חלום,

[Sapirush12321]

ערב טוב אלישבע, מה קורה?
אני לא בתקופה משהו.. האמת אני לא זוכרת מתי לאחרונה הייתי בתקופה באמת טובה. מרגישה במצב נפשי מעורער.
התחלתי ללמוד, לא מצליחה להתחבר עם אנשים, מאוש קשה לי כי יש ככ הרבה סטודנטים..
הרמתי טלפון לאקס שלי אחרי שנה+ שלא דיברנו. פשוט רציתי לשמוע מה שלומו כי אני מאוד אוהבת אותו וגם חשבתי לעצמי שאם הוא פנוי אולי ננסה.. ו.. ברור שהוא לא פנוי. יש לו בת זוג די הרבה זמן ואני מרגישה פספוס. אני לא כועסת על עצמי שלא רציתי אותו, אני כועסת שהכרנו בזמן שלא היה מתאים לי. מאז השיחה המחשבות שלי עסוקות רק בו ואני עצובה שככה התפספס. לא מפסיקה לחשוב על זה ...

החלום התחיל בזה שאני רואה מולי הר שמחולק ל4 חלקים לאורך. החלק הראשון של ההר היה שמשי, החלק השני והשלישי של ההר היה קודר, גשום, מושלג ואפרורי, והחלק הרביעי היה שמשי שוב.
הסתכלתי על ההר ולא הבנתי איך זה הגיוני בכלל...
מישהו הגיע מישום מקום ואמר שהשלב האפרורי הוא קשה מאוד אבל הוא יעבור.. ואני חשבתי לעצמי מי הוא ושהוא לא נורמאלי שהוא חושב שנעבור בשלום את האפרוריות הזאת שהייתה בשלב השני והשלישי. כי זה היה נראה דיי קיצוני שם..

אחכ הגעתי לשלב שבו הייתי ברחבה כזאת עם עוד כל מיני אנשים. גם אמא שלי הייתה שם. ואז התחילה רוח שהתגברה והתגברה.. וגם גשם התחיל לרדת. אמא שלי אמרה לי להיזהר שלא יפול עליי משהו כבד מהרוח הזאת. אני זוכרת שהלכתי שם ונפלה עליי סככה עם ברזלים כבדים, אבל למזלי החלק הקל יותר נפל עליי ולא הברזלים, אבל עדיין נפלתי. וקמתי.
ממשיכה ללכת ברחבה לכיוון היציאה משם ושוב נפלה עליי סככה עם ברזלים אבל שוב ניצלתי ורק החלק הקל יותר נפל עליי. קמתי. ויצאתי מהרחבה.. אני הולכת לי בשביל כורכר (תכלס זה השביל מאחורי הבית שלי) ובדרך אני רואה את הבוס שלי לשעבר שעבדתי תחתיו יחד עם האקס. קוראים לו שלומי. הוא שואל אותי מה קורה ואני אומרת לו שבסדר, והוא שואל אותי מה שלום האקס ועניתי לו שיש לו חברה.. ואז הוא מחייך כאילו הוא מרוצה מעצמו כי אני לא "הסתדרתי" עם חבר והוא כן "הסתדר" עם חברה.. הייתי עצובה .. וניסיתי לא להראות את זה אבל היה לי קשה ולא ממש הצלחתי..

המשכתי ללכת לבד והגעתי לבניין. אני לא זוכרת מה עשיתי שם.. אני כן זוכרת שהייתי בקומה העליונה ואז ירדתי במדרגות ביחד עם איזה גבר מבוגר ממני שאני לא מכירה. הוא דיבר אליי אבל לא ממש התייחסתי, וכשכן אז באדישות או עצבות.. המשכנו לרדת עד למטה ואז כשהגענו למטה הוא אמר לי שהוא הבעלים של הבניין. אבל זה לא ממש עניין אותי, למרות שהראתי התפלאות קלה. אבל לא היה לי אכפת.. יצאתי משם והוא גם ואז ראיתי מישהו שאני מכירה (אולי זה היה שלומי?). הייתה שם מין ספק בריכה ספק מזרקה כזאת שלא ממש פעלה ושלומי בעט בה והעיף אותה. הגבר קלט את זה ומיד הלך לשם.. אבל כאן נגמר החלום ואני לא יודעת מה היה שם.

