יום שני!!!!
- פותח הנושא סופר לולה
- פורסם בתאריך
פינת זכויות בעלי החיים לשבוע.
היום, כמו בכל יום שני תהיה פינה בזכויות בעלי החיים לשבוע הקרוב. היו דיונים בפורום על נושאי הטבעונות והצמחונות, הקשר בין טבעונות ואקטביזם וכו'. אקטביזם בנושא זכויות בעלי חיים זה משהו שאני רואה כחשוב מאוד, למעלה מ300 מליון בעלי חיים מעונים ומומתים מדי שנה רק בישראל, ואנחנו חייבים לעשות משהו בנידון! אז קדימה! זכויות בעלי החיים השבוע: לא ניתן לבחון את עמדתנו כלפי בעלי-חיים מלבד האדם מבלי להתייחס בהרחבה לעובדה, כי תזונתם של רוב הא/נשים בעולם המערבי מתבססת על מוצרים שהופקו מגופם של בעלי-חיים אלה: בשרם של עופות, יונקים ודגים, וכן ביצים וחלב ומוצריו. פגיעה בבעלי-חיים בתעשיות המזון עולה לאין-שיעור על כל סוג אחר של פגיעה בבעלי-חיים. למעלה מ-300 מיליון חיות מומתות מדי שנה בישראל בלבד בתעשיות המזון מן החי - רובן המכריע לאחר חיים רצופי סבל. בארוחותינו אנו באים במגע ישיר עם הניצול הנרחב ביותר שהיה מעודו של בעלי-חיים. גידול בעלי-חיים לצורך הפקת מוצרים מגופם אינו תופעה חדשה, אך במהלך התקופה המודרנית עברה החקלאות תיעוש יסודי. ההיגיון הכלכלי הכניס את רובם המכריע של בעלי-החיים בתעשיות המזון למתקנים סגורים, צופף אותם עד מוות, כמעט (ולעתים ממש עד מוות), והיווה תמריץ לעריכת מניפולציות גנטיות וכימיות בגופן של חיות, עד שעצם מבנה גופן הפך להן למקור של סבל. החיים במשק המתועש הם קצרים, כואבים, נטולי כל סיפוק טבעי, ובסופם מחכה מוות בשיטות של השמדה המונית. בעלי-החיים בתעשיות החקלאיות איבדו בעשורים האחרונים כל צלם חי, ששרד עדיין במשק המסורתי: כיום הם נתפסים כלא יותר ממכונות, שלב גרידא בתהליך הייצור. מטרתם של הכתבות והתחקירים הבאים היא לתאר חלק ממציאות חייהם של בעלי-החיים בטרם יהפכו למוצרי צריכה. לרוב אין אנו מודעים להיקפו העצום של הסבל המסתתר מאחורי המזון שאנו - או רובנו - קונים ואוכלים. מוצרי המזון אינם זועקים ואינם מדממים. הבשר, הביצים ומוצרי החלב מגיעים לידינו באריזות פלסטיק, ניילון וקרטון, המאוירות בפרות ובתרנגולות חייכניות. במוצרי מזון אלה לא נותר עוד כל סימן לסבלו של יצור רגיש, חי ונושם. כדי לשחזר את ההיסטוריה הכאובה של מוצרי הבשר, הביצים והחלב שאנו מכירים, נסתייע בטקסטים האוהדים ביותר לתעשייה החקלאית: ספרות חקלאית מקצועית שנכתבה על-ידי משרד החקלאות, ארגונים ואגודות חקלאיות, השירותים הווטרינריים, ואחרים. מובן שבמקורות החקלאיים לא תימצא התייחסות ישירה לסבלם של בעלי-החיים. עצם הרעיון, שיש להימנע מלכלוא בעלי-חיים בתנאים קשים, איננו חלק מעולם המושגים של החקלאות. עם זאת, מצוקה קיצונית של בעלי-החיים פוגעת במקרים מסוימים ברווחי החקלאי, ואז עולה הנושא בספרות המקצועית. כך, למשל, נוכל למצוא בקשות לטפל בבעלי-החיים בפחות אלימות לקראת השחיטה, משום שגוויה פגועה תימכר בפחות כסף. מעבר לכך, הספרות החקלאית מדווחת במונחיה שלה על הפעולות המתבצעות בגופם של בעלי-החיים, ועל הטכניקות החדישות ביותר שנועדו להגביר את הייצור ולחסוך בהוצאות. מתוך נתונים אלה ניתן לשחזר לפחות חלק מן המצוקות של בעלי-החיים הכלואים במשק המודרני. השבוע: מחלות חלק מהעסק: חלק מהעסק החיים במשק המתועש מייצרים בעלי-חיים חולים. במרבית המקרים, מדובר במחלות אשר כלל אינן נתפסות כמחלות בשיח החקלאי. הדוגמאות הידועות ביותר לכך הן תהליכי הייצור של כבד אווז ובשר "עגל חלב", הכרוכים בהכרח בגרימת מחלות קשות - ניוון שומני של הכבד באווזים ואנמיה חמורה בעגלים. גם התעשיות הגדולות וההמוניות ביותר מבוססות על פגיעות קשות בבעלי-החיים שהן מנצלות: למשל, את בעלי-החיים בתעשיות הבשר מאלצים להגדיל מהר ככל הניתן את משקל גופם, על חשבון התפתחותן התקינה של מערכות חיוניות בגופם, וביניהן הריאות והשלד. התפתחות לקויה זו