חלום ופשרו
בעוד הלילה מתייגע להחשיך כל גיא וגבע, יוצא ירח עגלגל זורח וחיוך נסוג בפרצופו הקרח. את ישנה ללא כסות ובגד מתריסה מול לילה נוגע, חולמת ופותרת באותה עת לפי החיוך שמשפתייך נובע. אני לידך ישן וליבי ער כמו פנס מאיר ומתגבר, להפליא בחזון המשתפך כקולו של זמר נודד.