תודה רבה!

 

[אלישבע777]

ערב טוב אלישבע, מה קורה?
אני לא בתקופה משהו.. האמת אני לא זוכרת מתי לאחרונה הייתי בתקופה באמת טובה. מרגישה במצב נפשי מעורער.
התחלתי ללמוד, לא מצליחה להתחבר עם אנשים, מאוש קשה לי כי יש ככ הרבה סטודנטים..
הרמתי טלפון לאקס שלי אחרי שנה+ שלא דיברנו. פשוט רציתי לשמוע מה שלומו כי אני מאוד אוהבת אותו וגם חשבתי לעצמי שאם הוא פנוי אולי ננסה.. ו.. ברור שהוא לא פנוי. יש לו בת זוג די הרבה זמן ואני מרגישה פספוס. אני לא כועסת על עצמי שלא רציתי אותו, אני כועסת שהכרנו בזמן שלא היה מתאים לי. מאז השיחה המחשבות שלי עסוקות רק בו ואני עצובה שככה התפספס. לא מפסיקה לחשוב על זה ...

החלום התחיל בזה שאני רואה מולי הר שמחולק ל4 חלקים לאורך. החלק הראשון של ההר היה שמשי, החלק השני והשלישי של ההר היה קודר, גשום, מושלג ואפרורי, והחלק הרביעי היה שמשי שוב.
הסתכלתי על ההר ולא הבנתי איך זה הגיוני בכלל...
מישהו הגיע מישום מקום ואמר שהשלב האפרורי הוא קשה מאוד אבל הוא יעבור.. ואני חשבתי לעצמי מי הוא ושהוא לא נורמאלי שהוא חושב שנעבור בשלום את האפרוריות הזאת שהייתה בשלב השני והשלישי. כי זה היה נראה דיי קיצוני שם..

אחכ הגעתי לשלב שבו הייתי ברחבה כזאת עם עוד כל מיני אנשים. גם אמא שלי הייתה שם. ואז התחילה רוח שהתגברה והתגברה.. וגם גשם התחיל לרדת. אמא שלי אמרה לי להיזהר שלא יפול עליי משהו כבד מהרוח הזאת. אני זוכרת שהלכתי שם ונפלה עליי סככה עם ברזלים כבדים, אבל למזלי החלק הקל יותר נפל עליי ולא הברזלים, אבל עדיין נפלתי. וקמתי.
ממשיכה ללכת ברחבה לכיוון היציאה משם ושוב נפלה עליי סככה עם ברזלים אבל שוב ניצלתי ורק החלק הקל יותר נפל עליי. קמתי. ויצאתי מהרחבה.. אני הולכת לי בשביל כורכר (תכלס זה השביל מאחורי הבית שלי) ובדרך אני רואה את הבוס שלי לשעבר שעבדתי תחתיו יחד עם האקס. קוראים לו שלומי. הוא שואל אותי מה קורה ואני אומרת לו שבסדר, והוא שואל אותי מה שלום האקס ועניתי לו שיש לו חברה.. ואז הוא מחייך כאילו הוא מרוצה מעצמו כי אני לא "הסתדרתי" עם חבר והוא כן "הסתדר" עם חברה.. הייתי עצובה .. וניסיתי לא להראות את זה אבל היה לי קשה ולא ממש הצלחתי..

המשכתי ללכת לבד והגעתי לבניין. אני לא זוכרת מה עשיתי שם.. אני כן זוכרת שהייתי בקומה העליונה ואז ירדתי במדרגות ביחד עם איזה גבר מבוגר ממני שאני לא מכירה. הוא דיבר אליי אבל לא ממש התייחסתי, וכשכן אז באדישות או עצבות.. המשכנו לרדת עד למטה ואז כשהגענו למטה הוא אמר לי שהוא הבעלים של הבניין. אבל זה לא ממש עניין אותי, למרות שהראתי התפלאות קלה. אבל לא היה לי אכפת.. יצאתי משם והוא גם ואז ראיתי מישהו שאני מכירה (אולי זה היה שלומי?). הייתה שם מין ספק בריכה ספק מזרקה כזאת שלא ממש פעלה ושלומי בעט בה והעיף אותה. הגבר קלט את זה ומיד הלך לשם.. אבל כאן נגמר החלום ואני לא יודעת מה היה שם.

