חיסון לצהבת A

john111

New member
חיסון לצהבת A

הילדה שלנו בת שנתיים מחוסנת חלקית. למעשה את מרבית החיסונים היא לא קיבלה.

התקשרו אלי השבוע מטיפת חלב, אמרו שיש התפרצות של צהבת A באזור המרכז, וכדאי לשקול לחסן. עוד לא התעמקתי בסוגיה אבל אשמח לקבל כל אינפורמציה רלוונטית. תודה. השאיפה היא ממש לא לחסן אם אין צורך אמיתי/סיכון ממשי. הערה- בבית יש עוד תינוקת בגיל חצי שנה. בת השנתיים הולכת לגן.
 

shira29

New member
תיכנס לדפי המידע על צהבת A

יש של משרד הבריאות ויש את טיפת חלב אם אני לא טועה. בקיצור, כתוב שם שצהבת A הינה מחלה קלה עד בילתי מורגשת בילדים עד גיל שנתיים. אח"כ היא עם סימפטומים של שפעת. זו מחלה מאד לא נעימה במבוגרים.
יש לזכור שזו מחלה אקוטית ולא כרונית.
ההדבקות היא דרך מגע ישיר- מזון או שתיה נגועים בצהבת A.
 
אחח... הגרף של ארמסטרונג

כל פעם מביאים את הטיעון הלא קשור הזה.. הגרף מציג תמותה לא הדבקות. חיסון מגן מהדבקות. הגיינה וטיפול רפואי קונבנציונלי מגינים מתמותה. כאשר החולה נדבק שום חיסון שבעולם לא יעזור לו. הגרף שהצגתי מראה את שיעור ההדבקות במחלה, שדועך באורח קסם לאחר תחילת מתן החיסון. אם אתה ממש מתעניין אתה מוזמן ללכת לדוחות של משרד הבריאות הם נגישים לכל אם כי מוצגים בצורה לא ידידותית בעליל. שם תמצא את שיעור ההדבקות ברוב המחלות הזיהומיות הנפוצות מאז שנות החמישים.

יש לך שעורי בית. תעדכן אותנו בממצאים
 

hhaaa

New member
מידע לא קשור?

אולי אני טועה אך נראה לי שיש גם קשר הגיוני בין כמות המתים מהמחלה לכמות הנדבקים בה...
נכון שהגרף סוקר את התמותה מהמחלה, אבל הוא גם נותן אינדיקציה לכך שהגינה טובה, תזונה טובה ושמירה על הבריאות (כולל תרופות מכל הסוגים) מורידים את ההרעות התמותה מהמחלה ונותן עוד הוכחה לכך שלמתן החיסונים ההמונים אין קשר לירידה בתמותה מהמחלות הזיהומיות של המאות הקודמות.

העובדה שהחיסון הנ"ל הוריד את מידת התחלואה במחלה לא אומר בהכרח שכדאי להשתמש בתרופה מבחינה בריאותית שהרי צריך להשוות בין מחלה הקלה יחסית (ברוב המקרים) שעורכת עד שבועיים, לבין תופעות הלוואי שנגרמות ע"י החיסון הספציפי. כמו כן חשוב להתייחס לנזק המצטבר הנגרם ממתן של חיסונים רבים. החיסון להיפטטיס A למשל מכיל בין היתר את הרעלים הבאים: אלומיניום הידרוקסיד, חומצות אמינו, פורמלין או פורמאלדהיד (חומר המשמש לשימור גופות), חלבון תאי MRC-5 , נאומיצין סולפט (אנטיביוטיקה), 2-פנוקסיאתנול, בופרי פוספט ופוליסורבט.

