תודות
טוב, לסנילי שכמוני אין שום סיכוי לזכור מחצית מהשמות של מי שהיה (שלא לדבר על רמת ההתרגשות שאחזה בי באותו היום). לכל הסקרנים - עשיתי לחברה שלי אנה, לרגל קבלת ההחלטה לעבור לגור ביחד (שבאה כאלטרנטיבה לפרידה דרמאטית) מסיבת חתונה אין-פליי. אז תודה לאיוב, ששיחק את כהן טוק השיכור והמוצלח, תודה לאלדד קורח שהכין את היין (אפילו שהוא טוען שלא הצליח לו), ושהביא גם תחפושות משלו, תודה לסופי (המחותנת המקורית של כהן טוק) שהתלהבה, איחרה בשעתיים ובאה בול בזמן... תודה לאחי ואחותי שעזרו בהקמה, לוסה+סרג', ללנה ולאוניד סימבלין - המלאך השומר והחברים מצד הכלה, ושוב פעם לוסה+סרג' - שהיוו השראה בכך שכל משחק שהם מגיעים אליו הם מוצאים דרך להתחתן עוד-פעם באינפליי, ותודה לבחור שניגן בגיטרה כשצעדנו לתוך גזיבו-האהבה, תודה לכל מי שהיה, לכל מי שהתחפש, לכל מי שברך, לכל מי שמחה כפיים, למי שחייך ולמי שנהנה, והוסיף את הקסם האישי שלו לאוירה הקלילה והכייפית של אותו מעמד. תודה-תודה-תודה. ההחלטה לעבור יחד באה לאחר ההכרה בכך שמה שעומד בדרכינו לקשר מוצלח זה שאנחנו בעצם בורחים מבעיות במקום לפתור אותן, ומכיוון שאנחנו באמת אוהבים אחד את השניה ואחת את השני, ניצור את המרחב לפתירתן של הבעיות האלה. האירוע היה הצלחה מיוחדת, בו למעשה נכרתה בינינו ברית במחויבות לפתירת הבעיות האלה, שזו נקודת התחלה טובה הרבה יותר לכניסה למרחב כזה. אז שוב פעם - תודה, תודה, תודה.
