ישראל קורדובה
New member
ח"כ אמנון כהן למען העובדים הזרים?
"התייעלות אינה יכולה לבוא על חשבון עשיית צדק ושקיפות – בית הדין לזרים לא יהיה רשאי לדון ולהחליט מבלי שקיים דיון בע"פ בבקשתו של המערער" הוועדה מתנגדת לקבלת החלטה על סמך חומר כתוב בלבד, בערר על החלטת הרשות בנושא הגירה. בנוסף, היא דורשת שורה של תיקונים בהצעת החוק, שיגנו על זכויות האדם של מהגרים ומבקשי מעמד. בדיון שהתקיים הבוקר בוועדת הפנים בהצעת החוק הממשלתית "חוק הכניסה לישראל (בית דין לזרים)", לקריאה שנייה ושלישית, דרש יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן ממשרד המשפטים לשנות את הצעת החוק כך שתחייב קיומו של דיון בעל פה למי שמערער על החלטת הרשות בנושא הגירה בעניינו. לדברי ח"כ כהן, קבלת החלטה בערר בהסתמך על הכתוב בלבד, אינה שומרת על זכויות אדם בסיסיות של המערער ואינה מאפשרת לו לשטוח את מלוא טענותיו בפני בית הדין. "ייעול אינו יכול לבוא על חשבון עשיית צדק ושקיפות. הוועדה תעמוד על כך שהצעת החוק שתאושר לבסוף תשמור מכל משמר על כבוד האדם וזכויותיו. לא נאפשר במדינה יהודית הקמת בית דין שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק והמוסר הבסיסיים. כל אדם, גם פליט או מהגר, נברא בצלם", אמר יו"ר הוועדה. ח"כ אמנון כהן מבקש לערוך שינויים נוספים בהצעת החוק במטרה להגביר את שקיפות דיוני בית הדין והחלטותיו, ובמטרה להגן טוב יותר על זכויות המערערים: - לחייב את מינויים לבית הדין של שופטים הבקיאים באמנות בינלאומיות בנושאים של הגירה, פליטים וסחר בבני אדם, שאושרו ע"י ישראל. - להאריך את תקופת הגשת הערר מ – 30 ל-45 ימים, מיום שהמערער קיבל הודעה על החלטה בעניינו, במטרה לאפשר למערער להתכונן היטב לערעורו ולהכין את המסמכים וההגנות הדרושות לו. - לשלוח בכתב ובדואר רשום את ההודעה למערער כדי לוודא שהוא אכן קיבל לידיו את ההחלטה בעניינו ומודע לה. - לאפשר לנציגי הענפים השונים (חקלאות למשל) להשתתף בדיוני בית הדין כדי שיוכלו להגן על האינטרסים של עובדיהם, בדומה לנהוג בבית הדין לעבודה. - לשנות את שם בית הדין מ"בית הדין לזרים" לשם שיהיה בלתי פוגעני וישקף בצורה הולמת יותר את תפקידו ועבודתו. ח"כ ד"ר דב חנין טען שבית הדין המוצע יהיה כפוף לרשות המבצעת ולא יהווה מערכת שיפוט עצמאית ויש בכך הפרה בוטה ומדאיגה של עיקרון הפרדת הרשויות. לדבריו, ע"פ הצעת החוק ,הרשות המבצעת תוכל להחליט על דעת עצמה אם היא מאריכה את כהונת דייני בית הדין ע"פ שביעות רצונה מהחלטותיהם, ובכך עלולים להיפגע זכויות אדם בסיסיות. ח"כ דורון אביטל (קדימה), אמר כי הוא מוטרד מכך שבראש הוועדה הממנה את דייני בית הדין יישב מנכ"ל משרד המשפטים ולא שופט בדימוס. לדבריו, העובדים הזרים הם מרכיב חשוב בכלכלה הישראלית ויש לשמור על זכויותיהם. ח"כ לשעבר רן כהן, שכיהן כיו"ר הוועדה לעובדים זרים בכנסת, אמר כי בקשת יו"ר הוועדה להאריך את התקופה בה ניתן להגיש לבית הדין ערר, היא חשובה ונכונה. "מנסיוני אני יודע שיש להם קושי רב בהבנת דרישות המערכת, השגת המסמכים הדרושים והסיוע המשפטי הנחוץ". עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכיות האזרח, הציע לוועדה לבחון את פעילות בית הדין למשמורת שהוקם ע"פ חוק הכניסה לישראל, בטרם תכריע בקשר להקמתו של בית הדין לזרים. לדבריו, הדיינים אינם זוכים לעצמאות ולתנאים נאותים הדרושים לעשיית צדק ויש המון תלונות לגבי פעילותו של בית דין זה שעובד במתכונת דומה לזו המוצעת בהצעת החוק הנדונה.