ותודה המורה על שיעורי הבית


במקום לבדוק אותם ממליץ לך לקרוא את המאמר הבא של דר' בלילוק על הסכנה בעודף חיסונים במהלך התפתחות המוח והקשר האפשרי להפרעות הספקטרום האוטיסטי


http://www.hisunim.com/index.php?op...ndamage&catid=24:drrussellblaylock&Itemid=147

ולמי שרוצה לקרוא באנגלית (-;
http://articles.mercola.com/sites/a...ive-vaccination-during-brain-development.aspx
 
אכן לא קשור

כאשר אתה בודק טיפול אתה מסתכל על האפקט עליו הוא משפיע קרי תחלואה. כאשר אתה מסתכל על תמותה נכנס רעש של אנשים שנדבקו ולא מתו ועל כן לא נכנסו לסטטיסטיקה של ארמסטרונג. בשישים השנים האחרונות חלה מהפיכה של ממש ברפואה שמביאה לכך שהרבה אנשים שנדבקים פשוט לא מתים בקלות כמו פעם. אבל גם שיעור תמותה של 1:500 (חצבת) זה לא משהו שהייתי רוצה לחשוף את ילדי אליו אם אני יכול למנוע זאת.

לגבי המאמר של בלילוק זה בהחלט הרבה שעורי בית...
 
מחלות זיהומיות, רפואה מודרנית וחיסונים

אני שמח לראות הסכמה על חוסר הקשר בין החיסונים לתמותה מהמחלות הזיהומיות כנגדן מחסנים.

לגבי "הרעש" שאתה משייך ל "מהפיכה של ממש ברפואה", ולתפקיד החיסונים שאתה משייך בהורדת התחלואה, יש מי שחולק עליך:

"התערבות רפואית הינה הפחות חשובה מבין ארבעת הגורמים המשפיעים על המצב הבריאותי. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן [בארה"ב] (CDC) ניתח נתונים על עשרת הגורמים המובילים למוות בארה"ב וקבע שאורח חיים הינו הגורם המשמעותי ביותר באופן בולט (51%), אחריו הסביבה (20%), תורשה ביולוגית (19%) ולבסוף – התערבות רפואית (10%)"

U.S. Department of Health & Human Services, Ten Leading Causes of Death in the U.S., 1977, July 1980


"ירידה קבועה במחלות זיהומיות נרשמה ברוב המדינות המתפתחות ללא קשר לשיעור החיסונים שניתנו...המחלות הזיהומיות נעלמו כתוצאה מ [שיפור ב] סניטציה, אספקת מים ציבוריים משופרת, היגיינה אישית משופרת ועליה בצריכת פירות וירקות. בנוסף, מחלות עבורן לא היה חיסון מעולם ירדו אף הן באופן דרמתי. משנת 1850 ועד שנת 1940 המחלות ירדו בשיעור של 90% והגיעו לשפל של כל הזמנים במועד בו החלו להופיע החיסונים"

World Health Statistics Annual 1973 – 1976, Volume 2


"האפידמיולוגיה של מחלות עדר זיהומיות, במיוחד בקרב ילדים, מושפעת באופן חזק מגורמים חברתיים ודמוגרפיים אשר תרמו לטובת הירידה הכללית בתחלואה ובתמותה במהלך 50 השנים האחרונות ויותר. לא ניתן להעריך או לתכנן באופן מציאותי את מדיניות החיסונים אלא בהתחשב בגורמי רקע אלו"

Stewart GT, Infection and Immunization., Scott Med J. 1979 Jan;24(1):47-52


"הירידה [בתחלואה] של דיפתריה, שעלת וטיפוס המעיים החלו חמישים שנה מלאות לפני הכנסת חיסונים מלאכותיים ונמשכה כמעט באופן שווה לפני ואחרי אימוץ אמצעי בקרה אלו. במקרה של קדחת השנית, חזרת, חצבת וקדחת השיגרון לא היתה שום חדשנות באמצעי בקרה, אולם מחלות אלה רשמו מגמת ירידה דומה בהיעראות התחלואה"

McCormick W.J., Vitamin C in the Prophylaxis and Therapy of Infectious Diseases; Archives of Pediatrics, Vol. 68, No. 1, January 1951


"על מנת להעריך סדרי עדיפויות במדיניות בריאות...הדרישה הראשונה היא להגיע למסקנה באשר לסיבות לדעיכת המחלות הזיהומיות...בכל המדינות שהתפתחו במהירות הושג שיפור משמעותי בתזונה אשר הוביל לעמידות מוגברת [בפני מחלות]. אכן, במדינות מסויימות היה זה גורם ההשפעה החשוב היחיד. זה אולי מפתיע שהחיסונים, ככל הנראה, תרמו באופן יחסי מעט להתפתחויות אלה... "

McKeown T., The Road to Health, World Health Forum, Published by the World Health Organization, Geneva, Switzerland, Vol. 10, 1989, pp. 410 and 411
 
אולי תביא משהו קצת יותר ישן?

