יבוא אישי

יבוא אישי


לאחרונה חשבתי על הנסיבות שמביאות אנשים לחפש קשר בחו"ל.
חשבתי על האינטרס - שהרי זה קשר אינטרסנטי לגמרי .

הוא - מחפש מגע ולעיתים כמובן משפחה.

היא - מחפשת "כרטיס יציאה" מחיים אומללים ולא פשוטים.
תהיתי עד כמה אהבה כזו יכולה להצליח?
כמובן ש יש גם סיפורי הצלחה מרשימים.
יחד עם זאת יש כאן את עניין "הקניה" לכאורה. הנשים הללו מובאות לכאן כאילו הן קניין של הגבר ויש כאלה שעברו התעללות (נפשית וגופנית).
אז נכון, אין ערבויות בחיים אני, אתם ועוד אלפים כמונו עלולים להתגרש אבל נקודת ההתחלה שלהם היא לא בהכרח גרועה משלנו?!
אין את הפריוולגיה שבהלכיר שנים, לגור ביחד, לקחת את הזמן.
כאן הכל מהיר מאוד, דינאמי להפליא.


מה דעתכם חברים?

לפנים משורת הדין אני נאלץ לשנות את התפריט בשביל כמה דיירים שהפנו את תשומת ליבי למחדל הקולינרי.

במשך שאר השבוע תוגש פיצה .

מתנצל על המחדל הקולינרי, זה לא ישוב בשנית.
 
באיזשהו מקום

האלטרנטיבה להביא ארצה נשים המוכנות להתחתן עם אלו המשלמים עליהן מעט פסולה לי.
אם זה נעשה בהסכמה של 2 הצדדים אין לי כל כך בעיה חוץ מהעובדה שאין לדעת מה יוליד לו יום בקשר הזה.
זה סוג של הימור מאוד רציני.
אני משוכנעת שאלו שמבקשים להתחתן הם או חברה נואשים או אנשים שכשלו המון בענייני זוגיות.
 
נקודת התחלה דומה לשידוך, אם הקושי של התרבות אבל גם

שידוכים עובדים ולפעמים יש אהבה גדולה, ככה שאי אפשר לדעת.
 
לא הייתי חותר לזה בעולם אידיאלי, אבל מניח שיש נסיבות בחיים

שאני לא יכול לצפות מראש.
אבל שידוך אגב לא רגיל ולא מחו"ל אומר שצריך רק כמה דייטים וחתונה, הוא הדרך שמכירים רק, אחרי זה נשארים אתה והיא והכל תלוי בכם.
 

קסם 82

New member
מה לעשות ש..

חייבת להסכים איתך..שוב


פעם כשהייתי צעירה ויפה חשבתי שהבסיס הכי חשוב לזוגיות ונישואין טובים זאת אהבה גדולה
והאמת? גם היום אני חושבת ככה
אחרת ממש לא שווה להיות שם
כבר לפני השגרע אין יותר מדי סנטימנטים ..מתכון לא משו לנישואים ארוכים לדעתי ..
חושבת שהחלטה כזו צריכה להיות נטולת אינטרסים כלכליים
אבל מה אני מבינה ....

וכפי שכתבו כאן על כך שזה קצת דומה לשידוך במגזר הדתי
יכולה רק לאמר
שזה הדבר הכי גרוע לעשות
לקיים יחסי מין רק אחרי החתונה ..
מעבר לזה
ביקרתי בצפת לא מזמן
וראיתי איך מישהי שניראת די טוב עדינה כזאת
הולכת לצד גבר שנראה כמו אבא שלה ולא גבר נאה בלשון המעטה
האם באמת יכולה לצמוח אהבה גדולה משידוך? נדיר נראה לי..
אין כמו בחירה
וגם שם לא תמיד הכל ורוד
 
חייב להסכים איתך שוב


קשר המבוסס על כמה פגישות שיובילו למיסוד הקשר בדרך כלל כושל.
לכן זוגיות של שנה לפחות תוכל לתת אינדיקציה כלשהי על העתיד (ולא תמיד)
תגידי....
קודאין עוזר לשיעול ?
 
מעניין

איך שידוך במגזר הדתי דומה לייבוא מחו"ל. את יכולה להסביר? ובכלל איך את מגדירה שידוך? (כי את כותבת את זה שוב בסוף בהקשר של המישהי העדינה עם הגבר שנראה כמו אבא שלה ושוב לא הבנתי איך "שידוך" קשור אליהם)

מסכימה איתך שמה שחשוב זו אהבה גדולה, ורוצה לחדד -אהבה ולא סתם התאהבות עיוורת (וזה בנוסף למשיכה ותקשורת טובה).
 

קסם 82

New member
תקראי שוב..כתבתי "קצת דומה"

וכשאני אומרת דומה
זה נעשה לא מהסיבות הנכונות (בחירה ואהבה גדולה)

*אהבה עיוורת זה כשמכירים והופ חצי שנה מחליטים שמתחתנים ..
אני תמיד רצתי למרחקים ארוכים
וכל קשר שלי חוקי/אסור היה מספיק ארוך כדי לדעת שזה מה שמתאים לי באותה נקודת זמן ..
ולגבי ה-קשר והגבר של חיי
בהחלט מה שחשוב זאת אהבה גדולה
וגרנו יחד לפני שהחלטנו להתמסד
למרות שידענו שזה זה גם לפני המגורים המשותפים..
ושוב..אין חסינות..עובדה שיצאתי החוצה
אבל זה בעיקר כי חוויתי מעט (מאוד) ברווקות
וחיפשתי להתרגש (כמו רובנו) ..
 
שמחה שהסברת.

לטענתך בציבור הדתי מתחתנים ללא בחירה וללא אהבה.
אז לידיעתך, זה לא נכון, אין דבר כזה שבציבור הדתי זוג מתחתן שלא מבחירה. מכירים לפני החתונה מספיק זמן (כל אחד לפי ה"מספיק" שלו, יש מי שמספיק לו כמה חודשים ויש מי שצריך כמה שנים). נכון, לא גרים ביחד, ובד"כ לא מקיימים יחסים אבל זה לא אומר שזה משפיע על הרגש או על הצלחת הקשר (ואת בעצמך מוכיחה את זה) ורוב הזוגות כן מתחתנים מאהבה.

גם בציבור החרדי לא מכריחים להתחתן, נכון שהזוג בד"כ מכיר עוד פחות זמן אבל גם פה יש אהבה (כל אחד ברמה שלו).
יש אולי חסידויות מסויימות/בודדות שהזוג נפגש לפני החתונה פעמים בודדות אבל זה לא מה שמשקף את רוב הציבור וגם שם לא מכריחים (אני חושבת ומקווה), ובכלל אי אפשר להכריח אשה להתחתן בניגוד לרצונה והסכמתה.

אז לפי מה שכתבתי אני ממש לא רואה דמיון,לא קצת ולא הרבה, יש בציבור הדתי והחרדי בחירה ואהבה כשבאים להתחתן, בניגוד לייבוא מחו"ל.
 
למעלה