ירושה של זוג עריריים

[ubs1]

ירושה של זוג עריריים

ירושה של זוג עריריים
זוג ערירי נפטר. ראשית הבעל ואח"כ האישה. לבעל יש 2 אחים ולאישה אחות אחת. לאחר פטירת הבעל, לא ביקשו האחרים לממש את חלקם בירושה לפי הסעיף בחוק. לאחר כשנה נפטרה האישה. אין להם צוואות. שאלתי היא האם העובדה שהבעל נפטר ראשון יש בה כדי לבטל את חלקם של אחי הבעל בירושה המשותפת של שניהם ? האם העובדה שהאחים לא ביקשו לממש את חלקם בירושה של אחיהם בעת מותו (לפני שהאשה נפטרה) יש בה כדי לגרוע מזכותם ? האם כל הירושה בעצם שייכת לאחות האישה ? אשמח לקבל תשובה לנושא

 

[azaria]

נראה לי שאחי הבעל יירשו אותו.

ירושה של זוג עריריים
זוג ערירי נפטר. ראשית הבעל ואח"כ האישה. לבעל יש 2 אחים ולאישה אחות אחת. לאחר פטירת הבעל, לא ביקשו האחרים לממש את חלקם בירושה לפי הסעיף בחוק. לאחר כשנה נפטרה האישה. אין להם צוואות. שאלתי היא האם העובדה שהבעל נפטר ראשון יש בה כדי לבטל את חלקם של אחי הבעל בירושה המשותפת של שניהם ? האם העובדה שהאחים לא ביקשו לממש את חלקם בירושה של אחיהם בעת מותו (לפני שהאשה נפטרה) יש בה כדי לגרוע מזכותם ? האם כל הירושה בעצם שייכת לאחות האישה ? אשמח לקבל תשובה לנושא

נראה לי שאחי הבעל יירשו אותו.
לשון החוק לפי מה שמצאתי באתר משרד המשפטים: חוק הירושה, תשכ"ה-1965 [תיקון אחרון 30/6/98] . ... [דילוג] 11. זכות הירושה של בן-זוג [תיקון: תשל"ג, תשל"ו, תשמ"ה] (א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון - (1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי ; (2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון. (ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א) יורש בן הזוג את העזבון כולו. מכאן אני מבין שבזמן פטירתו של הבעל, היה עזבונו מחצית מכלל הרכוש המשותף. את המחצית הזו ירשו אישתו והאחים שלו. החלוקה ביניהם היתה כך: האישה - שני שליש, והאחים כולם ביחד את השליש הנותר. (אני מזכיר - שני שליש ושליש - של המחצית השייכת לבעל!) כלומר, בשעת פטירת האישה היו ברשותה - שני שליש מן החצי שהיה שייך לבעלה (2/6=2/3*1/2) ועוד החצי שלה ברכוש המשותף. כלומר בסך הכל (5/6 = 2/6+3/6 = 2/6+1/2) או במילים: חמש שישיות מן הרכוש המשותף המקורי. בשעת פטירתה של האישה, ירשה אותה אחותה (בהנחה שאין לאישה עוד יורשים.) אחי הבעל עדיין זכאים לחלקם. שהוא כאמור שני שליש ממחצית הרכוש המשותף כפי שהיה בשעת פטירת הבעל. כלומר שישית ממה שהיה אז. מאחר ולא דרשו את חלקם בזמנו, ולמעשה נשאר רכושם בידי האישה - יכול להיות שהשתנה משמעותית גודל הרכוש. ועל כן יכולה להיות מחלוקת האם לחשב שישית ממה שהיה בזמן פטירת הבעל, או שישית ממה שנשאר בזמן פטירת האישה. אני לא יודע אם יש תשובה ברורה לגבי המחלוקת הזו... אבל בואו נחשוב על שני מקרים. א. הרכוש הצטמצם משמעותית (צניחת מחירי נדל"ן, או לא עלינו, הוצאות סיעודיות גבוהות, וכדומה) - במקרה זה, ברור שהאחים ידרשו לחשב לפי מועד פטירת הבעל. ב. הרכוש גדל משמעותית (מניות זינקו, מצאו נפט בחצר, וכדומה) - פתאום האחים יהיו להוטים לחשב לפי מועד פטירת האישה... אז מה הנכון? מה מבחינת הדין? ומה מצד הצדק? (ולחברי הפורום המלומדים, האם פרשנות "עם הארץ" שלי נכונה?)

 

[עוד רות דיין-וולפנר]