תודה רבה!

הי ספירוש. חלומך הוא בעצם בעל ארבע חלומות כמעט נפרדים , כמו ההר עם ארבעה מדרונים ( צדדים או מִפְנִים)
פרשתי כל חלק לחוד והוספתי סיכום

חלק א – ההר בעל ארבעת המִִדרוניִם ( או ארבעת הַמִּפְנִים)

ההר העומד מולך, מסמל את המשימות שלך שהיו וגם יהיו. ההר היה מוזר מאד. היו לו ארבעה מדרונים. אלה ארבע משימות או תקופות להגשמת המשימות. עליך לטפס על ההר כדי להגשים אותן.

ההר הוא למעשה עגול. הצד השמשי שלו, הוא הצד הראשון וזו גם התחלת הדרך ההתחלה היתה שמשית. רצית להבריא ורצית ללכת ללמוד וכן זה מה שהגשמת. לאן את הולכת? לצד השמשי האחרון, אל השלמת המשימות אל המקום המואר והחמים בדרך התלולה שלך. אבל בין התחלת הדרך המסמלת את התקוות לעתיד לבין הסוף הטוב שלה והגשמת החלומות – יש שני מקומות או תקופות שבהן הדרך ( המדרון) הוא גשום, מושלג וקודר אפרורי ללא צבע, שאותם את צריכה לעבור. שני הצדדים הללו דומים זה לזה בדרגת הקושי שלהם. הם קשים למעבר ומציבים לך אתגר. האם תצאי בשלום? עם תובנות חדשות? האם תגיעי לצד השמשי? את זה נראה בחלקים הבאים.

פרוש לחלק ב' – פגעי מזג האוויר

את ואימך המלווה אותך מגיעות לאיזו רחבה ( הדומה באופיה עם המדרון הקודר והחורפי של ההר מחלק א) ברחבה מסתובבים עוד כל מיני אנשים שאין להם שום חשיבות. אימך ומזהירה אותך מהפגיע הרוח העזה הנושבת שם . אימך היקרה שומרת עליך ודואגת לך בכל מקום ורק עליה את יכולה לסמוך. כל האנשים מסביב – הם אלמונים ואין להם שום תפקיד בחייך. את חשה לבד במקום החורפי בו את נמצאת היום (האוניברסיטה?) ואכן למרות אזהרת אימא, פעמיים נופלת עלייך סככה ומפילה אותך ארצה!! ובכל זאת – את מצליחה לקום בכוחות עצמך ולצאת מהרחבה הארורה. סככה היא מתקן מגן, בעיקר מפני שמש חזקה וגם מפני רוח, אבק, ואפילו גשם. אבל במקום בו את נמצאת, דווקא הסככה היא שפוגעת בך ולא פעם אלא פעמיים. מהי הסככה הזאת שאינה ממלאה את תפקידה המגן והיא עצמה – מפגע סביבתי מסוכן? רק את יכולה לחשוב מה מכשיל אותך בחיים, מפיל אותך ארצה שוב ושוב! למרבה המזל, יש לך כוחות גוף ונפש לקום ולהמשיך ללכת לכיוון היציאה מהמקום הרע שלך. אולי בזכות אימא המשגיחה מרחוק? אולי בזכות הרצון שלך, להגיע למקום טוב יותר ולא להישאר במקום גשום ושטוף רוחות, כמו הצד האפל והקודר של ההר שראית בחלק א. אולי הסככה הוא האקס שאליו טילפנת לא מזמן, בתקווה שהקשר שייתחדש ביניכם, יגן עליך ויסוכך עליו מפני המוני אנשים חסרי חשיבות מסביב ומפני הרוח הקרה והגשם שאופפים את חייך לאחרונה. אבל, האקס עסוק בענייניו ובחברתו החדשה והמצב הזה, מפיל אותך ארצה בחבטה. עם זאת, את מתגברת וממשיכה ללכת ( לבד, בכוחות עצמך! ) ללא עזרה- גם לא מאימא ולא מכל האנשים במקום.

