חיים מחדש דרך הילדים

חיים מחדש דרך הילדים ../images/Emo189.gif

זה ידוע שהרבה הורים מנסים לחוות ילדות/בגרות מחודשת דרך ילדיהם, ולמשל יש הורים שדוחפים לדוגמנות כי הם היו רוצים להיות דוגמנים, או להצליח מבחינה חברתית כי הם לא היו מקובלים. ולחץ ועידוד יכול להיות טוב במידה מסוימת, אבל יכול בהחלט להרוס. מוכר לכם
מה דעתכם על הורים שמנסים לחיות מחדש את החיים שלהם דרך הילדים
 

litzuf

New member
לפי דעתי... הם עוששים טעותתת.

והילד או הילדה... לא יהנו ממה שהם עושים... עם זה הגיע מדחיפה....
 
אני קוראת לעצמי-חיה דרך הילדים שלי.....

אבל רואה זאת מזווית אחרת שציינת... אני מביטה המון על הילדים שלי,בוחנת אותם,ומתענגת על איך שהם גדלים...אני מדמיינת את עצמי בגילם,ומקנאה איזה חיים מאושרים היו להם,לעומת הילדות שלי. אני שמחה שאני מצליחה לתת להם כל מה שלא קיבלתי....גאה שהבן הגדול כ"כ הצליח בלימודים וסיים בגרות בהצטיינות,לעומתי שמרוב לחץ בבית,לא הייתי מרוכזת בלימודים ובקושי יכולתי ללמוד...... מתה מהתרגשות שאני רואה את הבת האמצעית רוקדת כבר המון שנים בלהקת מחול יצוגית וכ"כ נהנית מזה,לעומתי שבחיים לא רשמו אותי לאף חוג. מתענגת על האהבה שהקטנה נותנת לי,היא כ"כ מחבקת ומנשקת....לעומת הילדות שלי שבחיים לא קיבלתי חיבוק ונשיקה. אני בהחלט חיה מחדש דרך הילדים שלי
 
אם את מתכוונת לזה שילדים מגשימים חלומות

של הוריהם - אני נדהמת כל פעם מחדש לשמוע - "כשהייתי קטנה רציצי להיות זמרת וההורים שלי לא הרשו לי - עכשיו אני אשלח את הבת שלי לחוג מוזיקה ושירה כדי שהיא תהייה זמרת". ואם הבת רוצה להיות מורה לספורט? שחיינית? רואת חשבון? זה בעיני פסול שהורה מגשים את חלומו דרך ילדו במקום לעשות זאת בעצמו.
 
כשאני הייתי ילדה ידעתי שאמא שלי

מכוונת אותי לדברים שהיא רצתה להיות ולא היתה וכאן התחילה ההתמרדות שלי. את ילדי אני מעודדת לפי נטיות ליבם. אני קשובה לרצונותיהם ואחרי שבחרו כיוון אני איתם שם.
 

SIKU

New member
לדעתי זה יותר מורכב.

הרבה פעמים אנחנו לא רוצים שהילדים יחזרו על טעויות שלנו (במיוחד כשהם כל כך דומים לנו) אז אנחנו מנסים ללחוץ עליהם לשנות כיוון או להשתדל יותר. אני נותנת לילדים שלי לבחור את הכיוון שלהם אבל כמובן שיש לי קורת רוח כשהם בוחרים את מה שמדבר אלי. אני חייה מחדש דרך הילדים כרמת ההזדהות שלי איתם היא מאד גבוהה. כמו שאני מאושרת מההצלחות שלהם אני כואבת את הבעיות שלהם.
 

Taxwoman

New member
אני אישית...

בתור בת 14, אני עושה מה שאני אוהבת. אני לומדת פיתוח קול ושרה באחת מהלהקות הייצוגיות של העיר שבה אני גרה, ואמא שלי לא שרה במקצועיות. אבא שלי שר, טוב מאוד יש לציין, אבל זה לא תחום העניין שלו. לאחרונה, בגלל שאני בכיתה ט' ואמורה לבחור מגמות באמצע השנה, ההורים שלי לוחצים עליי ללכת למגמת תקשורת, אבל אני רוצה ללכת בכלל למגמת תיאטרון וספרות. לפי דעתי ההורים שלי, במיוחד אבא שלי, שנשר מביה"ס בכיתה י"א, רוצים שאני אהיה במגמה "מועילה", כמו תקשורת, שהיום זאת המגמה הכי נחשקת, כמו המגמה הריאלית בשנות ה-40 פה ביישוב. הם לא אמרו לי מה הם חושבים, אבל אני יודעת שהם חושבים בתיאטרון לא יעזור לי בחיים. אבל אני כם רוצה להיות יוצרת ושחקנית, אז זה כן. דרך אגב, אני חדשה... אבל קוראת סמוייה, גם בקומונה שהייתה, ועכשיו גם פה.
 