יש רפרנסים שמראים על ירידה בתחלואה זמן קצר אחרי תחילת החיסון, יש רפרנסים שמראים עליה בתחלואה לאחר הפסקת החיסון. יש רפרנסים שמראים הדבקות גבוהה יותר במחלות כנגדן מחוסנים בקרב לא מחוסנים יותר מאשר בקרב מחוסנים ואתה מביא לי חוות דעת מלפני חמישים שנה.
 
ישן וחדש

מה לעשות שהמחלות הזיהומיות השתוללו בעיקר במאות ה 18 וה 19, עד אמצע המאה העשרים לערך? מה לעשות שגם אז רשמו (במדינות מסויימות) נתוני תמותה ותחלואה, ומה לעשות שישנם חוקרים וגופים רשמיים שהגיעו למסקנות האלה כבר אז?
אם עבודה מחקרית/מדעית "ישנה" מלפני חמישים שנה איננה נחשבת בעינך, מה שווה בעינך המדע שעל בסיסו אישרו לחסן ילדים החל משנת 1796?!

גם אם מסתכלים רק על מגמת התחלואה אחרי חיסונים בחמישים השנים האחרונות, אתה רואה מגמה מעורבת.
מה דעתך על העליה בשעלת בישראל מיד אחרי הוספת מנת דחף בשנת 2005, ופעם נוספת אותה תופעה בשנת 2008?
ומה דעתך על העליה בתחלואה באבעבועות רוח מאז החלו לחסן בישראל בשנת 2007?
 
סיקרנת אותי.

הצג לי בבקשה רפרנס לעניין של השעלת ואבעבועות הרוח. אם לא קשה לך לא לינק אליך לאתר אלא ישירות למאמר/דוח של משרד הבריאות
 
שעלת ואבעבועות רוח בישראל

אבעבועות רוח:

להלן שיעורי התחלואה בכל שנה[1]:
1978 6999
1979 4911
1980 7199
1981 6299
1982 5518
1983 4129
1984 6662
1985 5424
1986 4458
1987 6382
1988 3112
1989 3231
1990 2991
1991 2289
1992 2472
1993 1568
1994 1821
1995 1247
1996 865
1997 605
1998 382
1999 297
2000 366
2001 345
2002 307
2003 1447
2004 696
2005 1193
2006 849
2007 1216 - תחילת חיסון
2008 1390
2009 598
2010 541
2011 857

אתה יכול לראות שהמחלה ירדה "מעצמה" בשנות התשעים, ללא חיסון כלל. כמו כן, אתה רואה שהממוצע השנתי לאחר החיסון (2007-2011) עומד על 920, בעוד שהממוצע השנתי בעשור שקדם לחיסון (1996-2006) עומד על 668. השערה שלי: התערבות החיסון בסירקולציה הטבעית של הווריצלה תרמה לעליה בתחלואה.

שעלת[1]:

1990 155
1991 35
1992 99
1993 138
1994 52
1995 57
1996 141
1997 88
1998 83
1999 336
2000 452
2001 571
2002 531
2003 972
2004 1552
2005 940
2006 1342
2007 2616
2008 2259
2009 1245
2010 1226
2011 2259

בשנת 2005/6 נוספה מנת דחף. בשנת 2008/9 נוספה מנת דחף נוספת[1]. (חשבתי שחיסונים אמורים להפחית תחלואה, לא להגביר אותה). באפריל 2012 נוספה המלצה לחסן גם מבוגרים.
שים לב לעובדה המטרידה יותר - למרות הנתונים, פקידי משרד הבריאות ורופאים שמקבלים מיקרופון ומצלמה ממשיכים להפחיד את הציבור ללכת להתחסן בגלל ההתפרצויות האחרונות של שעלת. וכל זה למרות שנותנים יותר חיסונים, לא פחות, ולפני שבדקו בכלל איזה זן גורם לתחלואה (לשאלתי בכנס החיסונים בפברואר, ענתה ד"ר חן שטיין-זמיר ממחוז צפון, לאחר שהציגה את מימדי התחלואה הגבוהים בשעלת בקרב פעוטות עד גיל שנה, כי אין להם נתוני זנים וכי "עליתי על משהו" שצריך לבדוק).

