לא, לא ממש תשובה
אבל בהחלט מתרשמת מהפורום החדש. ייש כח על העשייה. הורי עוד לא כל כך מוגדרים "קשישים" או מבוגרים, אבל כבר זכיתי לעבור עם אבי 11!!! ניתוחים ועם אמי לפחות ארבעה, ועוד ליוויים לכל מני בדיקות, רופאים ועוד. המון ימי עבודה הלכו על זה (ואני עצמאית), המון ימים קשים, ואף פעם לא אמרתי להם תודה על אורך הרוח שהם אפשרו לי לחוות בהמתנות האינסופיות, לאבא שלי תודה מיוחדת על ההומור הפולני שהוא מאפשר לי לשמוע כל כך הרבה פעמים, אמא שלי שלא מפסיקה לקטר על איזה ילדים יש לה וכך לימדה אותי בעצם לראות איזה ילדים מדהימים יש לי, ועוד כל מני רווחים משניים שגיליתי בתוך הכאבים, התחבושות, הירידות הראשונות מהמיטה, ודממת המחלקות בלילה... הם הופכים אותי לדוגמא אישית לילדי, ואני מקווה שחוץ מהעשייה העכשוית לא אזדקק לכך לעולם. שרון