הפרוש לחלק ג – הפגישה עם הבוס לשעבר

את משיכה ללכת בשביל הכורכר המזכיר את השביל מאחורי ביתך. מקום מוכר, ללא רוח וגשם. את פוגשת את הבוס שלומי של מקום העבודה בו עבדת יחד עם האקס. הבוס שואל לשלומך ולשלום האקס. את משיבה את שאת בסדר ( זה מה שאומרים תמיד מתוך נימוס ) אבל על האקס, אינך אומרת תשובה דומה!! את מנדבת מידע וזה מראה שאת יודעת מה קורה עם האקס! את מגלה לבוס שלאקס יש חברה חדשה. כלומר הוא – "לא סתם בסדר" כמוך הוא ממש במקום טוב בהרבה ממך. שלומי מחייך לעצמו ולא בכדי. הוא יודע שאת לא הסתדרת עם האקס , אז הוא עזב ומצא חברה ומסתדר איתה. החיוך של שלומי אומר – שזה מגיע לך ואת יודעת את זה , ועל כן את עצובה ואינך מצליחה להסתיר את עצבותך. ההווה גלש לחלום. את טילפנת לאקס וחטפת ידיעה שהיה טוב אלמלא ידעת אותה. עכשו לא רק את יודעת שיש לו חברה חדשה, עכשו את מגלה גם לשלומי את האמת והוא רואה כמה את עצובה, (בניגוד למה שאמרת לו ששלומך בסדר). שלומי יודע מה שאת יודעת – פספסת את הקשר עם האקס. החלום משקף את המציאות. אם בחלק ב- הסככה פגעה בך פעמיים וקמת והמשכת ללכת, בחלק ג' אינך מצליחה להסתיר את עצבותך ולהמשיך ללכת כאילו כלום.

הפרוש שלי לחלק ד - הליכה עם גבר זר מבוגר ופגישה חטופה עם בחור מוכר

גם בחלק ד' את בתנועה. את ממשיכה עולה לקומה עליונה בבניין כל שהוא ויורדת במדרגות עם איזה אלמוני מבוגר, שמנסה ליצור איתך קשר ואת אינך מתייחסת. כשהגעתם למטה הוא גילה לך שהוא הבעלים של הבניין וגם זה לא הרשים אותך ( אבל עשית את עצמך כאילו מתפעלת מכך). עד כאן יש לך כאילו הזדמנות ליצור קשר עם מישהו שעשה משהו בחיים, ומתעניין בך. אבל -שמישהו מתעניין בך סוף סוף ורוצה בחברתך – הוא אינו מעניין אותך! החלום אומר לך שאת מאלה שלא ייכנסו למועדון שיסכימו לקבל אותם כחברים... הנה את יורדת במדרגות עם מישהו אבל הוא משעמם, לא מעניין, לא מושך, מבוגר. את שוב מפספסת הזדמנות לצאת מבדידותך ולוּ רק לאותו זמן. ולו רק להעביר בנעימים, את הדקות של ירידה במדרגות לעבר היציאה. את אומנם מנומסת, ואינך פוגענית, אבל מחסלת כל סיכוי לידידות אפילו זמנית.