גורמת מחלות ומצוקות קשות למאות מיליוני בעלי-חיים מדי שנה בישראל. מחלות ורווחים: איזון עדין מחלות רבות נגרמות לבעלי-החיים שלא במתכוון, כתוצאה מתנאי הכליאה בהם מצויים בעלי-החיים - תנאים הנקבעים לפי שיקולים כלכליים. למשל, הצפיפות הגדולה בלולים הופכת את ה"עסק" למשתלם יותר ללולנים, אך פוגעת קשה בתרנגולים. אמנם, הצפיפות מגבירה את התמותה, אך היא גם מאפשרת להפיק רווחים גדולים יותר מכל יחידת שטח; הרווחים כתוצאה מן הציפוף עולים, עד גבול מסוים, על ההפסדים הכרוכים בתחלואה ובתמותה המוגברות. כאשר עולים ההפסדים הכספיים על הרווחים המופקים כתוצאה מתנאי החיים הקשים, אז - ורק אז - מנסה המחקר הכלכלי-חקלאי לנסות ולטפל בתנאים הקשים ובמחלות. הטיפול נועד להשיב את היקף התחלואה לתחום הרווחיות - ולא יותר מכך. מדביקים במחלות כדי לטפל במחלה, יש תחילה ללמוד עליה. בנוסף למידע המושג מתצפיות שטח, משקיעים החוקרים מאמץ לגרום למחלה להתפתח באופן מלאכותי ובתנאים מבוקרים בבעלי-חיים בריאים. זהו "פיתוח מודל מחקר למחלה", בלשון החוקרים. נדגים זאת באמצעות מחקר חקלאי טיפוסי - מחקר שנועד לבחון את הגורמים להתפרצות המחלה כלמידיה פסיטצ'י בתרנגולי הודו - מחלה קטלנית, הגורמת שלשול, קשיי נשימה, הפרשה מהעיניים והאף, רעידה, עוויתות ועוד. בניסוי נלקחו אפרוחים בריאים, ובגיל 39 יום הדביקו אותם "בבידוד אלים של כלמידיה". כעבור מספר ימים החלו להופיע באפרוחים הפרשות הטיפוסיות למחלה. מחלה סתם אינה מספיקה במחקר בכלמידיה פסטיצ'י, המחלה שנגרמה לאפרוחים בשלב הראשון לא סיפקה את החוקרים, והם החליטו להוסיף לניסוי "הכבדה מתונה", הכוללת הזרקת חומרים, המחלישים את המערכת החיסונית. בנוסף לכך, הורעבו האפרוחים, הושמו בחושך מוחלט וצופפו בכלובים "ציפוף יתר", כהגדרת החוקרים. הטיפול, שמטרתו הייתה "דיכוי מערכת החיסון", אף הוא לא הביא עדיין להתפרצות של המחלה ברמה המצופה. לפיכך עברו החוקרים ל"הכבדה אמיתית", על-ידי "ערפול העופות במינון גבוה של נגיפי תרכיבים חיים". התוצאות לא איחרו לבוא: "דלקות עיניים, עם הפרשת כלמידיה בביב ובעיניים... שינויים פתולוגיים שנצפו בעופות המתים: אנמיה קשה, דלקת שקיקי האוויר, גודש דם ריאתי, דלקת שק הלב, טחול מוגדל, בהיר ופריך, כבד שומני, הידבקויות של האיברים הפנימיים... שינויים דומים נראו גם בעופות המודבקים שנותרו חיים עד לקטילתם 18 ימים לאחר ההכבדה..." מתוך: "נשאות כלמידיה פסיטצ'י כמצב מקדים לכלמידיוזיס קלינית", עמ' 99. ניסויים רבים ממציאים שיטות איומות ומשונות במטרה להפוך את בעל-החיים לפגיע יותר למחלות, שמנסים לגרום לו ללקות בהן: באמצעות חשיפה לטמפרטורות קיצוניות, ל"עקות" ולכאבים, לחומרים מזיקים, ועוד. בוררים חיות עמידות פתרון אחר לבעיית המחלות במשק החקלאי הוא "טיפוח גנטי", במטרה להביא ליצירתם של בעלי-חיים, העמידים יותר בפני מחלה מסוימת. אחת השיטות הנפוצות להשגת מטרה זו היא ברירה של החיות העמידות ביותר למחלה הנבדקת, מבין חיות רבות, שעמידותן למחלה זו היא רגילה. שיטה זו כרוכה בהריגתם של מאות ולעתים אלפי בעלי-חיים, ולכן אין משתמשים בה לרוב ביונקים, אלא בבעלי-חיים שמחירם זול - עופות ודגים. מי שאינן עמידות - מתות השיטה לברירה מלאכותית של חיות עמידות היא פשוטה ואכזרית: מדביקים קבוצה גדולה של בעלי-חיים במחלה קשה, הגורמת למוות מייסר לרובה המכריע. הקבוצה צריכה להיות גדולה דיה כדי שניתן יהיה לברור, מבין מעט הניצולים, פרטים "מוצלחים" מבחינות נוספות. לשם כך חושפים את החיות ששרדו לתנאים קשים, כגון תנאי קור חריפים, הגורמים למותן של חיות נוספות. אולם, מתלוננים החוקרים, שיטה זו היא קשה לביצוע, "בשל מיעוט פרטים שיישארו לטיפוח לאחר החשיפה לעקה"; כלומר, לאחר שמתו רבות כל-כך מן החיות בגלל התנאים הקשים והמחלות, לא פעם נותרות חיות מעטות מכדי להשתמש בהן לצורכי התעשייה.
