חזרה לעבודה - מלחיץ

[יעל בוגו]

חזרה לעבודה - מלחיץ

היי לכן! ב1.12 מסתיימת לי חופשת הלידה לאחר שהארכתי אותה בחודשיים. משימה זו לא היתה קלה ויצרתי תקדים בקיבוץ. לבסוף הסכימו להארכה.וכך במקום לחזור ב 1.10 חוזרת חודשיים מאוחר יותר. הנסיך הקטן יכנס לבית תינוקות ויהיה ,כרגע, עם עוד שני תינוקות ושתי מטפלות. בית התינוקות בקיבוץ פשוט מהמם ןגם המטפלות נהדרות . עובדות אלו מקלות עליי מאוד . יחד עם זאת קשה לי . רעיון הפרידה מלחיץ אותי, גורם לי לכאב חד . העובדה שחוזרת למקום עבודה שאוהבת מאוד גם מקלה עליי , אבל למרות זאת כאשר חושבת על הבוקר שבו אביא את הנסיך ואשאיר אותו מכאיבה לי. כרגע אני נותנת לו לאכול בכל פעם שרוצה (מניקה אותו) ויודעת שיכאב לי מאוד , לדוגמא, שהוא יבכה בגלל שהוא רעב והמטפלות יבחרו ``למשוך`` אותו. כואבת לי המחשבה שהוא ירצה את אמא שלו, יהיה במצוקה ולא אהיה לידו. נכנסת לראשו וחושבת למה אמא עוזבת אותי? למה אני לא נשאר איתה? משתפת אתכן ותוך כדי כתיבה דמעה מבצבצת. אשמח לשמוע מחוויותיכן.. יעל בוגו.

 

[תות שדה]

וואו יעלי!!!!

גם אני מקיבוץ ואני מתפעלת מגודל ההישג!! הארכת בחודשיים - את מדהימה! כל הכבוד!

 

[משמש]

אני מקנאה בך

יעל שלום הקושי שלך ממש מובן לי, אני עומדת במצב דומה שכשיגיע בני לגיל חצי שנה (בעוד חודש) אחזור בהדרגה לעבודה ואצטרך להפרד לכמה שעות... ההבדל הוא שאני מאוד מקנאה בך שאת חוזרת לעבודה בלב שקט כי יש לו מסגרת כל-כך טובה, אמינה ומרגיעה! כקיבוצניקית שעזבה לא מזמן, אני נורא מתגעגעת לביטחון שנותן החינוך הקיבוצי ולבית התינוקות הכל-כך איכותי לעומת האופציות שעומדות בפני כרגע בקריות. הקושי בפרידה נשמע לי כמעט אוניברסלי אבל זה אחרת לגמרי כשחוזרים לעבודה בלב שקט שיש שם על מי לסמוך! הלוואי עלי...! להתראות משמש

 

[marinka]

בנות, אני באותה מצוקה

שלום לכולם. בני יהיה בן 8 חדשים השבוע ועד היום אף אחד חוץ ממני לא טיפל בו. ובכן, הגיע הזמן ויצאתי ללימודים והפרידה הייתה קשה מאוד. מצאנו מטפלת נחמדה, אבל היא הבריזה לנו בסוף, והיום אנחנו בלי סידור ממשי לתינוק. השכנה מטפלת בו, אבל היא פשוט נוראית- מסריחה מסיגריות, צועקת, גסה, בקיצור- הסיוט של כל אימא. אבל נראה שהיא דווקא אוהבת אותו. חוץ מזה הוא רגוע, אוכל טוב וממשיך לישון כל הלילה. אבל גם הסידור עם השכנה הוא לשבועיים בלבד. אחר כך- אין לי שמץ של מושג מה יהיה. הלב שלי פשוט נקרע וקשה לי להתרכז בלימודים נ.ב.- אני מחפשת מטפלת דחוף עם מגורים

 

[יעל בוגו]

שווה לבקש

תותי היי! הארכת החופשה לא היתה קלה . מנהל הקהילה לא אישר לי . (לא בתקנון), הוא אמר שאם אהיה ``חולה`` זה בסדר. אני סרבתי להתחלות. אמרתי לרכז משאבי אנוש , שמקסימום לא אקבל תקציב. (כמו בעיר שלא מקבלים משכורת). או על חשבון ימי חופש. לאחר מכן היתה לנו שיחה עם מזכירת הקיבוץ והסברתי לה שזה צורך. צורך שבא עמוק עמוק מבפנים. לשמחתי הרבה היא אשרה לי. כקיבוצניקית את בטח יודעת שלאנשים היה ויהיה מה להגיד. ובהרבה הזדמנויות הם בוחרים לשאול :בן כמה הילד? מה עןד לא הכנסת אותו לבית תינוקות ?.... לא יכולתי להתעלם לחלוטין מכל ההערות הללו , אך בהחלט בחרתי לא לקחת יותר מדי ללב ולהנות מכך. הרווח הוא של כולם , לדעתי גם של הקיבוץ ,כייש לו חברת קיבוץ לא ממורמרת. בהצלחה - שלך יעל.

 

[אמא של אלון]

הי יעל אני איתך P-8

בס`` הי יעל (-8 אלון בן 5 חודשים וגם אני נאלצתי לחזור לעבודה בשבוע שעבר, אז כן בימים קודם לכן וביום הראשון שהבאתי את אלון למטפלת אז הדמעות ירדו, אבל ..אם את יודעת שהמטפלת שלך טובה וכשתראי שהתינוק שלך בסדר שם וטוב לו אז ההרגשה שלך תהיה יותר טובה למרות שאין כמו אמא...ושתדעי לך הדבר הכי טוב בעבודה זה הרגע שאת יודעת שהיא מסתימת ואת הולכת לפגוש את הנסיך שלך....(-: שיהיה בהצלחת עם המון אמפטיה...אמא של אלון. (-;