צלחת יומולדת ../images/Emo65.gif
... תמיד בערב שלפני יום הולדתי, כולי הייתי מתמלאת פרפרים והתרגשות. סבא וסבתא היו מגיעים ערב לפני כן, ממלאים את המטבח של אמי בעשייה, מתחילים עם אפיית העוגות והעוגיות המפורסמות שלהם. סבא היה מכין עוגות יומולדת הכי מדהימות, לפי הזמנה שלי, הכל מהראש, מהדמיון, תמיד הכי מקושטות, הכי צבעוניות, הכי מקוריות ומרגשות בעולם... המולת ההכנות והאפייה, החום, הריחות, השמחה שלי כילדה להיות במחיצת שני האנשים האהובים והמופלאים האלה... בערב אמא וסבתא היו משכיבות אותי בייחד ואני הייתי מתקשה להרדם מרוב הפרפרים. זוכרת לילה אחד שפתחתי את עיני וראיתי את שתיהן נכנסות בשקט בשקט לחדרי, עם הצלחת הענקית בידיהן. לא ברור לי איך המשכתי אחר כך לישון עד הבוקר... ופתאום כבר בוקר. קופצת מהמיטה, לצִידָה מונחת צלחת ענקית מלאה בממתקים! מכיוון שישנתי בבית הילדים בקיבוץ, הצלחת הכילה ממתקים לכל ילדי קבוצת הילדים. ואני, ילדת היומולדת, חילקתי להם מהממתקים של צלחת היומולדת שלי. כך היו עושים לכל הילדים. (אז ממתקים מסוגים שונים, היה מצרך הרבה פחות זמין ומגוון כמו היום). עד היום אני זוכרת ממתקים מיוחדים שהיו מניחים לי בצלחת היומולדת. המסורת המשיכה ואנו מניחים ליד מיטת בנינו בכל יומולדת "צלחת יומולדת" מלאה בהפתעות. למרות שהם כבר יודעים ומצפים לכך, התרגשותם עצומה. בלילה אנו ממלאים את הבית בבלונים, בברכות, מניחים צלחת יומולדת מרגשת ומצפים, עם לא פחות התרגשות מהם, לבוקר שיבוא ועמו השמחה וההתרגשות במציאת צלחת היומולדת... יש גם את מסיבות יום ההולדת, אך על כך בהזדמנות אחרת.