היום, כמו בכל יום שני תהיה פינה בזכויות בעלי החיים לשבוע הקרוב. היו דיונים בפורום על נושאי הטבעונות והצמחונות, הקשר בין טבעונות ואקטביזם וכו'. אקטביזם בנושא זכויות בעלי חיים זה משהו שאני רואה כחשוב מאוד, למעלה מ300 מליון בעלי חיים מעונים ומומתים מדי שנה רק בישראל, ואנחנו חייבים לעשות משהו בנידון! אז קדימה! זכויות בעלי החיים השבוע: לא ניתן לבחון את עמדתנו כלפי בעלי-חיים מלבד האדם מבלי להתייחס בהרחבה לעובדה, כי תזונתם של רוב הא/נשים בעולם המערבי מתבססת על מוצרים שהופקו מגופם של בעלי-חיים אלה: בשרם של עופות, יונקים ודגים, וכן ביצים וחלב ומוצריו. פגיעה בבעלי-חיים בתעשיות המזון עולה לאין-שיעור על כל סוג אחר של פגיעה בבעלי-חיים. למעלה מ-300 מיליון חיות מומתות מדי שנה בישראל בלבד בתעשיות המזון מן החי - רובן המכריע לאחר חיים רצופי סבל. בארוחותינו אנו באים במגע ישיר עם הניצול הנרחב ביותר שהיה מעודו של בעלי-חיים. גידול בעלי-חיים לצורך הפקת מוצרים מגופם אינו תופעה חדשה, אך במהלך התקופה המודרנית עברה החקלאות תיעוש יסודי. ההיגיון הכלכלי הכניס את רובם המכריע של בעלי-החיים בתעשיות המזון למתקנים סגורים, צופף אותם עד מוות, כמעט (ולעתים ממש עד מוות), והיווה תמריץ לעריכת מניפולציות גנטיות וכימיות בגופן של חיות, עד שעצם מבנה גופן הפך להן למקור של סבל. החיים במשק המתועש הם קצרים, כואבים, נטולי כל סיפוק טבעי, ובסופם מחכה מוות בשיטות של השמדה המונית. בעלי-החיים בתעשיות החקלאיות איבדו בעשורים האחרונים כל צלם חי, ששרד עדיין במשק המסורתי: כיום הם נתפסים כלא יותר ממכונות, שלב גרידא בתהליך הייצור. מטרתם של הכתבות והתחקירים הבאים היא לתאר חלק ממציאות חייהם של בעלי-החיים בטרם יהפכו למוצרי צריכה. לרוב אין אנו מודעים להיקפו העצום של הסבל המסתתר מאחורי המזון שאנו - או רובנו - קונים ואוכלים. מוצרי המזון אינם זועקים ואינם מדממים. הבשר, הביצים ומוצרי החלב מגיעים לידינו באריזות פלסטיק, ניילון וקרטון, המאוירות בפרות ובתרנגולות חייכניות. במוצרי מזון אלה לא נותר עוד כל סימן לסבלו של יצור רגיש, חי ונושם. כדי לשחזר את ההיסטוריה הכאובה של מוצרי הבשר, הביצים והחלב שאנו מכירים, נסתייע בטקסטים האוהדים ביותר לתעשייה החקלאית: ספרות חקלאית מקצועית שנכתבה על-ידי משרד החקלאות, ארגונים ואגודות חקלאיות, השירותים הווטרינריים, ואחרים. מובן שבמקורות החקלאיים לא תימצא התייחסות ישירה לסבלם של בעלי-החיים. עצם הרעיון, שיש להימנע מלכלוא בעלי-חיים בתנאים קשים, איננו חלק מעולם המושגים של החקלאות. עם זאת, מצוקה קיצונית של בעלי-החיים פוגעת במקרים מסוימים ברווחי החקלאי, ואז עולה הנושא בספרות המקצועית. כך, למשל, נוכל למצוא בקשות לטפל בבעלי-החיים בפחות אלימות לקראת השחיטה, משום שגוויה פגועה תימכר בפחות כסף. מעבר לכך, הספרות החקלאית מדווחת במונחיה שלה על הפעולות המתבצעות בגופם של בעלי-החיים, ועל הטכניקות החדישות ביותר שנועדו להגביר את הייצור ולחסוך בהוצאות. מתוך נתונים אלה ניתן לשחזר לפחות חלק מן המצוקות של בעלי-החיים הכלואים במשק המודרני. השבוע: מחלות חלק מהעסק: חלק מהעסק החיים במשק המתועש מייצרים בעלי-חיים חולים. במרבית המקרים, מדובר במחלות אשר כלל אינן נתפסות כמחלות בשיח החקלאי. הדוגמאות הידועות ביותר לכך הן תהליכי הייצור של כבד אווז ובשר "עגל חלב", הכרוכים בהכרח בגרימת מחלות קשות - ניוון שומני של הכבד באווזים ואנמיה חמורה בעגלים. גם התעשיות הגדולות וההמוניות ביותר מבוססות על פגיעות קשות בבעלי-החיים שהן מנצלות: למשל, את בעלי-החיים בתעשיות הבשר מאלצים להגדיל מהר ככל הניתן את משקל גופם, על חשבון התפתחותן התקינה של מערכות חיוניות בגופם, וביניהן הריאות והשלד. התפתחות לקויה זו גורמת מחלות ומצוקות קשות למאות מיליוני בעלי-חיים מדי שנה בישראל. מחלות ורווחים: איזון עדין מחלות רבות נגרמות לבעלי-החיים שלא במתכוון, כתוצאה מתנאי הכליאה בהם מצויים בעלי-החיים - תנאים הנקבעים לפי שיקולים כלכליים. למשל, הצפיפות הגדולה בלולים הופכת את ה"עסק" למשתלם יותר ללולנים, אך פוגעת קשה בתרנגולים. אמנם, הצפיפות מגבירה את התמותה, אך היא גם מאפשרת להפיק רווחים גדולים יותר מכל יחידת שטח; הרווחים כתוצאה מן הציפוף עולים, עד גבול מסוים, על ההפסדים הכרוכים בתחלואה ובתמותה המוגברות. כאשר עולים ההפסדים הכספיים על הרווחים המופקים כתוצאה מתנאי החיים הקשים, אז - ורק אז - מנסה המחקר הכלכלי-חקלאי לנסות ולטפל בתנאים הקשים ובמחלות. הטיפול נועד להשיב את היקף התחלואה לתחום הרווחיות - ולא יותר מכך. מדביקים במחלות כדי לטפל במחלה, יש תחילה ללמוד עליה. בנוסף למידע המושג מתצפיות שטח, משקיעים החוקרים מאמץ לגרום למחלה להתפתח באופן מלאכותי ובתנאים מבוקרים בבעלי-חיים בריאים. זהו "פיתוח מודל מחקר למחלה", בלשון החוקרים. נדגים זאת באמצעות מחקר חקלאי