1. מחלות זיהומיות מחייבות הודעה בישראל, 60 שנות מעקב, 1951-2010, משרד הבריאות
משנת 2004 - דו"חות אפידמיולוגים שבועיים של המחלקה לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות
 
תיקון חשוב לגבי אבעבועות רוח

כתבת שהחלו לחסן ב-2007 אבל רק ב-2008 החיסון הוכנס לסל הבריאות והחלו לחסן רק בסוף השנה:
"החל מ- 1.9.08 החיסון לאבעבועות רוח נכלל בשגרת החיסונים של גיל הילדות"
http://www.chisunim.co.il/Paper.aspx?id=76&cat=8
(אגב, בויקיפדיה ציינו "החל מינואר 2009 ניתן דרך טיפת חלב כחלק מחיסון MMRV").
אז גם אם אכן התחילו בשלושת החודשים האחרונים של 2008, ברור שההשפעה תיראה החל מ-2009 (והיא אכן נראית).
לפיכך הממוצע שחישבת (920) אינו נכון; הממוצע צריך להיות בשנים 2009–2011 בלבד והוא עומד על 665 בלבד.
 
השפעת החיסון על תחלואה באבעבועות רוח

אם כך, אז אכן התחלואה לא השתנתה משמעותית, ירדה מ 750 ל 650. נמתין לראות מה יקרה בשנים הבאות...
 
האם זו באמת תמונת מצב של כ-ל התחלואה?

מנין הנתונים? מה הם משקפים? מה לגבי חומרת המחלה או משכה? כמות הסיבוכים?
יש לא מעט שאלות ראויות שרצוי לתת עליהן את הדעת לפני שקופצים למסקנות שהחיסון לא שווה כלום.
 

john111

New member
אני מודה שמטרת הפורום הזה לא ברורה

אני שאלתי שאלה, כמעט אף אחד לא התיחס איליה ישירות. במקום זה התחלתם שוב ויכוחים מיותרים שדומה שרק אתם מתענינים בהם. זה בעיני לא מטרתו של פורום. אם המטרה היא להתנצח בין התומכים למתנגדים כל היום, תפתחו לכם קומנה ותהנו. פורום נועד לספק מידע לאנשים ששואלים שאלות בו, ואם זו הולכת להיות רוח הפורום הרי שהוא יפספס בגדול.
חומר למחשבה
 
מידע רפואי

אם אתה מחפש מידע רפואי, מוטב שתחפש אותו אצל גורם רפואי מוסמך, ולא בפורומים באינטרנט. אני לא הייתי מסתמך על עצה רפואית מאף אחד (כולל אותי) באף פורום באינטרנט, למעט פורום המנוהל בידי רופא מומחה.
 

hhaaa

New member
כל העניין הוא שאנשים כבר לא סומכים יותר |תוהה

נגמר העידן בו האינפורמציה המלאה והאמתית על חיסונים (או על נושאים רגישים אחרים) נשארת מוסתרת מעיני הציבור.
נראה שרוב הרופאים "המומחים" מתמחים בגישה אחת מסוימת המונחת ע"י הממסד הרפואי.
(רוב הרופאים המומחים למשל המליצו להתחסן בחיסון לשפעת החזירים......וטענו למגיפה - מה שהתגלה בסוף כשגוי)
אני חושב שבאינטרנט אפשר להחשף לגישות שונות וכן לאינפורמציה (שמשום מה לא נמסרת לציבור) ומתוך כך לגבש את דעתנו.
 
למעלה