קיבוע השבר
נועד להביא את קצות העצם השבורה זה לצד זה ללא תזוזה. על מנת שהקצוו יוכלו להתחבר בתהליך ההחלמה של עצמות. כשר יש תזוזה של קצות השבר, או שאין חפיפה מספקת בין קצוות השבר, או שהמרחק בין הקצוות גדול מדי, נקבל חוסר איחוי טוב עד בכלל לא.
ההחלטה על צורת הקיבוע קשורה בראש ובראשונה למיקום השבר. לאחר מכן לסוג השבר. ישנם שברים שהתזוזה בין הקצוות של השבר היא מינורית ואז יש מקום ל'גיבוס' (יש כיום חבישות קיבוע קלות ונוחות יותר מגבס המוכר לנו מאנשים). יש מקומות ושברים שרק ניתוח בו מחזירים את קצות השברים זה ליד זה ומקבעים בעזרת פלטות פלטינה, מסמרים או ברגים תלוי בשבר ובמיקום.
כלבים וחתולים "יעדיפו" קיבוע ניתוחי כי ה'מתקן' של הגבס אינו נוח, הוא נרטב, נשבר, כבד, מפריע וגורם לסבל/אי נוחות. כמוכן, מרבית השברים אינם מקבלים מספיק יציבות בקיבוע בעזרת גיבוס ולכן ההחלמה המושלמת נפגעת