טיפוסי - מחקר שנועד לבחון את הגורמים להתפרצות המחלה כלמידיה פסיטצ'י בתרנגולי הודו - מחלה קטלנית, הגורמת שלשול, קשיי נשימה, הפרשה מהעיניים והאף, רעידה, עוויתות ועוד. בניסוי נלקחו אפרוחים בריאים, ובגיל 39 יום הדביקו אותם "בבידוד אלים של כלמידיה". כעבור מספר ימים החלו להופיע באפרוחים הפרשות הטיפוסיות למחלה. מחלה סתם אינה מספיקה במחקר בכלמידיה פסטיצ'י, המחלה שנגרמה לאפרוחים בשלב הראשון לא סיפקה את החוקרים, והם החליטו להוסיף לניסוי "הכבדה מתונה", הכוללת הזרקת חומרים, המחלישים את המערכת החיסונית. בנוסף לכך, הורעבו האפרוחים, הושמו בחושך מוחלט וצופפו בכלובים "ציפוף יתר", כהגדרת החוקרים. הטיפול, שמטרתו הייתה "דיכוי מערכת החיסון", אף הוא לא הביא עדיין להתפרצות של המחלה ברמה המצופה. לפיכך עברו החוקרים ל"הכבדה אמיתית", על-ידי "ערפול העופות במינון גבוה של נגיפי תרכיבים חיים". התוצאות לא איחרו לבוא: "דלקות עיניים, עם הפרשת כלמידיה בביב ובעיניים... שינויים פתולוגיים שנצפו בעופות המתים: אנמיה קשה, דלקת שקיקי האוויר, גודש דם ריאתי, דלקת שק הלב, טחול מוגדל, בהיר ופריך, כבד שומני, הידבקויות של האיברים הפנימיים... שינויים דומים נראו גם בעופות המודבקים שנותרו חיים עד לקטילתם 18 ימים לאחר ההכבדה..." מתוך: "נשאות כלמידיה פסיטצ'י כמצב מקדים לכלמידיוזיס קלינית", עמ' 99. ניסויים רבים ממציאים שיטות איומות ומשונות במטרה להפוך את בעל-החיים לפגיע יותר למחלות, שמנסים לגרום לו ללקות בהן: באמצעות חשיפה לטמפרטורות קיצוניות, ל"עקות" ולכאבים, לחומרים מזיקים, ועוד. בוררים חיות עמידות פתרון אחר לבעיית המחלות במשק החקלאי הוא "טיפוח גנטי", במטרה להביא ליצירתם של בעלי-חיים, העמידים יותר בפני מחלה מסוימת. אחת השיטות הנפוצות להשגת מטרה זו היא ברירה של החיות העמידות ביותר למחלה הנבדקת, מבין חיות רבות, שעמידותן למחלה זו היא רגילה. שיטה זו כרוכה בהריגתם של מאות ולעתים אלפי בעלי-חיים, ולכן אין משתמשים בה לרוב ביונקים, אלא בבעלי-חיים שמחירם זול - עופות ודגים. מי שאינן עמידות - מתות השיטה לברירה מלאכותית של חיות עמידות היא פשוטה ואכזרית: מדביקים קבוצה גדולה של בעלי-חיים במחלה קשה, הגורמת למוות מייסר לרובה המכריע. הקבוצה צריכה להיות גדולה דיה כדי שניתן יהיה לברור, מבין מעט הניצולים, פרטים "מוצלחים" מבחינות נוספות. לשם כך חושפים את החיות ששרדו לתנאים קשים, כגון תנאי קור חריפים, הגורמים למותן של חיות נוספות. אולם, מתלוננים החוקרים, שיטה זו היא קשה לביצוע, "בשל מיעוט פרטים שיישארו לטיפוח לאחר החשיפה לעקה"; כלומר, לאחר שמתו רבות כל-כך מן החיות בגלל התנאים הקשים והמחלות, לא פעם נותרות חיות מעטות מכדי להשתמש בהן לצורכי התעשייה.
המשך:
מתוך אתר אנונימוס, עמותה לזכויות בעלי חיים בישראל. http://www.anonymous.org.il/art44.html קצת תזונה: כדי ליצור לעצמנו תזונה נכונה, כדאי לדעת לא רק את שמות המוצרים שכדאי לנו לאכול, אלא גם ממה הם מורכבים. עלינו להגיע לאיזון הנכון בין המרכיבים הבאים: חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים ומינרלים. חלבונים החלבונים בנויים מ-22 חומצות אמינו, שביניהן 8 חומצות שהגוף אינו יכול לייצר בעצמו ועליו לקבלן במזון. לחלבונים תפקיד מרכזי בבניית רקמות הגוף ובתפקודן. חלבון מהצומח: דגנים וקטניות מכילים חלבונים, והם מכילים את כל חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם (כלומר, אלו שהגוף אינו יכול לייצר בעצמו). מידת הריכוז של חומצות האמינו שונה בין הדגנים לקטניות, ולכן מומלץ לגוון את התזונה. שילוב של דגנים וקטניות יוצר חלבון מלא מהצומח. חלבון מהחי: בשר, ביצים וחלב מכילים כמות גדולה מאוד של חלבונים. בחברת השפע, שבה מוצרים אלו מהווים חלק מרכזי מהתפריט, אדם ממוצע צורך כמות חלבונים הגדולה פי שניים ושלושה מהדרוש לו. כאשר חלבונים נאכלים בכמויות כאלו, עודפיהם מתפרקים בגוף ויוצרים פסולת חומצית מזיקה. כמות גדולה של חלבון בארוחה עלולה לפגוע בכליות, לגרום לעומס על הכבד, לשבש את תהליך העיכול, לפגוע בעתודות הסידן בעצמות (ובכך להגדיל את הסיכון לאוסטאופורוזיס), לפגוע בחיידקים מועילים במעי ואף לגרום לסרטן המעי. המיתוס "תאכל בשר ויהיה לך הרבה כוח" הוא שגוי, היות שהתברר שמשום שהחלבונים אינם מקור אנרגיה טוב לגוף. לכן, החלו רופאים להמליץ לספורטאים לקבל קלוריות ממזונות עמילניים דלים בחלבון ולא מבשר. שומנים שומנים מהצומח: רוב השומנים הבלתי-מעובדים מהצומח מורכבים מחומצות שומן בלתי רוויות (או חד בלתי רוויות), והם אינם מכילים כולסטרול. שומן מהצומח נמצא בטחינה, אבוקדו, זיתים, אגוזים, שקדים, זרעים ושמנים שונים (שמן זית, קנולה, חמניות, שומשום וכו'). שומנים לא -רוויים מהצומח אינם נוטים לגרום לטרשת העורקים. שומנים מהחי: שומנים מהחי מכילים חומצות שומן רוויות באחוז גבוה