טוב הברזתי

[deja vu 23]

טוב הברזתי

למטפלת. הודעתי לה כמובן. רצתה להיפגש איתי בקניון שנסתובב ואני אמדוד בגדים. כחלק מהמלחמה בBDD. אבל לא מסוגל. אני כבר יומיים עם קוצר נשימה בכלל הפגישה הזאת, מת מפחד. אז ביטלתי. אני מגעיל?

 

[שריד]

אם הודעת זה לא הברזה

יפה מצידה שהיא רצתה לצאת אתך ולעשות את הסיבוב בפועל. אז בסיבוב הראשון לא הלך, תמיד אפשר לעשות עוד סיבובים. נ.ב. מה הדבר הכי גרוע שיקרה לך אם תמדוד בגדים ?

 

[deja vu 23]

המראווווווות

אצטרך להסתכל על עצמי כמו שאני, בתאורה רגילה, לא מחמיאה כמו שאני רגיל. אני פשוט לא מסוגל.

 

[שריד]

ואז מה יקרה לך ?

 

[סטרנוקלאודומסטואיד]

אחת התיאריות אומרת ש

אדם לא יכול להמצא בשני מצבים סותרים בו זמנית. לכן, את שלב החשיפה מבצעים בדרך כלל במצב רגוע. כדי להגיע רגוע לשלב מדידת הבגדים, צריך ללמוד שיטות הרפייה שאותם מפעילים לפני השלב הזה, או בדרך אליו. שאלתי אליך היא, האם המטפלת שלך עבדה איתך על שיטות הרפיה, ואם לא, אולי כדאי לדבר איתה על זה. אפשר לנסות ולהיעזר בביופדבק כדי ללמוד איך להפעיל את שיטות ההרפיה בצורה יעילה. חג שמח.

 

[יעל ניסן]

לא נורא

מותר מדי פעם לעמוד דום או אפילו לקחת רוורס - העיקר שתישאר בטיפול ותמשיך.

 

[deja vu 23]

ומה אם..

ומה אם לא יהיה לי אומץ גם פעם הבאה? אני מפחד שאני אף פעם לא אוהב את עצמי. או אשלים עם עצמי.

 

[יעל ניסן]

בוא נסכם

שלא משנה מה אתה עושה - אתה מפחד. מפחד שתאהב את עצמך, שלא תאהב את עצמך, מהמראה, מהטיפול... מכל מה שאתה מספר עליו בעצם. מכיוון שכך - מה 'כפת לך איזו מטלה כבר נותנים לך? בכל מקרה ההתמודדות היא עם הפחד, לא?