פלורה שם בדוי
New member
יום הולדת 70 לקלוד פרנסואה (קלו-קלו) ז"ל
בתור חובבת גדולה של השירים הצרפתיים הישנים, ושל צרפת ושל התרבות שלה בכלל, רציתי להקדיש מספר שורות מהלב לאחד מהכוכבים הגדולים ביותר בשמי הזמר הצרפתי מאז ומעולם, שמשום מה, לצערי, אינו מוכר כל כך כאן בישראל. זמר שעזב את העולם בנסיבות טרגיות לפני כמעט 31 שנים (לפי הגרסא הרשמית, הוא התחשמל באמבטיה). את קלוד ושיריו גיליתי בשנה שעברה, כאשר שמעתי במקרה את להיטו האלמותי "le telephone pleure" ("דמעות בטלפון"), על גבר המדבר בטלפון עם ילדתו הקטנה, שלא בכלל יודעת שהוא אבא שלה. בעקבות השיר הזה שמעתי שירים נוספים, ומאז-התאהבתי. שיריו הרומנטיים, ומראהו החיצוני העיניים הגדולות, הירוקות-כחולות והשיער הבלונדיני הגולש, כבשו גם את ליבן של נשים ונערות רבות במדינות דוברות צרפתית. תוך מספר חודשים אף הגדלתי לעשות והייתי הראשונה (והיחידה)לבנות ערך שלם ב"וויקיפדיה" המוקדש לקלוד ולפועלו. מעטים יודעים שהשיר "My way" של פרנק סינטרה, הוא בעצם תרגום לאנגלית של שיר מקורי של קלוד ושל כותבים נוספים "comme d'ehabitude" ("כמו תמיד"), או שיש לו ביצוע משלו לשיר הילדים המפורסם "דונה דונה". מצא חן בעיני הקשר החם בינו לבין שני בניו, הבא לידי ביטוי למשל בשיר "אני ואתה נגד כל העולם", או בשיר "כי אני אוהב אותך, ילדי". אהבתי גם את החברות האמיצה בינו לבין מישל סרדו (עוד אחד מגדולי זמרי צרפת), שלאחר מותו של קלוד הקדיש לו את השיר המצמרר "אני לא מת, אני ישן!". אם קלוד היה עדיין חי היום, הוא היה אמור לחגוג היום את יום הולדתו ה-70, אבל הוא תמיד ייזכר צעיר ויפה. אני מצרפת קישורים לשלושה שירים שלו, להתרשמותכם.
בתור חובבת גדולה של השירים הצרפתיים הישנים, ושל צרפת ושל התרבות שלה בכלל, רציתי להקדיש מספר שורות מהלב לאחד מהכוכבים הגדולים ביותר בשמי הזמר הצרפתי מאז ומעולם, שמשום מה, לצערי, אינו מוכר כל כך כאן בישראל. זמר שעזב את העולם בנסיבות טרגיות לפני כמעט 31 שנים (לפי הגרסא הרשמית, הוא התחשמל באמבטיה). את קלוד ושיריו גיליתי בשנה שעברה, כאשר שמעתי במקרה את להיטו האלמותי "le telephone pleure" ("דמעות בטלפון"), על גבר המדבר בטלפון עם ילדתו הקטנה, שלא בכלל יודעת שהוא אבא שלה. בעקבות השיר הזה שמעתי שירים נוספים, ומאז-התאהבתי. שיריו הרומנטיים, ומראהו החיצוני העיניים הגדולות, הירוקות-כחולות והשיער הבלונדיני הגולש, כבשו גם את ליבן של נשים ונערות רבות במדינות דוברות צרפתית. תוך מספר חודשים אף הגדלתי לעשות והייתי הראשונה (והיחידה)לבנות ערך שלם ב"וויקיפדיה" המוקדש לקלוד ולפועלו. מעטים יודעים שהשיר "My way" של פרנק סינטרה, הוא בעצם תרגום לאנגלית של שיר מקורי של קלוד ושל כותבים נוספים "comme d'ehabitude" ("כמו תמיד"), או שיש לו ביצוע משלו לשיר הילדים המפורסם "דונה דונה". מצא חן בעיני הקשר החם בינו לבין שני בניו, הבא לידי ביטוי למשל בשיר "אני ואתה נגד כל העולם", או בשיר "כי אני אוהב אותך, ילדי". אהבתי גם את החברות האמיצה בינו לבין מישל סרדו (עוד אחד מגדולי זמרי צרפת), שלאחר מותו של קלוד הקדיש לו את השיר המצמרר "אני לא מת, אני ישן!". אם קלוד היה עדיין חי היום, הוא היה אמור לחגוג היום את יום הולדתו ה-70, אבל הוא תמיד ייזכר צעיר ויפה. אני מצרפת קישורים לשלושה שירים שלו, להתרשמותכם.