וכן כולסטרול. שומן מהחי הוא אחד הגורמים העיקריים למחלות לב וכלי-דם, שהם הגורם העיקרי לתמותה בעולם המערבי (בארץ מהוות מחלות לב 40-45 אחוזים מגורמי התמותה). צריכת מוצרים מהחי מביאה לעלייה בכמות הכולסטרול מסוג LDL, אשר נוטה לשקוע בכלי-הדם ולגרום לטרשת העורקים. פחמימות הפחמימות מהוות מקור אנרגיה לגוף. פחמימות נמצאות בטבע בצורת חד-סוכרים ודו-סוכרים (בפירות, למשל) או בצורת עמילן (בדגנים, בקטניות ובתפוחי-אדמה). העודפים נאגרים בגוף בצורת רקמות שומן. סיבים תזונתיים הסיבים הם שרשראות ארוכות של סוכרים, שאינן ניתנות לפירוק על- ידי גוף האדם. רק ב 20-30 השנים האחרונות הכירו החוקרים בתכונות החיוביות של הסיבים. כיום הם נחשבים לאחד המרכיבים החשובים ביותר בתפריט היומי. מערכת העיכול של האדם ארוכה יחסית – 9-8 מטרים (לעומת 4-3 מטרים אצל טורפים), ולכן יש להרבות בצריכת סיבים תזונתיים, המזרזים את פעולת העיכול והאחראים לפינוי שאריות ופסולת עיכול. הסיבים נמצאים אך ורק במזונות מהצומח, ואינם נמצאים במזונות מהחי. קיימים שני סוגי סיבים: סוג אחד אינו מסיס במים, והוא נמצא בעיקר בדגנים (כגון תירס, אורז מלא ומוצרים מחיטה מלאה, לחם חי), בתפוחי אדמה אפויים בקליפתם ובסובין. סיבים אלו משפרים את פעולת המעיים ומונעים עצירות. הסוג האחר מסיס במים, והוא נמצא בכמות גדולה בפירות, בירקות ובקטניות. סיבים אלו עוזרים למניעת התקפי- לב, והם חשובים לאיזון הסוכר בדם אצל חולי סוכרת. העושר בסיבים במזון מגן על הצמחונים והטבעונים מפני היווצרות גידולים סרטניים מסוגים שונים, בעיקר במעי הגס, ומאריך את תוחלת -החיים. היתרון העיקרי של ריבוי סיבים נובע דווקא מהפרעתם לספיגה בגוף של חומרים שונים, כגון כולסטרול, סוכרים ורעלים. ויטמינים הגוף זקוק לוויטמינים בכמויות קטנות, אך הם בעלי תפקידים חשובים. פירות וירקות מהווים מקור טוב לרוב הוויטמינים. ויטמין D נוצר בגוף בעזרת חשיפה לשמש, ולכן במדינות חמות כישראל אין צורך להשיגו מהמזון. ויטמין A, שמקורו במוצרים מהחי, רעיל כאשר הוא נצרך בעודף. הבטא-קרוטין, המצוי בירקות ובפירות כתומים, הוא צורה בלתי פעילה, שהופכת בגוף לוויטמין A בתהליך המונע היווצרות עודפים. ויטמינים מקבוצה B נמצאים בדגנים ובקטניות. הוויטמין היחיד שמומלץ לטבעונים ולצמחונים (המקפידים על תזונה נכונה) לצרוך כהשלמה למזונם הוא ויטמין B12. אצל טבעונים ותיקים התגלו רמות נמוכות של B12 בדם, אך מחסור הגורם לתופעות קליניות נמצא רק לעתים נדירות. למעשה, הערכים הדרושים לגוף נמוכים מערכי הנורמה, מאחר שה"נורמה" היא אכילת בשר. ויטמין B12 מופיע גם כתוסף מזון במוצרים שונים, כגון חלב סויה, חטיפי בריאות, דגני בוקר ועוד. כמות מסוימת של הוויטמין מיוצרת בגוף על-ידי חיידקי המעיים, ובתנאים של חקלאות מסורתית ואכילת מזון שאינו מקורצף, היו יכולים החיידקים לספק את כמות הוויטמין הנדרשת לגוף. מינרלים תזונה מהצומח עשירה במינרלים, כגון מגנזיום ואשלגן, אשר תורמים להורדת לחץ-הדם. לעומת זאת, היא דלה בנתרן, מינרל המצוי בכמויות גדולות במוצרים מהחי ובמוצרים מעובדים. זאת, כמובן, בתנאי שאין מוסיפים למזון כמויות מוגזמות של מלח או של רוטב סויה. עודף נתרן מזיק ועלול להעלות את לחץ-הדם. ברזל. מקורות טובים לברזל הם קטניות, נבטי חיטה, טחינה משומשום מלא, שמרי בירה, שעועית, ירקות ירוקים כהים (כגון פלפל וברוקולי), פירות יבשים, אגוזים וגרעינים. חלב, לעומת זאת, דל בברזל. ילד יצטרך לשתות כ-30 ליטר חלב ביום כדי לספק את מנת הברזל היומית המומלצת - 15 מיליגרם. כמות זהה של ברזל הוא יוכל לקבל, למשל, מ-150 גרם של ממרח טחינה משומשום מלא. ניתן לשפר את ספיגת הברזל בגוף על-ידי צריכת מזון עשיר בוויטמין C (למשל, פרי הדר, פלפל ירוק או אדום וכו'). סידן. מזונות מהצומח העשירים בסידן הם כרוב וירקות עלים, טחינה, אגוזים ושקדים, חומוס, סויה ועוד. שומשום מלא הוא המקור העשיר ביותר לסידן. במאה גרם טחינה משומשום מלא יש כמות סידן הגדולה פי 11 מזו המצויה במאה גרם חלב. תעשיית מוצרי החלב משקיעה הון על מנת לחזק את המיתוס לפיו חלב בריא ונחוץ לאספקת סידן לגוף. מוצרי חלב מכילים אמנם סידן, אולם גם גורמים להפרשת סידן באמצעות השתן, בשל תכולת החלבונים הגבוהה שבהם. http://www.anonymous.org.il/nut-avot.htm מתוך אתר התזונה של עמותת אנונימוס: www.veg.co.il השבוע במגזין האלקטרוני השבועי של אנונימוס:
nrg מעריב בשר וזיהום מים. בכתבה "האשמות בזיהום הכינרת: הפרות"
ynet ביצים וזבובים. בכתבה "המשרדים מתווכחים, ובגליל יסבלו ממכת זבובים"
mynet הובלה. בכתבה "עשרות כבשים בטנדר, חלקם נמחצו למוות"
nrg מעריב (AP) בשר הורג. בכתבה "מחקר: אכילה מרובה של בשר אדום מגדילה את הסיכון למוות מוקדם"
בשר זול: התנאים בלול מדוע בשר עופות נמכר בזול ומי משלם את המחיר? (כתבה שנייה)
יום ללא בשר- שהתרחש שבוע שעבר.