"התייעלות אינה יכולה לבוא על חשבון עשיית צדק ושקיפות – בית הדין לזרים לא יהיה רשאי לדון ולהחליט מבלי שקיים דיון בע"פ בבקשתו של המערער" הוועדה מתנגדת לקבלת החלטה על סמך חומר כתוב בלבד, בערר על החלטת הרשות בנושא הגירה. בנוסף, היא דורשת שורה של תיקונים בהצעת החוק, שיגנו על זכויות האדם של מהגרים ומבקשי מעמד. בדיון שהתקיים הבוקר בוועדת הפנים בהצעת החוק הממשלתית "חוק הכניסה לישראל (בית דין לזרים)", לקריאה שנייה ושלישית, דרש יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן ממשרד המשפטים לשנות את הצעת החוק כך שתחייב קיומו של דיון בעל פה למי שמערער על החלטת הרשות בנושא הגירה בעניינו. לדברי ח"כ כהן, קבלת החלטה בערר בהסתמך על הכתוב בלבד, אינה שומרת על זכויות אדם בסיסיות של המערער ואינה מאפשרת לו לשטוח את מלוא טענותיו בפני בית הדין. "ייעול אינו יכול לבוא על חשבון עשיית צדק ושקיפות. הוועדה תעמוד על כך שהצעת החוק שתאושר לבסוף תשמור מכל משמר על כבוד האדם וזכויותיו. לא נאפשר במדינה יהודית הקמת בית דין שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק והמוסר הבסיסיים. כל אדם, גם פליט או מהגר, נברא בצלם", אמר יו"ר הוועדה. ח"כ אמנון כהן מבקש לערוך שינויים נוספים בהצעת החוק במטרה להגביר את שקיפות דיוני בית הדין והחלטותיו, ובמטרה להגן טוב יותר על זכויות המערערים: - לחייב את מינויים לבית הדין של שופטים הבקיאים באמנות בינלאומיות בנושאים של הגירה, פליטים וסחר בבני אדם, שאושרו ע"י ישראל. - להאריך את תקופת הגשת הערר מ – 30 ל-45 ימים, מיום שהמערער קיבל הודעה על החלטה בעניינו, במטרה לאפשר למערער להתכונן היטב לערעורו ולהכין את המסמכים וההגנות הדרושות לו. - לשלוח בכתב ובדואר רשום את ההודעה למערער כדי לוודא שהוא אכן קיבל לידיו את ההחלטה בעניינו ומודע לה. - לאפשר לנציגי הענפים השונים (חקלאות למשל) להשתתף בדיוני בית הדין כדי שיוכלו להגן על האינטרסים של עובדיהם, בדומה לנהוג בבית הדין לעבודה. - לשנות את שם בית הדין מ"בית הדין לזרים" לשם שיהיה בלתי פוגעני וישקף בצורה הולמת יותר את תפקידו ועבודתו. ח"כ ד"ר דב חנין טען שבית הדין המוצע יהיה כפוף לרשות המבצעת ולא יהווה מערכת שיפוט עצמאית ויש בכך הפרה בוטה ומדאיגה של עיקרון הפרדת הרשויות. לדבריו, ע"פ הצעת החוק ,הרשות המבצעת תוכל להחליט על דעת עצמה אם היא מאריכה את כהונת דייני בית הדין ע"פ שביעות רצונה מהחלטותיהם, ובכך עלולים להיפגע זכויות אדם בסיסיות. ח"כ דורון אביטל (קדימה), אמר כי הוא מוטרד מכך שבראש הוועדה הממנה את דייני בית הדין יישב מנכ"ל משרד המשפטים ולא שופט בדימוס. לדבריו, העובדים הזרים הם מרכיב חשוב בכלכלה הישראלית ויש לשמור על זכויותיהם. ח"כ לשעבר רן כהן, שכיהן כיו"ר הוועדה לעובדים זרים בכנסת, אמר כי בקשת יו"ר הוועדה להאריך את התקופה בה ניתן להגיש לבית הדין ערר, היא חשובה ונכונה. "מנסיוני אני יודע שיש להם קושי רב בהבנת דרישות המערכת, השגת המסמכים הדרושים והסיוע המשפטי הנחוץ". עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכיות האזרח, הציע לוועדה לבחון את פעילות בית הדין למשמורת שהוקם ע"פ חוק הכניסה לישראל, בטרם תכריע בקשר להקמתו של בית הדין לזרים. לדבריו, הדיינים אינם זוכים לעצמאות ולתנאים נאותים הדרושים לעשיית צדק ויש המון תלונות לגבי פעילותו של בית דין זה שעובד במתכונת דומה לזו המוצעת בהצעת החוק הנדונה.