אני אגיד לך מה שאמא שלי אמרה לי...

כשהיתי בתהליך של בחירת תיכון ומגמה היה לי ממש קשה להחליט מה אני רוצה. גם כי לא הייתי בטוחה שאני יודעת בכלל מה אני רוצה וגם כי פחדתי להעיז. ואז אמא שלי כדי להוציא אותי מהדיסוננס (תסלח לי גברת מנהלת זה קצת בוטה אבל את מכירה את מוסקט) היא אמרה לי "שום דבר לא קבוע וסופי חוץ מהמוות..." תבחרי...תשני את דעתך...תתפתחי...תלמדי...אל תפסיקי ללמוד והלקח הכי חשוב שאני למדתי אל תפחתי להעיז
ורק להמחיש לך כמה החיים זה לא מקצוע נחשק ומה למדת מתי ואיפה: בתיכון למדתי אדריכלות המשכתי לעתודה בהנדסת בניין לא סיימתי כי הבנתי שאני משתעממת בצבא הייתי פוטוגרמטרית (דיגיטציה לצילומי אוויר לווין) ונהנתי מכל שניה כיום אני עובדת בסחר בינלאומי ולומדת תואר ראשון במדעי ההתנהגות וחינוך. משהו פה נראה לך עקבי? העיקר שאני נהנתי לא? בהצלחה
 

light angel

New member
כשאני התחלתי תיכון

אמא שלי התעקשה שאני אלך לכיתה מדעית, למרות שהנטיה שלי תמיד היתה לכיוון ספרות. היא רצתה שאני אהיה בסביבה הרצינית והאיכותית ביותר. הלכתי לשם, התעקשתי לעשות 5 יחידות מתמטיקה ואנגלית, אבל כשהתחלקנו למגמות אני הרחבתי ספרות ומשיעורי פיזיקה פרשתי. בסופו של דבר נהניתי מאוד מהחברה ומפעילויות ההעשרה, אבל למדתי בדיוק את מה שאני אוהבת... ועם כל הכבוד לכיתה המדעית, שום דבר מדעי לא יצא לי ממנה. בקיצור- תיכון נועד להבטיח לך תעודת בגרות מלאה (ועל זה אל תוותרי, כי להשלים אחרי הצבא זה כאב ראש מיותר) והשאר זה להנאה שלך. זה לא באמת משנה מה תלמדי, מועיל ככל שיהיה המקצוע שלך זה לא יתרום לשום ידע מעמיק. תלמדי ספרות ותהני מכל רגע, בעיני זה מעשיר הרבה יותר מתקשורת (אני לא מבינה את המגמה הזאת בכלל...). אם תהיי שחקנית או לא זו כבר החלטה לאחר כך, בינתיים את תלמידת תיכון וזו התקופה הקלה ביותר להתעסק במה שאת אוהבת...
 
עד כמה שנדחה את הרעיון

אנו מוצאים עצמנו לא אחת עוברים את התהליך אולי בשל תחושת החמצה מסויימת מדבירם שרצינו לעשות ולא יכולנו אולי בשל הגיל ואולי בשל הנסיון המקנה לנו כביכול את הבטחון שאנחנו הרי יודעים הכי טוב ...
צריך מדי פעם לעצור ולחשוב , לא להגרר ולא להסחף.
 
אני חושבת שלמשפט "חיים מחדש דרך הילדים"

משמעות כפולה! אחת במובן השלילי - כמו הדוגמא שנתת לגבי הדוגמנות ולדעתי זה תופעה איומה לעשות עוול כזה לילד. ויש משמעות נוספת והיא משמעות חיובית. לעזור לילדים להגשים את החלום הילדות שלהם. כשעזרה היא לא בהכרח עזרה כספית, עזרה היא גם אוזן קשבת, יד תומכת ומחבקת, ולב אוהב. אני מודה ומתוודה אני חיה את חיי דרך ילדי אבל במובן החיובי! אני מפרגנת להם עד מעל לראש ודואגת לעזור להם כמה שרק ירצו!
 
למעלה