ובפינת התזונה- ארטישוק בניר בנים ועוד ועוד.... קישור למגזין האלקטרוני של השבוע: http://www.anonymous.org.il/magazine/ARTW_28.3.2009.html להרשמה למגזין: http://www.anonymous.org.il/remove_magazine.html וכמובן תודה רבה לצוות אנונימוס, www.animal.org.il
מתוך אתר אנונימוס, עמותה לזכויות בעלי חיים בישראל. http://www.anonymous.org.il/art44.html קצת תזונה: כדי ליצור לעצמנו תזונה נכונה, כדאי לדעת לא רק את שמות המוצרים שכדאי לנו לאכול, אלא גם ממה הם מורכבים. עלינו להגיע לאיזון הנכון בין המרכיבים הבאים: חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים ומינרלים. חלבונים החלבונים בנויים מ-22 חומצות אמינו, שביניהן 8 חומצות שהגוף אינו יכול לייצר בעצמו ועליו לקבלן במזון. לחלבונים תפקיד מרכזי בבניית רקמות הגוף ובתפקודן. חלבון מהצומח: דגנים וקטניות מכילים חלבונים, והם מכילים את כל חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם (כלומר, אלו שהגוף אינו יכול לייצר בעצמו). מידת הריכוז של חומצות האמינו שונה בין הדגנים לקטניות, ולכן מומלץ לגוון את התזונה. שילוב של דגנים וקטניות יוצר חלבון מלא מהצומח. חלבון מהחי: בשר, ביצים וחלב מכילים כמות גדולה מאוד של חלבונים. בחברת השפע, שבה מוצרים אלו מהווים חלק מרכזי מהתפריט, אדם ממוצע צורך כמות חלבונים הגדולה פי שניים ושלושה מהדרוש לו. כאשר חלבונים נאכלים בכמויות כאלו, עודפיהם מתפרקים בגוף ויוצרים פסולת חומצית מזיקה. כמות גדולה של חלבון בארוחה עלולה לפגוע בכליות, לגרום לעומס על הכבד, לשבש את תהליך העיכול, לפגוע בעתודות הסידן בעצמות (ובכך להגדיל את הסיכון לאוסטאופורוזיס), לפגוע בחיידקים מועילים במעי ואף לגרום לסרטן המעי. המיתוס "תאכל בשר ויהיה לך הרבה כוח" הוא שגוי, היות שהתברר שמשום שהחלבונים אינם מקור אנרגיה טוב לגוף. לכן, החלו רופאים להמליץ לספורטאים לקבל קלוריות ממזונות עמילניים דלים בחלבון ולא מבשר. שומנים שומנים מהצומח: רוב השומנים הבלתי-מעובדים מהצומח מורכבים מחומצות שומן בלתי רוויות (או חד בלתי רוויות), והם אינם מכילים כולסטרול. שומן מהצומח נמצא בטחינה, אבוקדו, זיתים, אגוזים, שקדים, זרעים ושמנים שונים (שמן זית, קנולה, חמניות, שומשום וכו'). שומנים לא -רוויים מהצומח אינם נוטים לגרום לטרשת העורקים. שומנים מהחי: שומנים מהחי מכילים חומצות שומן רוויות באחוז גבוה וכן כולסטרול. שומן מהחי הוא אחד הגורמים העיקריים למחלות לב וכלי-דם, שהם הגורם העיקרי לתמותה בעולם המערבי (בארץ מהוות מחלות לב 40-45 אחוזים מגורמי התמותה). צריכת מוצרים מהחי מביאה לעלייה בכמות הכולסטרול מסוג LDL, אשר נוטה לשקוע בכלי-הדם ולגרום לטרשת העורקים. פחמימות הפחמימות מהוות מקור אנרגיה לגוף. פחמימות נמצאות בטבע בצורת חד-סוכרים ודו-סוכרים (בפירות, למשל) או בצורת עמילן (בדגנים, בקטניות ובתפוחי-אדמה). העודפים נאגרים בגוף בצורת רקמות שומן. סיבים תזונתיים הסיבים הם שרשראות ארוכות של סוכרים, שאינן ניתנות לפירוק על- ידי גוף האדם. רק ב 20-30 השנים האחרונות הכירו החוקרים בתכונות החיוביות של הסיבים. כיום הם נחשבים לאחד המרכיבים החשובים ביותר בתפריט היומי. מערכת העיכול של האדם ארוכה יחסית – 9-8 מטרים (לעומת 4-3 מטרים אצל טורפים), ולכן יש להרבות בצריכת סיבים תזונתיים, המזרזים את פעולת העיכול והאחראים לפינוי שאריות ופסולת עיכול. הסיבים נמצאים אך ורק במזונות מהצומח, ואינם נמצאים במזונות מהחי. קיימים שני סוגי סיבים: סוג אחד אינו מסיס במים, והוא נמצא בעיקר בדגנים (כגון תירס, אורז מלא ומוצרים מחיטה מלאה, לחם חי), בתפוחי אדמה אפויים בקליפתם ובסובין. סיבים אלו משפרים את פעולת המעיים ומונעים עצירות. הסוג האחר מסיס במים, והוא נמצא בכמות גדולה בפירות, בירקות ובקטניות. סיבים אלו עוזרים למניעת התקפי- לב, והם חשובים לאיזון הסוכר בדם אצל חולי סוכרת. העושר בסיבים במזון מגן על הצמחונים והטבעונים מפני היווצרות גידולים סרטניים מסוגים שונים, בעיקר במעי הגס, ומאריך את תוחלת -החיים. היתרון העיקרי של ריבוי סיבים נובע דווקא מהפרעתם לספיגה בגוף של חומרים שונים, כגון כולסטרול, סוכרים ורעלים. ויטמינים הגוף זקוק לוויטמינים בכמויות קטנות, אך הם בעלי תפקידים חשובים. פירות וירקות מהווים מקור טוב לרוב הוויטמינים. ויטמין D נוצר בגוף בעזרת חשיפה לשמש, ולכן