כשראית את הבחור המוכר שאפילו בחלום, אינך יודעת מיהו בכלל. אולי שלומי הבוס ואולי לא.... זה היה קרש הצלה. בזכות האלמוני המוכר, נפטר מהאלמוני המעוניין... ומה עושה הבחור המוכר? הוא בועט באיזו מזרקה או בריכה שאינה פועלת ומעיף אותה!! בניגוד לגבר הקודם שהתנהג יפה ובנימוס, הגבר הזה – אלים ומשחית רכוש נטוש. לנוכח ההתנהגות הזאת, הגבר המבוגר יודע שיש לו עסק עם ביריון ועדיף להסתלק. ואת? את נשארת בלא כלום. החלום נגמר ואין לו סוף, אבל המסקנה היא אחת, את מפספסת הזדמנויות על ימין ועל שמאל. כי הגבר המוכר, שלומי או אחר, הוא ממש לא בשבילך. הוא רק עזר לך לנפנף את הזר המבוגר. אבל חוץ מזה אין לו שום דבר אחר להציע לך. החלום אומר לך שהזדמנויות נמצאות בכל מקום. את רק צריכה לקחת אותם בזמן. כשהן קורות. אם לא, תישארי מוקפת אנשים זרים בכל מקום ( כמו ברחבה של חלק ב') ותמשיכי ללכת לבד. ואת אחת שאוהבת חברה ורוצה קשרים חברתיים. חבר מביא חבר – וכך מתקדמים. תמיד להתיידד בטוב, גם כשזה לא נראה מבטיח לעתיד, לעולם אינך יודעת.

לסיכום

בהר שעומד מולך בחלק א יש ארבעה צדדים. חלק א מרמז שאת באה מהחלק השמשי והולכת לצד השמשי. אבל בחלקים הבאים זה לא כך. את הולכת תחילה לצד הקודר וחורפי של ההר ( חלק ב) – נפגעת פעמיים באותה תאונה ולמרות זאת, את מגלה יכולת התאוששות מפתיעה.

בהמשך את ממשיכה בדרכך לצד האפרורי של ההר. אולי הוא אינו כה קשה כמו הקודם אבל גם הוא לא ממש מלבב. הפגישה עם שלומי ( חלק ג) גורמת לך עצבות שאינך יכולה להסתיר. הפגישות הבאות (בחלק ד) גילו לך את משמעות הצד האפרורי של ההר. הן פגישות סתמיות לא מעניינות, ללא תכלית. לא בזמן המתאים לך ולא במקום הנכון.

זה המקום בו את נמצאת עכשו והוא מאכזב אותך. סוף סוף התחלת ללמוד באוניברסיטה יש אנשים אבל הם בעצם אינם מושגים. המקום אינו מזמין אותך ואת אינך מתחברת אליו. החיים זימנו לך אתגרים קשים. חלית קשה והתגברת לא פעם. יש לך יכולות! וגם התמיכה של אימא מרחוק גם היא טובה לך. אבל... דווקא במקום שאליו נכספת להגיע בכל השנים האחרונות ובעיקר בימי מחלתך – האוניברסיטה, הוא המקום האפרורי ביותר ואולי גם החורפי ביותר כמו אותם שני צידי ההר בעלי מאפיינים של חורף וקושי. המון אנשים צעירים, סטודנטים ואינך מצליחה ליצור קשרים בעלי קיימא. כולם כמו אותו גבר אלמוני מבוגר שמלווה אותך בירידה במדרגות. הוא מנסה אבל אין לך עניין בו. ( את היית רוצה שהאקס ילווה אותך במדרגות..) את חשה בדידות והחמצה. הכל אפור ואין בו עניין רב. אחרים מתקדמים ( האקס) אפילו האלמוני המשעמם שמלווה אותך, עשה משהו בחיים ונעשה בעל בניין שלם ( מן הסתם בעל מעמד בחיים ואולי גם עשיר). גם בחלומות, מופיעים אנשים שאין לך עניין בהם ולא נוצרים קשרים. הזמן והמקום – אינם מתאימים לך.

אבל יתכן שכאשר תמשיכי ללכת לבד בדרך, תצטערי על הפספוס ועל כך שלא התאמצת להרים את עצמך מתוך האפרוריות המדברית שאין לה צבע. יש לך יכולות – יצאת מפגעים קשים והמשכת ללכת. החלום משקף את מה שקורה היום, אבל מזכיר לך שלהר שאת עומדת מול יש שני צדדים של מוארים וחמימים וגם שמש!

אשמח לחוות דעתך על כל חלק של הפרוש ואולי יהיה לך מה להוסיף. כל טוב וצאי לדרך. אחרי החורף תמיד מגיע האביב!