זו גם יכולה להיות התפתחות מעניינת
לשאלת החכם... אתה אומר שהנער לא למד, האם זה אפשרי? יש פה משהו שמבלבל אותי קצת... אם יש לי שני אחים והאחד צריך לחרוש יומם וליל בשביל לקבל ציון סביר ואילו השני מקבל מאיות מתוך שינה האם זה אומר שהאחד חכם מהשני?. ואם כן, האם זה בגלל שהוא נולד חכם?, האם זו תורשה?, המהירות שהמוח שלו עובד? כי לפחות כמו שאני מסתכל על זה 95 אחוז מהזמן אנחנו משקיעים על "שטויות", דברים שלו קשורים ל"הרחבת החוכמה שלנו", והשאלה היא אם גם ברגע שאחנו כן מקדישים לזה זמן אנחנו עושים את זה ביעילות. יש המון גורמים שיכולים להשפיע על יעילות הזמן הזה: דברים כמו מוטיבציה, נחישות, אמונה בעצמך, גישה נכונה להסתכל על הדברים... אלה דברים שלא מסתכלים עליהם בבתי הספר, יכול להיות שגם אנחנו לא מסתכלים עליהם כשאנחנו באים לשפוט אם אדם חכם או לא? אני חושב שהדוגמא הטובה ביותר לבילבול שלי היא איינשטיין (בהקשר להיותו גרוע בלימודים), האם אינשטיין היה חכם תמיד? האם ה"חוכמה" שלו היתה פשוט מוסתרת?, לא מנוצלת? או שמה הוא היה טיפש כשהיה קטן ונהיה חכם כשגדל? וד"א: האם אתם חושבים ש IQ הוא מדד (אפילו חלקי/מהותי) לחוכמה?