במדינות חמות כישראל אין צורך להשיגו מהמזון. ויטמין A, שמקורו במוצרים מהחי, רעיל כאשר הוא נצרך בעודף. הבטא-קרוטין, המצוי בירקות ובפירות כתומים, הוא צורה בלתי פעילה, שהופכת בגוף לוויטמין A בתהליך המונע היווצרות עודפים. ויטמינים מקבוצה B נמצאים בדגנים ובקטניות. הוויטמין היחיד שמומלץ לטבעונים ולצמחונים (המקפידים על תזונה נכונה) לצרוך כהשלמה למזונם הוא ויטמין B12. אצל טבעונים ותיקים התגלו רמות נמוכות של B12 בדם, אך מחסור הגורם לתופעות קליניות נמצא רק לעתים נדירות. למעשה, הערכים הדרושים לגוף נמוכים מערכי הנורמה, מאחר שה"נורמה" היא אכילת בשר. ויטמין B12 מופיע גם כתוסף מזון במוצרים שונים, כגון חלב סויה, חטיפי בריאות, דגני בוקר ועוד. כמות מסוימת של הוויטמין מיוצרת בגוף על-ידי חיידקי המעיים, ובתנאים של חקלאות מסורתית ואכילת מזון שאינו מקורצף, היו יכולים החיידקים לספק את כמות הוויטמין הנדרשת לגוף. מינרלים תזונה מהצומח עשירה במינרלים, כגון מגנזיום ואשלגן, אשר תורמים להורדת לחץ-הדם. לעומת זאת, היא דלה בנתרן, מינרל המצוי בכמויות גדולות במוצרים מהחי ובמוצרים מעובדים. זאת, כמובן, בתנאי שאין מוסיפים למזון כמויות מוגזמות של מלח או של רוטב סויה. עודף נתרן מזיק ועלול להעלות את לחץ-הדם. ברזל. מקורות טובים לברזל הם קטניות, נבטי חיטה, טחינה משומשום מלא, שמרי בירה, שעועית, ירקות ירוקים כהים (כגון פלפל וברוקולי), פירות יבשים, אגוזים וגרעינים. חלב, לעומת זאת, דל בברזל. ילד יצטרך לשתות כ-30 ליטר חלב ביום כדי לספק את מנת הברזל היומית המומלצת - 15 מיליגרם. כמות זהה של ברזל הוא יוכל לקבל, למשל, מ-150 גרם של ממרח טחינה משומשום מלא. ניתן לשפר את ספיגת הברזל בגוף על-ידי צריכת מזון עשיר בוויטמין C (למשל, פרי הדר, פלפל ירוק או אדום וכו'). סידן. מזונות מהצומח העשירים בסידן הם כרוב וירקות עלים, טחינה, אגוזים ושקדים, חומוס, סויה ועוד. שומשום מלא הוא המקור העשיר ביותר לסידן. במאה גרם טחינה משומשום מלא יש כמות סידן הגדולה פי 11 מזו המצויה במאה גרם חלב. תעשיית מוצרי החלב משקיעה הון על מנת לחזק את המיתוס לפיו חלב בריא ונחוץ לאספקת סידן לגוף. מוצרי חלב מכילים אמנם סידן, אולם גם גורמים להפרשת סידן באמצעות השתן, בשל תכולת החלבונים הגבוהה שבהם. http://www.anonymous.org.il/nut-avot.htm מתוך אתר התזונה של עמותת אנונימוס: www.veg.co.il השבוע במגזין האלקטרוני השבועי של אנונימוס:
וכמובן: יום ללא בשר שהתרחש שבוע שעבר
יום ללא בשר מאז שנת 1985, מציינים ב-20 מדינות ברחבי העולם ובכל מדינות ארצות-הברית "יום ללא בשר" (Meatout) במטרה להעלות את המודעות הציבורית לחשיבות המזון מן הצומח ולהשלכות המוסריות, הבריאותיות והסביבתיות של תעשיית הבשר. אנונימוס ציינה השנה את "יום ללא בשר" בחלוקת מזון טבעוני חינם בתל-אביב ובירושלים. המארגנים הדגישו, שביום זה הצרכנים אינם מתבקשים לצמצם את תפריטם אלא להרחיבו: "להגדיל את מגוון הקטניות, הדגנים, הירקות והפירות שאנו צורכים, וגם להכניס למטבח חומרי גלם חדשים. סייטן כבר בישלתם? ומה לגבי טמפה? ואצות זה לא רק סושי! כולנו יודעים שבריא יותר לצרוך תפריט מגוון, אבל בדרך-כלל מתקשים לעשות זאת ונותרים עם תפריט פחות או יותר קבוע. זו הזדמנות לצאת מהשגרה, לגלות יצירתיות ולהכיר מנות חדשות, שאפשר יהיה לאמץ גם בשאר ימות השנה." האירוע זכה לסיקור נרחב בעיתונות. בין הכתבות שפורסמו, ynet הגיש ארבעה מהמתכונים הפופולאריים ביותר של בודהה בורגרס; nrg מעריב פרסם סקירת אתרי צמחונות וטקסט קלאסי של טולסטוי ובו תיאור חוויות ממשחטה ומחשבות על אכילת בשר ועל צמחונות; ובוואלה! התפרסמה כתבה נוקבת על היתרונות הבריאותיים של הצמחונות. בדוכנים הוגשו כריכים עם נקניק טופו, כריכים עם שניצל סייטן, וכן ממרחי קישואים, חצילים ופטריות על בסיס טחינה, בתוספת סלט ושווארמה סייטן. את הממרחים הכינה מרינה מאנונימוס, הנקניק מתוצרת טבע דלי, ומוצרי הסייטן הוכנו ונתרמו על-ידי בודהה בורגרס. ארז, פעיל אנונימוס, מספר חוויות מהאירוע: "התרשמתי במיוחד מאדם בשנות ה-50 לחייו, שלא האמין שהשווארמה שהצענו לו היא מהצומח ולא הסכים לטעום, מתוך חשדנות. הייתי צריך לקנות את אמונו. הסברתי לו למה אנחנו עושים את כל האירוע, סיפרתי על תעשיות בעלי-החיים, על הסייטן שממנו עשויה השווארמה, ועל היום הבינלאומי ללא בשר. לבסוף