. פה כבר לא מדובר במשאבים מטורפים (רק עוד משכורת לצוות אחה"צ), אבל דורש רצון, שיתוף פעולה וקצת שינוי כיווני מחשבה. סתם רעיון, כי כמו שאת הצגת את זה דיאנה - אז ההשלמה לתנאי חינוך מיוחד היא באמת לא מעשית.
 
למעלה