אחי הבעל אמורים

נראה לי שאחי הבעל יירשו אותו.
לשון החוק לפי מה שמצאתי באתר משרד המשפטים: חוק הירושה, תשכ"ה-1965 [תיקון אחרון 30/6/98] . ... [דילוג] 11. זכות הירושה של בן-זוג [תיקון: תשל"ג, תשל"ו, תשמ"ה] (א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון - (1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי ; (2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון. (ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א) יורש בן הזוג את העזבון כולו. מכאן אני מבין שבזמן פטירתו של הבעל, היה עזבונו מחצית מכלל הרכוש המשותף. את המחצית הזו ירשו אישתו והאחים שלו. החלוקה ביניהם היתה כך: האישה - שני שליש, והאחים כולם ביחד את השליש הנותר. (אני מזכיר - שני שליש ושליש - של המחצית השייכת לבעל!) כלומר, בשעת פטירת האישה היו ברשותה - שני שליש מן החצי שהיה שייך לבעלה (2/6=2/3*1/2) ועוד החצי שלה ברכוש המשותף. כלומר בסך הכל (5/6 = 2/6+3/6 = 2/6+1/2) או במילים: חמש שישיות מן הרכוש המשותף המקורי. בשעת פטירתה של האישה, ירשה אותה אחותה (בהנחה שאין לאישה עוד יורשים.) אחי הבעל עדיין זכאים לחלקם. שהוא כאמור שני שליש ממחצית הרכוש המשותף כפי שהיה בשעת פטירת הבעל. כלומר שישית ממה שהיה אז. מאחר ולא דרשו את חלקם בזמנו, ולמעשה נשאר רכושם בידי האישה - יכול להיות שהשתנה משמעותית גודל הרכוש. ועל כן יכולה להיות מחלוקת האם לחשב שישית ממה שהיה בזמן פטירת הבעל, או שישית ממה שנשאר בזמן פטירת האישה. אני לא יודע אם יש תשובה ברורה לגבי המחלוקת הזו... אבל בואו נחשוב על שני מקרים. א. הרכוש הצטמצם משמעותית (צניחת מחירי נדל"ן, או לא עלינו, הוצאות סיעודיות גבוהות, וכדומה) - במקרה זה, ברור שהאחים ידרשו לחשב לפי מועד פטירת הבעל. ב. הרכוש גדל משמעותית (מניות זינקו, מצאו נפט בחצר, וכדומה) - פתאום האחים יהיו להוטים לחשב לפי מועד פטירת האישה... אז מה הנכון? מה מבחינת הדין? ומה מצד הצדק? (ולחברי הפורום המלומדים, האם פרשנות "עם הארץ" שלי נכונה?)

אחי הבעל אמורים
לרשת 1/3 מעזבונו ולא 2/3.

 

[azaria]

הוא אשר אמרתי.

אחי הבעל אמורים
לרשת 1/3 מעזבונו ולא 2/3.

הוא אשר אמרתי.
שליש מעזבונו. עזבונו הוא חצי מהרכוש המשותף בזמן פטירתו. שליש ממחצית הרכוש, הרי זה שישית מן הרכוש. כל השאר, קרי חמש השישיות הנותרות, הוא של האישה.

 

[azaria]

אבל... אולי אין אחיו יורשים כלל

הוא אשר אמרתי.
שליש מעזבונו. עזבונו הוא חצי מהרכוש המשותף בזמן פטירתו. שליש ממחצית הרכוש, הרי זה שישית מן הרכוש. כל השאר, קרי חמש השישיות הנותרות, הוא של האישה.

אבל... אולי אין אחיו יורשים כלל
לפי סעיף 14 בחוק הירושה: 14. חליפיו של יורש [תיקון: תשמ"ה] (א) ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור בסעיף 11(א), או אחד מאלה. כלומר, אם היורש מת לפני המוריש, אז ילדי היורש יורשים במקומו. ולפי זה היו אמורים לרשת אחיו של הבעל הערירי. מכיוון שהם הילדים של הוריו. והורים הם יורשים על פי הדין. אבל... כל עניין הילדים היורשים במקום יורש שנפתר לפני המוריש - לא יחלים במקרש הזה. כי המוריש (הבעל הערירי) הניח בת זוג. אישתו הערירית היתה בהחיים ולכן הילדים של ההורים שלו לא יורשים במקום הוריהם. עכשיו כבר יש לי סחרחורת מכל במשפטולוגיה הזו. מישהו מוסמך יכול לומר האם מה הנכון כאן?

 

[azaria]

קיבלתי מסר מלומד שטוען ההפך

אבל... אולי אין אחיו יורשים כלל
לפי סעיף 14 בחוק הירושה: 14. חליפיו של יורש [תיקון: תשמ"ה] (א) ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור בסעיף 11(א), או אחד מאלה. כלומר, אם היורש מת לפני המוריש, אז ילדי היורש יורשים במקומו. ולפי זה היו אמורים לרשת אחיו של הבעל הערירי. מכיוון שהם הילדים של הוריו. והורים הם יורשים על פי הדין. אבל... כל עניין הילדים היורשים במקום יורש שנפתר לפני המוריש - לא יחלים במקרש הזה. כי המוריש (הבעל הערירי) הניח בת זוג. אישתו הערירית היתה בהחיים ולכן הילדים של ההורים שלו לא יורשים במקום הוריהם. עכשיו כבר יש לי סחרחורת מכל במשפטולוגיה הזו. מישהו מוסמך יכול לומר האם מה הנכון כאן?

קיבלתי מסר מלומד שטוען ההפך
משהו לגבי ספציפי גובר על כללי. ובגלל שיש סעיף ספציפי (11) לגבי אחים - הוא גובר על הסעיף הכללי (14)לגבי ילדי יורשים. OK, בזאת אני פורש מהדיון בעניין זה. הבנתי מספיק בשביל להבין שאני לא מבין כלום. נשמע מסובך? זה עוד כלום לעומת הסיבוכים המשפטולוגיים האלה. והדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לגרום למישהו נזק בגלל הפילפולים שלי. מבחינתי זה סתם דיון תיאורתי ופיללפולי פילפולים באותיות החוק. אבל לאחים המסויימים האלה זו שאלה של כסף ממשי. סליחה על הבלגאן.