הוא ניאות לטעום מהשווארמה, והנה – ראה כי טוב ונפקחו עיניו. הוא לקח מנה נוספת ואמר, במילים האלה: 'זאת השווארמה הכי טעימה שאי פעם אכלתי!" לסיכום הוא הבטיח, שלפחות בשבוע הקרוב לא יכניס בשר לפיו. בכלל, השווארמה הסתמנה כלהיט של האירוע. זוג מבוגרים התלהבו כל-כך מהשווארמה כי הם משתדלים להפחית בצריכת בשר, עד שהם הוציאו פנקס ורשמו שמות וכתובות של חנויות טבע, ואמרו שיעשו ארוחה מזה לכל הנכדים שלהם." בעיתונות שירי כהן, "אנונימוס מגישה: הגרסה הטבעונית", המקומון ת"א, גיליון 376, 26.3.2009, עמ' 22. ד"ר דן קרת, "יום ללא בשר: היבטים בריאותיים", וואלה!, 24.3.2009. בודהה בורגרס, "מבורגר ועד גולאש: מתכונים ל'יום ללא בשר'", ynet, 23.3.2009. "לא על הפלאפל לבדו: אתרים לצמחוני המתחיל", nrg מעריב, 23.3.2009. לב (ליאו) טולסטוי, "על מוסר וחיות אחרות: טולסטוי קורא לצמחונות", nrg מעריב, 23.3.2009. עינת לוי, "צריכה במחשבה תחילה: איך אפשר בלי בשר", nrg מעריב, 23.3.2009. רחל אינגבר, "מחר: יום ללא בשר", nrg מעריב, 22.3.2009. מתוך המגזין האלקטרוני של אנונימוס, זכויות בעלי החיים השבוע: http://www.anonymous.org.il/magazine/ARTW_28.3.2009.html
יום ללא בשר מאז שנת 1985, מציינים ב-20 מדינות ברחבי העולם ובכל מדינות ארצות-הברית "יום ללא בשר" (Meatout) במטרה להעלות את המודעות הציבורית לחשיבות המזון מן הצומח ולהשלכות המוסריות, הבריאותיות והסביבתיות של תעשיית הבשר. אנונימוס ציינה השנה את "יום ללא בשר" בחלוקת מזון טבעוני חינם בתל-אביב ובירושלים. המארגנים הדגישו, שביום זה הצרכנים אינם מתבקשים לצמצם את תפריטם אלא להרחיבו: "להגדיל את מגוון הקטניות, הדגנים, הירקות והפירות שאנו צורכים, וגם להכניס למטבח חומרי גלם חדשים. סייטן כבר בישלתם? ומה לגבי טמפה? ואצות זה לא רק סושי! כולנו יודעים שבריא יותר לצרוך תפריט מגוון, אבל בדרך-כלל מתקשים לעשות זאת ונותרים עם תפריט פחות או יותר קבוע. זו הזדמנות לצאת מהשגרה, לגלות יצירתיות ולהכיר מנות חדשות, שאפשר יהיה לאמץ גם בשאר ימות השנה." האירוע זכה לסיקור נרחב בעיתונות. בין הכתבות שפורסמו, ynet הגיש ארבעה מהמתכונים הפופולאריים ביותר של בודהה בורגרס; nrg מעריב פרסם סקירת אתרי צמחונות וטקסט קלאסי של טולסטוי ובו תיאור חוויות ממשחטה ומחשבות על אכילת בשר ועל צמחונות; ובוואלה! התפרסמה כתבה נוקבת על היתרונות הבריאותיים של הצמחונות. בדוכנים הוגשו כריכים עם נקניק טופו, כריכים עם שניצל סייטן, וכן ממרחי קישואים, חצילים ופטריות על בסיס טחינה, בתוספת סלט ושווארמה סייטן. את הממרחים הכינה מרינה מאנונימוס, הנקניק מתוצרת טבע דלי, ומוצרי הסייטן הוכנו ונתרמו על-ידי בודהה בורגרס. ארז, פעיל אנונימוס, מספר חוויות מהאירוע: "התרשמתי במיוחד מאדם בשנות ה-50 לחייו, שלא האמין שהשווארמה שהצענו לו היא מהצומח ולא הסכים לטעום, מתוך חשדנות. הייתי צריך לקנות את אמונו. הסברתי לו למה אנחנו עושים את כל האירוע, סיפרתי על תעשיות בעלי-החיים, על הסייטן שממנו עשויה השווארמה, ועל היום הבינלאומי ללא בשר. לבסוף הוא ניאות לטעום מהשווארמה, והנה – ראה כי טוב ונפקחו עיניו. הוא לקח מנה נוספת ואמר, במילים האלה: 'זאת השווארמה הכי טעימה שאי פעם אכלתי!" לסיכום הוא הבטיח, שלפחות בשבוע הקרוב לא יכניס בשר לפיו. בכלל, השווארמה הסתמנה כלהיט של האירוע. זוג מבוגרים התלהבו כל-כך מהשווארמה כי הם משתדלים להפחית בצריכת בשר, עד שהם הוציאו פנקס ורשמו שמות וכתובות של חנויות טבע, ואמרו שיעשו ארוחה מזה לכל הנכדים שלהם." בעיתונות שירי כהן, "אנונימוס מגישה: הגרסה הטבעונית", המקומון ת"א, גיליון 376, 26.3.2009, עמ' 22. ד"ר דן קרת, "יום ללא בשר: היבטים בריאותיים", וואלה!, 24.3.2009. בודהה בורגרס, "מבורגר ועד גולאש: מתכונים ל'יום ללא בשר'", ynet, 23.3.2009. "לא על הפלאפל לבדו: אתרים לצמחוני המתחיל", nrg מעריב, 23.3.2009. לב (ליאו) טולסטוי, "על מוסר וחיות אחרות: טולסטוי קורא לצמחונות", nrg מעריב, 23.3.2009. עינת לוי, "צריכה במחשבה תחילה: איך אפשר בלי בשר", nrg מעריב, 23.3.2009. רחל אינגבר, "מחר: יום ללא בשר", nrg מעריב, 22.3.2009. מתוך המגזין האלקטרוני של אנונימוס, זכויות בעלי החיים השבוע: http://www.anonymous.org.il/magazine/ARTW_28.3.2009.html
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.