Sapirush12321
New member
חשבתי הפורום נמחק סופית
כמעט שבת שלום
חלמתי שאני נמצאת בבניין שאני זוכרת אותו קצת באופן שלילי- מראה נטוש , רעוע, חשוך. נכנסתי למעלית ולחצתי על כפתור הסגירה. ואז נכנסו למעלית עוד אנשים והיא התמלאה לאט לאט. ברגע שזיהיתי שהיא מתמלאת, עקפתי את האנשים שעמדו לפניי במעלית כך שאצא ראשונה מהמעלית. המעלית נסגרה ויצאתי ראשונה. יחד איתי יצאה בחורה בשם דיאנה (ועוד אנשים שלא שמו עליהם דגש בחלום). אני והיא היינו בתחרות סמויה מי תהיה לפני מי. בהתחלה אני הובלתי ואז היא עקפה אותי. נכנסנו לכיתה, אני נכנסת ראשונה ודיאנה אחריי. ברגע שנכנסתי פתאום זיהיתי פרצופים מוכרים. זה היה יום הראשון ללימודים. (של מה? לא יודעת) . חייכתי אל כמה שזיהיתי אבל הם מצידם שום חיוך. בינתיים כל השאר שהיו אחריי ואחרי דיאנה כולל דיאנה הלכו והתיישבו כל אחד בשולחן לבד. כשהבנתי שהם לא מתכוונים לחייך אליי הבנתי שאני צריכה לחפש מקום לשבת אבל כולם תפסו את המקומות הפנויים! לכל מקום שבאתי לשבת אליו מישהו היה זריז ממני ותפס. בסוף החלטתי להביא בעצמי שולחן כדי להתיישב בו. הבאתי שולחן לשורה הראשונה ואז הלכתי להביא כיסא. כשהגעתי לעם הכיסא אל השולחן ראיתי שמישהו הצמיד את השולחן שהבאתי לשולחן שלו כך שיהיה לו ריבוע גדול יותר. לקחתי ממנו את השולחן שלי, שמתי את הכיסא והתיישבתי. רקע- דיאנה הייתה בחורה אחת החכמות בכיתה ואחת המוכשרות והחדות. קינאתי בידע שלה תמיד ובאומץ שלה. שאר האנשים אלו אנשים שהכרתי במהלך החיים... הרגשה של ריקנות, חוסר יכולת הגשמה עצמית, חוסר אמונה ושהקפתי את עצמי באנשים לא טובים בשבילי בתקופה האחרונה (כבר לא חברה שלהם..) תודה!
כמעט שבת שלום
חלמתי שאני נמצאת בבניין שאני זוכרת אותו קצת באופן שלילי- מראה נטוש , רעוע, חשוך. נכנסתי למעלית ולחצתי על כפתור הסגירה. ואז נכנסו למעלית עוד אנשים והיא התמלאה לאט לאט. ברגע שזיהיתי שהיא מתמלאת, עקפתי את האנשים שעמדו לפניי במעלית כך שאצא ראשונה מהמעלית. המעלית נסגרה ויצאתי ראשונה. יחד איתי יצאה בחורה בשם דיאנה (ועוד אנשים שלא שמו עליהם דגש בחלום). אני והיא היינו בתחרות סמויה מי תהיה לפני מי. בהתחלה אני הובלתי ואז היא עקפה אותי. נכנסנו לכיתה, אני נכנסת ראשונה ודיאנה אחריי. ברגע שנכנסתי פתאום זיהיתי פרצופים מוכרים. זה היה יום הראשון ללימודים. (של מה? לא יודעת) . חייכתי אל כמה שזיהיתי אבל הם מצידם שום חיוך. בינתיים כל השאר שהיו אחריי ואחרי דיאנה כולל דיאנה הלכו והתיישבו כל אחד בשולחן לבד. כשהבנתי שהם לא מתכוונים לחייך אליי הבנתי שאני צריכה לחפש מקום לשבת אבל כולם תפסו את המקומות הפנויים! לכל מקום שבאתי לשבת אליו מישהו היה זריז ממני ותפס. בסוף החלטתי להביא בעצמי שולחן כדי להתיישב בו. הבאתי שולחן לשורה הראשונה ואז הלכתי להביא כיסא. כשהגעתי לעם הכיסא אל השולחן ראיתי שמישהו הצמיד את השולחן שהבאתי לשולחן שלו כך שיהיה לו ריבוע גדול יותר. לקחתי ממנו את השולחן שלי, שמתי את הכיסא והתיישבתי. רקע- דיאנה הייתה בחורה אחת החכמות בכיתה ואחת המוכשרות והחדות. קינאתי בידע שלה תמיד ובאומץ שלה. שאר האנשים אלו אנשים שהכרתי במהלך החיים... הרגשה של ריקנות, חוסר יכולת הגשמה עצמית, חוסר אמונה ושהקפתי את עצמי באנשים לא טובים בשבילי בתקופה האחרונה (כבר לא חברה שלהם..) תודה!