טריגר

טריגר

ביום האחרון של החודש שעבר אימא איימה שהיא תמכור את הדירות, שבהן תלוי העתיד שלי, אם אני רק אעז ללכת לסל שיקום.
מאז אני לא מסוגל להעביר יומיים ברצף בלי לשתות.
חוסר התפקוד שלי כל כך עמוק שמרשם לתרופה שקיבלתי בשבעה בנובמבר פשוט נשכח עד עכשיו, והתוקף שלו פג. אני רועד מפחד מהרגע שאני אצטרך להגיד את זה לאימא. ממש קודם היא הייתה בדירה שלי במין ביקורת פתע, ואם היא הייתה עושה את זה שעתיים לפני כן היא הייתה מגלה משהו שהסתרתי עד עכשיו. הכוונה לביקורים בפרויקט שנותן לי את המטפל. יש להם שם מין סדנת אמנות שאני מנצל לקריאת ספרים בלי הסחת הדעת הקבועה של המחשב. מה שאני פוחד זה שאימא תדרוש ממני, באותו איום, להפסיק גם את הביקורים האלה.
כבר לפני הרבה זמן למדתי על המושג "הורים מרעילים", ומתוך תשעת הסימנים שיש לך הורה כזה באתר כלשהו, ההורים שלי מתאימים לפחות לשניים: הם שולטים בי באמצעות כסף והם מסרבים לתת לי להתבגר. הבעיה היא שאני כל כך יותר משכיל מהם בעניינים מודרניים, שאם אני אגיד לה שהיא אימא מרעילה היא תחשוב שהכוונה להרעלה ממש, באוכל וכדומה.
נוסף על כסף, הזכירו באתר ההוא גם את נושא האשמה. זה נדיר יותר במקרה שלי, אבל זכורים לי במעורפל משפטים בנוסח "מה לא נתתי לך", "הכל נתתי / אני נותנת לך ואתה כפוי טובה". כשהייתי בבית ספר היא סיפרה לי משל על פרה, שכל היום ממלאת דלי בחלב, ובסוף בועטת בו. מה שמיוחד בדלי החלב שלי זה שהוא אף פעם לא מתמלא ומורחק מהפרה המסוכנת. תמיד הוא שם, מחכה בסבלנות לבעיטה.
בקיצור, יש למישהי רעיון? מבחינתי ככה אי אפשר להמשיך, אבל כמובן שמבחינה אובייקטיבית אני יכול להגיע לגיל 80 תקוע באותו מצב כמו היום.
 

DOCTOR W H O

Member
מנהל
היי יקירי

קודם כל תודה על סימון הטריגר:)
שנית יש לי שאלה לפני שאמשיך. אם נגיד תמצא דרך סל שיקום דיור חלופי, זה עדיין יהיה בעיה?
מחכה לתשובה ממך ואז אמשיך:)
 
מתנצל על העיכוב (אולי עוד טריגר)

הדיור הוא לא הבעיה, הבעיה היא העתיד.
חכמים ממני כבר אמרו שהדור שלי יצטרך להתרגל לרמת חיים נמוכה יותר מזו של ההורים שלנו. ההורים שלי, כנראה, החליטו שלי זה לא יקרה. לכן יש כמה דירות, ובבוא הזמן אני אוכל לחיות משכר הדירה עליהן. זה הופך כמעט להכרחי ככל שעובר הזמן ואני לא מצליח למצוא עבודה.
אלה הדירות שהיא איימה למכור.
אחת הפנטזיות שלי לגבי סל שיקום היא שהוא יגמול אותי מההתמכרות להוצאות, אבל עדיין בתקופת המעבר אני אצטרך את הכסף של ההורים, כי קצבה היא רק שליש ממה שאני מקבל בדר"כ.
הפחד של אימא שלי מסל שיקום הוא שאני איכנס למערכת שאי אפשר להשתחרר ממנה. תהיה עליי "סטמפה" (כמה שאני שונא מילים לועזיות כשהם נאמרות בהקשרים האלה!) ועלול להיות לי אפוטרופוס, שיחליט בשבילי מה לעשות עם אותו רכוש. לא משנה שהיא בעצמה דואגת להזכיר לי שהיא הוסיפה הערת אזהרה לטאבו, כך שאני גם ככה לא אוכל למכור אותן או משהו כזה. הסיבה ההגיונית שלה להערת האזהרה היא שאחד החברים שלי עלול לשכנע אותי לתת לו בית, או שבעתיד מישהו סתם ייטפל אליי, כמו שכבר קרה פעם, או שכשאני אהיה שיכור יחתימו אותי על ערבות.
הקואוצ'ר שהיה לי בזמנו הסביר לי שערבות חותמים בבנק, והבנק לא ייתן לאדם שיכור לעשות משהו. אבל את יודעת כבר עם איזו אימא אני חי. פתאום שמתי לב שבין "אימא" ו"אימה" יש רק הבדל של אות אחת.
 

DOCTOR W H O

Member
מנהל
היי

אני יכולה להבין אותך. מנסיון אני יודעת שלפעמים אפשר להסביר להורים על המצב שלנו, דרך גורם מקצועי שהם יסמכו עליו.
יש כאלו שאם יראו שזה כתוב במחקר הם יאמינו לזה.
האם לאימך יש גורם מיקצועי שאם הוא ידבר איתה, היא תסכים או תבין לפחות?
מישהו מהמשפחה, רופא, פסיכיאטר, גורם מוסמך אחר?
 
אני חושש שאין אף אחד

הקשר שלי עם המשפחה המורחבת לא כל כך חזק, ובכל מקרה איש מהם אינו פסיכיאטר.
חוץ מזה, התגובה של שניהם לכל מטפל שהציע שאני אקבל עזרה הייתה לפטר אותו. זו הסיבה שהתעקשתי לקבל את הנוכחי דרך הקופה. כשכסף לא מעורב בעניין זו לא תהיה החלטה שלהם להפסיק. למרות זאת אני יודע שהוראה אחת ממנה ואני עלול להפסיק לבוא גם אליו, וזה מה שמפחיד אותי.
אולי הסיבה העיקרית לכך שרציתי סל שיקום הייתה כדרך להשתחרר מהשליטה שלהם בי, בעיקר של אימא. אבל יש הבדל בין להיות חופשי לבין להיות הומלס. לרגע חשבתי להשוות את זה לתלות של ישראל בארה"ב. הרי יש רגעים שאנחנו מתים להשתחרר מהם, אבל נגווע ברעב אם נעשה את זה. כשהייתי קטן הייתה לי פנטזיה לירות על האמריקנים מהמסוקים שהם עצמם מכרו לנו, אם הם ינסו לבוא הנה לעצור אותנו מלעשות לערבים את מה שצריך. אבל אז קראתי ריאיון עם מישהו מחיל האוויר שאמר שהם "ירימו אף 14 ממאה מייל ויקרעו לנו את הצורה". עד היום אני לא יודע מה זה אומר.
את רשאית להוסיף את הסימן של טריגר לכותרת ההודעה. אני פוחד לעשות את זה בעצמי כי פעם קרה שהודעה נמחקה לגמרי. בכל מקרה, בואי נקווה שכשיגיע הזמן לבקש ויזה לארה"ב הם לא יקשרו ביני לבין ההודעה הזאת.
 

DOCTOR W H O

Member
מנהל
היי

שוב, אני ממליצה לברר על עובדת סוציאלית, זה לא חייב להתבצע דרך אימך ויכול להיות לגמרי חשאי. היא תעזור בכל מה שקשור לדיור ומצב כלכלי
 
למעלה