יום ראשון של פלייאוף

FrecCo

Member
מחיה את הפורום כמיטב המסורת, למרות שאין לי שום דבר מעניין להגיד.
התחלנו!

ניקס נותנים בראש לפילי

אנת'וני אדוארדס חולק עובדה מעניינת: https://www.youtube.com/shorts/w3UY2XZ8L4g

לייקרס-דנבר ראיתי נכון לעכשיו רק מחצית ראשונה אבל איזו מחצית כייפית, ה-סדרה של הסיבוב הראשון. הולך להיות 4-1 תחרותי מאוד.
ציניות בצד, צביטה בלב לחשוב שאולי לא נשארו עוד הרבה משחקי פלייאוף ללברון, אני מעריך יותר כל נגיעה שלו בכדור לאחרונה
 

Krit123

Well-known member
ציניות בצד, צביטה בלב לחשוב שאולי לא נשארו עוד הרבה משחקי פלייאוף ללברון, אני מעריך יותר כל נגיעה שלו בכדור לאחרונה
לא יודע אני דווקא הערכתי את הנגיעות של ראסל הרבה יותר
 

Rapgamer

Well-known member
קליבלנד- אורלנדו
כתבתי בווטסאפ תוך כדי אז לא ארחיב יותר מדי. ניצחון סופר חשוב של קליבלנד שהגיעו לפלייאוף הזה בפוסט טראומה. הקו הקדמי מובלי את אלן שלטו בצבע עם 32 נקודות ו29 ריבאונדים, הגנה אישית וקבוצתית טובה על באנקרו שרשם 9 איבודים. אורלנדו לא הצליחו להניע כדור בצורה אפקטיבית וכמעט אף אחד לא פגע, ינסו להתאושש במשחק הבא.

מינסוטה- פיניקס
דרך נהדרת לפתוח את הפלייאוף- בבלואאוט. בפתיחה הלך קשה, לא אהבתי את המבטים שלנו, אדוארדס נכנס לבעיית עבירות והיה מתוסכל. טאונס המושמץ נתן שם דקות טובות ששמרו עלינו בתמונה לצד הגנה מופתית של מקדניאלס על בוקר. בהמשך אנט התחמם, שלטנו בריבאונד ובצבע, ופיניקס באופן כללי לא פגעה מבחוץ. גרייסון אלן נזכר שבפלייאוף הוא מחטיא הכל, אחרי זה סובב את הקרסול (אבל אמור לחזור בהקדם). פחות אהבתי שנתנו לטאונס/ריד לשמור על KD, לדעתי הוא מרגיש יותר בנוח מול ביג מן מאשר מול גארדים שלוחצים עליו. אדוארדס ואלכסנדר-ווקר אופציות עדיפות לטעמי (בהנחה שמקדניאלס לא זז מבוקר). גובר היה מצוין, אני זוכר שבזמנו דיברנו על איך הוא מחזיק מעמד בחילופים- וואלה אני קונה כל אחד מהפוזשנים שניסו לתקוף אותו באחד על אחד. הפעם גם שם את העונשין שלו.
נרקיץ' שיחק 27 דקות שהרגישו פחות, אני חושב שהסאנס היו דוקא יחסית טובים בדקות שלו.
ניצחון מאוד מעודד, משחק הבא כבר יהיה הרבה יותר קשה.

ניקס- פילי
היה משחק סופר דינמי של ריצות. הספסל של הניקס הפך לגמרי את המשחק (פעמיים) בעוד שפילי קיבלה מעט מאוד מסביב לצמד הכוכבים שלה. ברנסון דוקא הלך ראש בקיר והיה חלש אבל הניקס נהנו מיום קליעה גדול של מקברייד ומשחק מבריק באופן כללי של הארט. אמרתי שיתרון ההאסל שלהם הולך להתאזן- אפילו לא קרוב, הם היו ראשונים לכל כדור באוירה מדהימה בMSG. מיצ'ל רובינסון שהשמיד את מובלי ואלן בפלייאוף שעבר הצליח לגרום גם לאמביד להיראות רע, נתון המשחק הוא 24-23 בריבאונדים מתחת לסל של פילדלפיה. כלומר כל החטאה של הניקס הולכת ב50% מהמקרים לפוזשן נוסף שלהם. ת'יבודו ניסה להשאיר single coverage על אמביד עם הצלחה משתנה כתלות בשומר, גם כאן מיצ'ל רובינסון הוציא אותו מאיזור הנוחות עם שילוב הסייז והעוצמה שלו.
טוביאס האריס במשחק מעפן רגיל שלו ובאדי הילד פשוט לא קיים, לא היו לו מספיק reps עם אמביד העונה וזה ניכר כי זה שחקן מסוכן שמתבזבז שם.
המשחק הזה היה יכול ללכת לכל כיוון והוכרע על יום קליעה טוב של הניקס. מאמין שנראה בוקס אאוט הרבה יותר טוב של פילי במשחק הבא וסביר להניח גם שינויים טקטיים.

