טיפול בחמות
אני שמחה שמצאתי את הפורום ואוכל להעלות נושא שמטריד אותי זה זמן רב. חמותי בת 75 ניצולת שואה ואלמנה טריה (כשנה וחצי) מאז ומתמיד היתה אשה קשה ותובענית והעבירה זמן רב מחייה בתלונות על מיחושים וכאבים. למרות זאת אין לה אף מחלה מוצהרת מלבד הזדקנות (ירידה בראיה וכו') מאז שחמי נפטר אנו מנסים לתת לה תשומת לב יתרה, היא גרה קרוב מאד אלינו והגיעה אלינו כל שישי ושבת על מנת לאכול ולהיות אתנו. לפני שלושה שבועות עברנו לדירה רחוקה קצת יותר אבל באותה קריה. כשבועיים לפני המעבר הדרדר מצבה לכך שנראה לי שהיא בדכאון ובתשישות נפשית. היא מרירה מאד, נאנחת תמידית, ששואלים אותה מה היא רוצה היא אומרת שהלוואי שהיתה יודעת ובעצם רוצה למות. אין לה מחשבה חיובית אחת, היא לא פעילה בכלל, לא יוצאת, בקושי אוכלת. היינו איתה כבר כמה פעמים אצל פסיכיאטריים שניסו לתת לה תרופות (בעיקר SSRI) אבל היא טוענת שהתרופות גורמות לה למצב יותר גרוע ובדר"כ מפסיקה אותם כעבור זמן קצר. בקיצור, אנחנו מנסים הכל - ועכשיו לשאלה. ברור לנו שהיא היתה רוצה לעבור לגור אתנו ושנטפל בה. אבל אני לא מרגישה שאני יכולה לעשות את זה. היא מדכאת אותי וגורמת לי לרגשי אשמה באופן תמידי. הילדים גם כן קשה להם לראות בן אדם בכותנת ובלי שיניים יושבת בסלון ונאנחת. אינני יודעת מה לעשות. אודה לכם על מחשבותיכם. הכלה
אני שמחה שמצאתי את הפורום ואוכל להעלות נושא שמטריד אותי זה זמן רב. חמותי בת 75 ניצולת שואה ואלמנה טריה (כשנה וחצי) מאז ומתמיד היתה אשה קשה ותובענית והעבירה זמן רב מחייה בתלונות על מיחושים וכאבים. למרות זאת אין לה אף מחלה מוצהרת מלבד הזדקנות (ירידה בראיה וכו') מאז שחמי נפטר אנו מנסים לתת לה תשומת לב יתרה, היא גרה קרוב מאד אלינו והגיעה אלינו כל שישי ושבת על מנת לאכול ולהיות אתנו. לפני שלושה שבועות עברנו לדירה רחוקה קצת יותר אבל באותה קריה. כשבועיים לפני המעבר הדרדר מצבה לכך שנראה לי שהיא בדכאון ובתשישות נפשית. היא מרירה מאד, נאנחת תמידית, ששואלים אותה מה היא רוצה היא אומרת שהלוואי שהיתה יודעת ובעצם רוצה למות. אין לה מחשבה חיובית אחת, היא לא פעילה בכלל, לא יוצאת, בקושי אוכלת. היינו איתה כבר כמה פעמים אצל פסיכיאטריים שניסו לתת לה תרופות (בעיקר SSRI) אבל היא טוענת שהתרופות גורמות לה למצב יותר גרוע ובדר"כ מפסיקה אותם כעבור זמן קצר. בקיצור, אנחנו מנסים הכל - ועכשיו לשאלה. ברור לנו שהיא היתה רוצה לעבור לגור אתנו ושנטפל בה. אבל אני לא מרגישה שאני יכולה לעשות את זה. היא מדכאת אותי וגורמת לי לרגשי אשמה באופן תמידי. הילדים גם כן קשה להם לראות בן אדם בכותנת ובלי שיניים יושבת בסלון ונאנחת. אינני יודעת מה לעשות. אודה לכם על מחשבותיכם. הכלה
