ילד חולה - מי נשאר איתו?

אני מתקשה גם לקחת יום מחלה כשאני חולה....

מכיוון שאצלנו אני בבית בבקרים - אז אין מה לדבר בכלל, ברור שאני... אם הילדה חולה ואני צריכה לצאת אחה"צ לעבודה יש לה מטפלת או אבא שלצורך העניין יגיע מוקדם יותר מהעבודה... <כבר אמרתי שהיה לי קשה לענות לסקר הראשון???>
 

א י ו ש י

New member
מי שהעבודה שלו יותר גמישה, האיש במקרה

שלי, הוא עצמאי ויכול ללכת לעבודה מתי שרוצה בדר"כ או לא ללכת אם אין משהו דחוף אני כגננת לא ממש יכולה לפספס ימי עבודה. לכן לרוב הבעל או הסבא וסבתא עוזרים אם אני בבית ולא עובדת כמו בתק' הנוכחית אז ברור שאני ממש לא קשור לכסף ורווחים
 
אצלנו בדרך כלל זו אני

ככה זה כבר הרבה שנים. עניין של הרגל. עכשיו, אני מדי פעם נעמדת על הרגליים האחוריות ואומרת - הוייסה. עכשיו תורך! אני יודעת שהוא היה שמח להישאר באופן קבוע בבית, אבל אנחנו מאוד רחוקים מכך ומשום מה, תמיד העבודה שלו הרבה יותר תובענית והרבה פחות סובלנית.
 
לרוב אני נשארת.....מכמה וכמה סיבות....

העבודה שלי היא גמישה,ואם אני מחסירה יום,אני יכולה להשלים במועד אחר. יום העבודה של בעלי שווה פי 10 בשכר מהיום שלי.{ בעצם,לא פי עשר...אבל הרבה הרבה יותר משלי...}, לכן,חבל "לבזבז" את היום עבודה שלו.גם העבודה שלו,מה לעשות, הרבה יותר "חשובה" משלי מהרבה בחינות. אם הוא נעדר, ההיעדרות שלו מאוד מורגשת וגורמת לחוסר איזון בעבודה. ואצלי זה הרבה פחות. אולי לא נעים להגיד,אבל כשהילדים שלי היו חולים...הם היו מעדיפים את אמא. אף פעם לא היו לי תלונות בקשר לזה ש- "רק אני נשארת". זה תמיד היה מין הסדר ברור שכזה.
 
אצלנו מגייסים את כל המשפחה

אם הילדים חולים "בימים של הגרוש" אז הוא שומר או מגייס את המשפחה. בימים שהילדים אצלי אני בודקת מה חומרת המחלה. אם היא קלה אז אני אשתדל לקחת איתי לעבודה ולמשוך כמה שיותר זמן. במקביל אני מנסה לגייס סבתא/סבא/בייביסיטר. באשפוזים (והילדים שלי אוהבים לסדר לי כאלה מידי פעם
) אני לא עוזבת אותם.
 

שרונית28

New member
שאלה טובה

לרוב אנחנו מתחלקים בימי המחלה. בעלי עובד משמרות לפעמים הוא נשאר בחצי יום הראשון ואני יוצאת מוקדם לעבודה (05:30) ויוצאת בשעה 1000 בערך ומחליפים משמרות. לפעמים אחותי הקטנה אם היא יכולה. לעיתים מאוד מאוד נדירות ושאין ממש ברירה אז סבתא שלי מגיעה לסיוע.
 
יש תורנות בין שנינו + שתי הסבתות

אין מצב שכל ימי המחלה נופלים רק על אחד מאיתנו. אין ברירת מחדל - מחליטים לפי מה שיש לכל אחד מאיתנו לעשות בעבודה, והסבתות בד"כ זמינות תמיד.
 

nlyyln

New member
ביביסיטר ומי שמרגיש שרוצה יום בבית -

וגם יכול להרשות לעצמו באותו יום. בפעם האחרונה אחד הילדים חלה ביום ראשון, כשלא היה לי כוח לעבוד. מיד התנדבתי להישאר איתו וגם הלכתי לקופ"ח להביא פתק מחלה. בעלי ראה כי טוב ונשאר איתו ביום שני (הלך להביא עוד פתק). ביום שלישי כבר הבאנו אותו למטפלת לשעבר.
 
בדרך כלל אני נשארת

כי לי יותר חשוב להיות עם הבן, ואצלו יותר משמעותי אם יפסיד יום עבודה. אבל יש פעמים שיש לי משהו חשוב בעבודה ואני פשוט מודיעה לו שהפעם הוא נשאר.
 

מיכל754

New member
אני ובעלי

עובדים ביחד, כך שמי שפחות עסוק באותו היום נשאר עם הילדים. וגם יש לנו עוזרת בבית שאנו משאירים איתה את הילדים במידה והם חולים.
 

שירי ל

New member
מי שיותר פנוי באותו יום

או שמתחלקים חצי חצי- הוא יוצא לפגישות החשובות שלו ובין לבין אני. אם סבתא יכולה - היא שומרת. אבל כן - במקרה שאף אחד לא יכול הויתור יהיה שלי, כי הוא מרוויח יותר.
 
ברור שאני נשארת

גם בגלל שאני מרוויחה פחות, וגם בגלל שאני נוטה יותר לוותר על העבודה למען התינוקת, כי כך מקובל. זה לא מחמיא לשוויון ביני ובין בעלי. אבל אי השוויון הספציפי הזה מתאים לי.
 

אמאדובה

New member
משתדלים להתחלק

יותר נכון: קודם כל בודקים אם סבתא פנוייה... אם לא - רואים מי יותר פנוי ופחות לחוץ כרגע בעבודה. (אבל -- אנחנו לא מתאימים ל"רוב המקרים" שלך, אז כנראה שאנחנו לא מדגם מייצג....)
 
אין לנו דבר כזה ברירת מחדל

אם שנינו יכולים להעדר כי אין שום דבר מיוחד בעבודה אז מי שרוצה יותר נשאר אם לאחד מאיתנו יש משהו חשוב בעבודה השני נשאר ואם לשנינו יש משהו חשוב ולאף אחד אין אפשרות לותר אז מבקשים עזרה מסבא/סבתא וברגע שמסיימים את מה שחשוב חוזרים הביתה. באופן כללי אני מעדיפה להשאר עם נוגה כשהיא חולה, אני מרגישה שאני צריכה להיות איתה, אז אם אין לי שום דבר חשוב אני נשארת.)
 

לפyמים

New member
ברירת המחדל זו אני, כי אני מרוויחה

הרבה פחות אבל - מאז שהחלפתי עבודה הוא נשאר יותר לעומת פעם
 
מתחלקים

לרב החצי כי הוא יותר גמיש בשעות אז הוא מתחשב בשעות שאני יכולה וגם מזעיקים את הסבתות
 
למעלה