דנבר- לייקרס
המשחק הזה היה נראה בדיוק כמו הסדרה בעונה שעברה. הלייקרס טובים, פיזיים, גורמים לדנבר לעבוד קשה אבל בסופו של דבר לא יכולים להשתוות לרמת הביצוע של הנאגטס. דילו והצ'ימורה לא הגיעו למשחק בעוד שכל שחקני הגרעין של דנבר עשו את שלהם (כולל רג'י ג'קסון שהתפקיד שלו זה להיות מעפן). דיוויס טוב ופעיל גם בהתקפה ואני תוהה האם יוכל לשמור על היכולת הזאת לאורך כל הסדרה כי הלייקרס חייבים אותה. הלייקרס תקפו חזק את הריב' התקפה אבל לא השיגו תוצאות ורק שילמו על נקודות במעבר בצד השני. נתון המשחק הוא 27 אסיסטים מול 4 איבודים של הנאגטס, בפרט מורי ויוקיץ' עם יחס משותף של 17-0. שיחקו המון את משחק הבין שניים שלהם. יוקיץ' בכללי פשוט רידיקולוס, אין מה להוסיף.
 
נערך לאחרונה ב:

Krit123

Well-known member
בנקודות
*קליבלנד ראיתי ברפרוף, בגדול עמד בציפיות. הופתעתי שאורלנדו פתחו עם אייזיק במקום וונדל קרטר ג'וניור. 4 שחקני פרימטר אצלם סיימו ללא סל שדה ו0-19 משותף, וניכר כבר בשלב מוקדם העונה שבאנקרו חושף את הכדור בהגזמה לחטיפות או בוחר במסירות הרפתקניות מדי.

*העומק של מינסוטה לא יסולא בפז. ניקל ונאז נותנים בראש מבלי לאבד צעד בהתקפה. החלק הכי מעודד מבחינתם היה ריצות שעשו במספר הרכבים שונים, מה שמאוד מקשה על היריבה להתכונן.
ביל היה טוב ואפילו שמר, מנגד מקדניאלס צריך לקבל בערך חצי מפסלון שחקן ההגנה של גובר, וואלה לא יודע אם יש שומר פרימטר טוב ממנו כרגע. טאונס במשחק הפלייאוף הכי טוב שלו, לא יהיה לו מצ'אפ טבעי בהגנה כך שהתפוקה ההתקפית הכרחית.
אריק גורדון שאמור להנהיג את הספסל התפייד ובכללי הם קיבלו 11-34 מעמדת השוטינג גארד.

*ניקס-פילי היה נהדר. דיברתי בפריוויו על המאבק בריבאונד, הקו האחורי של פילי תמיד יהיה נמוך ואין להם שחקני כנף חזקים בנושא. מצטרף לדברים של יובל, מה הטעם בלשבץ את באדי הילד מבלי להריץ לו תרגילי חסימות שיפתחו את ההגנה? מיצ'ל רוב בהופעה גדולה ואין מה לומר, אין ספק שאתה מעדיף לצאת למאבקי פלייאוף עם הארט בצד שלך במקום טוביאס האריס, שדווקא קיבל פרגונים בתחילת העונה ונחלש בהדרגה.
אמביד נתן את הסלף-האלי הופ הכי יפה שראיתי, מהלך מדהים שכמעט גמר לו את העונה וצריך לומר, סגרה את סיפור האליפות של פילי(?). בניגוד לשנים ופציעות קודמות, הוא לגמרי זז לא טבעי הפעם, לאחר ההתאוששות. הניקס מבסוטים שניצחו למרות הופעת קליעה מחפירה של ברונסון.

*דנבר-לייקרס נפתח כמו שחשבתי. הם מגיעים לקו, תוקפים את הצבע ורצים ליתרון מהיר.
ניכר שבניגוד לאשתקד (ובסוג של המשך לפיינלס) קבוצות מנסות לקחת מיוק את הפליימייקנג באופן אקטיבי. העזרה תגיע לרוב מהצד החזק (של האנטרי פאסר) ותכריח הנעת כדור בידיעה שגורדון ישבש משהו את הריווח. קרדיט אדיר למייקל פורטר שנתן משחק גדול מתחת לרדאר, תקף יפה נקודתית את הסכמה הזו. ניתן היה לראות שהרוטציה לאחר הדאבל מכוונת מראש, לא ראינו את ג'וקר נאלץ לכדרר ולחפש זווית מסירה כל כך הרבה זמן, ובמקרים אחרים פשוט נותנים למורי את הנתיב לסל במקום להסיט את הקשב מיוק בגלגול.
בהמשך קולדוול פופ פירק אותם והם הפסיקו לרדת להגנה כהלכה. מרוצה שניצחנו במשחק סקורינג יחסית חלש של מורי (למרות שקלע סלים חשובים) ובמשחק בו הגענו סך הכל 6 פעמים בודדות לקו (מה יהיה עם הקבוצה הזאת וסחיטת עבירות?).
ציונים לספסל: מסתבר שג'ורדן יהיה הסנטר המחליף בסדרה, נתן דקות סולידיות מול הייז הטמבל. ווטסון יצא גבר עם שתי שלשות מהרגע שנכנס ואגרסיביות בהתקפה. צריך עוד קצת מבראון ואנחנו בסדר.
מצפה שבמפגש הבא הכדור יעבור אצל ריבס יותר.
 

anfield1

Member
עם כל הסיפורים על זה שיותר צמוד והסדרות מאוזנות וכו', מישהו פה באמת מהמר נגד דנבר-בוסטון בפיינלס?
 
למעלה